1. התובע, הוא המבקש בבקשה כאן (
להלן:"המבקש"), מבקש לתקן כתב תביעתו תוך הוספת סעד של פיצוי כספי בסך של 400,000 ש"ח וכן בדרך של הוספת עובדות חדשות, המהוות את עילת התביעה ושלא בא זכרן בכתב התביעה המקורי.
2. הנתבעים, הם המשיבים בבקשה (
להלן: המשיבים"), מתנגדים לבקשה וטוענים, כי יש לדחות הבקשה מחמת איחור בהגשתה ו/או מחוסר סמכות ו/או מחוסר עילה ו/או התיישנות ו/או מעשה בית דין ו/או השתק פלוגתא ו/או שיהוי.
3. המבקש הינו הבעלים של נכס מקרקעין ברח' הדסה 43 בבאר שבע. המשיבים הם שכנים לנכס, וחולקים עם המבקש חלקת קרקע.
לאחר שביצע המבקש שינויים בנכס המשותף הגישו המשיבים תביעה בסעד של פירוק הפעולות שנעשו מטעם המבקש והשבת המצב לקדמותו. ביום 14/1/03 ניתן פס"ד ע"י כב' השופטת ח. סלוטקי במסגרת ת.א. 595/92 של בית משפט זה ובו נעתר בית המשפט לסעד שהתבקש על ידי המשיבים.
על פסק דינו של בית המשפט הוגש ערעור אשר נדחה ואף בקשת הרשות לערער שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה, כאשר בית המשפט העיר, כי על המבקש לתקוף את פסק דינו של בית המשפט בת.א. 595/92 בהליך המתאים ולא בדרך של ערעור על פסק הדין.
בתביעה נשוא הבקשה שבפניי עותר המבקש לביטול פסק הדין שניתן בת.א. 595/92, שכן לטענת המבקש הושג פסק הדין במרמה ועבירות פליליות.
4. כבר עתה ייאמר, כי אחר עיון ושיקול הבקשה, התגובה והתשובה לה, ומנימוקי התגובה, - אני מוצאת לדחות הבקשה.
5. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "
התקנות"), מאפשרת לבית המשפט להתיר בכל עת לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן כתבי טענותיו, בדרך ובתנאים הנראים צודקים, כשכל תיקון שכזה יעשה לפי הצורך - "
כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". על פי תקנה 92,
"תיקון טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".
בקשה לתיקון כתב תביעה, יש להגיש בדרך של בקשה בכתב, בהתאם להוראות תקנה 241 לתקנות. בהתאם להוראות תקנה 241, יש לפרט בבקשה את נימוקיה, לצרף לה אסמכתאות ותצהיר לאימות העובדות.
בקשת המבקש הוגשה כשבה נטען:
"בית המשפט מתבקש לתקן את כתב התביעה בהתאם לכתב התביעה (המצ"ב)".
לאחר מילים אלה, בא כתב התביעה המתוקן, אותו מבקש המבקש לצרף.
יצויין, כי בתגובה לתגובתם המפורטת של המשיבים, הבהיר המבקש, כי ביקש בתחילה להגיש כתב תביעה מתוקן, מבלי לצרף לו בקשה ורק לאחר שמזכירות בית המשפט סירבה לקבל את הבקשה, טרח המבקש ולמעשה שינה את כותרת "כתב התביעה המתוקן" שהגיש ל"בקשה לתיקון כתב תביעה" וטרח והוסיף לו את השורה שאותה ציטטתי לעיל.
אין כל מקום וכל הצדקה לפיכך, להיעתר לבקשה, מבלי שזו נומקה בנימוק כלשהו.
אמנם, בית המשפט נעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה ברוחב לב, על מנת להביא לבירור את השאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין הצדדים, אך גם רוחב ליבו של בית המשפט מוגבל ואין כל הצדקה להורות על תיקון כתב התביעה ללא כל הנמקה.
היה מקום לצפות מהמבקש, לאור תגובתם המפורטת והמנומקת של המשיבים, מדוע שלא להורות על תיקון כתב התביעה ואף לאחר שהמשיבים בתגובתם התייחסו גם לעובדה שהבקשה אינה מנומקת, כי המבקש יתן התייחסותו העניינית לתגובת המשיבים ובכך יכשיר, אף בדיעבד, את מחדליו, אלא שהמבקש לא מצא מקום להתייחס למכלול הנימוקים המצדיקים את דחיית הבקשה, כפי שנטענו על ידי המשיבים וכל שבחר הוא להתייחס לטענת המשיבים, לפיה המבקש הגיש את בקשתו באיחור, בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 31.10.07, המתירה למבקש להגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה בתוך 30 יום, שאם לא כן, תידחה התביעה.
6. די בנימוק דלעיל על מנת להורות על דחיית הבקשה; ואולם, גם לו הייתי מתעלמת ממחדליו של המבקש באי הנמקת בקשתו והייתי פונה לתיקון גופו על מנת לבחון האם יש הצדקה להעתר לבקשה, הרי שאין במקרה שבפניי תיקון פורמלי גרידא, אשר מתוכו יוכל בית המשפט להתרשם, כי אכן יש הצדקה לתיקון כתב התביעה או כי אין בתיקון כדי לפגוע בזכויות המשיבים.
התיקון הנדרש הוא תיקון מהותי, שנוגע בחלקו, לנטען על ידי המשיבים, כי התביעה התיישנה ובנוגע לחלקו האחר- לא ניתן כל פירוט.
7. המבקש מבקש להוסיף לעילת התביעה עובדות נוספות שבגינן יש לשיטתו להורות על ביטול פסק הדין שניתן.
העובדות הנטענות הן עובדות שאירעו בשנת 1998 ושלגביהן, עוד טרם הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה נטען על ידי המשיבים כי הן התיישנו. היות והמבקש לא התייחס לשאלת התיקון הנדרש ולשאלת מועד היווצרות העילה, הרי שטענת המשיבים בנוגע להתיישנותן לכאורה של העילות הנוספות- לא נסתרה.