בש"פ
בית המשפט העליון בירושלים
|
5877-04
27/06/2004
|
בפני השופט:
מישאל חשין
|
- נגד - |
התובע:
מר אלכסנדר רבינוביץ עו"ד עופר כהן
|
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד מיכאל קרשן
|
החלטה |
העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות של סיוע לניסיון לרצח, סיוע לייצור נשק וקשר לפשע. העורר שירת כחייל בחיל התותחנים, וכדברו של כתב האישום נטל שלא בהיתר חומר נפץ הודף המשמש לירי תותחים ומספר רב של כדורי רובה, והעבירם לאחד אלירן גולן אשר זמם לפגוע בערבים ושיתף במזימותיו אלו את העורר. עם הגשת כתב האישום ציווה בית-משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים ועל החלטה זו הערר שלפניי.
טענתו הראשונה של בא-כוח העורר, עו"ד עופר כהן, היא זו, שבית-משפט קמא החליט את החלטתו "מבלי שחומר הראיות, דהיינו, תיק המאשימה, יונח בפניו ויוצג לעיונו". טענה זו טענה חמורה היא מאין-כמוה, אך הסבריו של עורך-דין מיכאל קרשן, בא-כוח המדינה, שכנעוני כי לא כן היו פני הדברים. אכן, לעת הטיעון על-פה לא היה תיק הראיות לפני בית-המשפט , לא כן לעת מתן ההחלטה.
עו"ד כהן הוסיף וטען כי לא נאספו אל תיק המשטרה ראיות המפלילות לכאורה את העורר בהאשמות המועלות נגדו, אך גם טענה זו אין לה יסוד. אכן, העד כפיר שחורי מפליל את העורר באורח ישיר: הן על-פי אמירותיו של העורר הוא-עצמו והן למראה עיניו של אותו כפיר שחורי, וכדבריו בית-משפט קמא, די בעדות זו כדי לספק ראייה לכאורה להפללתו של העורר. אם כך ככלל, לא-כל-שכן בתיתנו דעתנו לראיות נוספות כמפורט בסיכומי המדינה לפני בית-משפט קמא.
מסוכנותו של העורר ניבטת אלינו מתוך מעשיו, ואני מסכים עם בא-כוח המדינה כי אין חשיבות בענייננו לשאלה אם קמה ונהייתה חזקת מסוכנות העולה ממעשיו של העורר. די באותם מעשים כדי להצביע עד מה מסוכן הוא העורר ליחיד ולכלל. העורר ידע כי אלירן גולן מתכנן פיגועים בערבים, וביודעו את אשר ידע סיפק לו מטעני חבלה ותחמושת אחרת. לא תהא זו אלא העמדת פנים אם נאמר כי מעשיו של אותו גולן הם לעצמם ומעשיו של העורר הם לעצמם, ומעשים במעשים לא יגעו. מעשים אלה ואלה היו ככלים שלובים, ומסוכנותו של העורר ליחיד ולכלל הערבים נדרשת מאליה.
עו"ד כהן קובל על כי בית-משפט קמא לא בדק חלופות מעצר בעניינו של העורר, אך לעניין זה אין לי אלא לחזור על דברים שאמרתי בבש"פ 5859/04 מדינת ישראל נ' אבו סבייח (טרם פורסם), ולפיהם "רק אם מגיע בית-משפט לכלל מסקנה כי המסוכנות הנשקפת מן הנאשם מסוכנות היא שניתן לבטלה או להפחיתה בעיקרה - לפי המשוער - על דרך של חלופת מעצר, רק אז יבחן בית-המשפט אם חלופת מעצר המוצעת, חלופת מעצר ראויה היא בנסיבותיו של העניין". בענייננו-שלנו, אתקשה לראות חלופת מעצר שתסכון בעניינו של העורר. כמסתבר מנסיבות העניין, המוטיווציה של העורר בעשותו מעשים שעשה, מוטיווציה היא שאין היא כבה בין-יום, וממילא אין בחלופת מעצר כדי לגרוע ממנה. המסוכנות הנשקפת מן העורר מסוכנות חמורה היא, מסוכנות היא שלא תתבטל או תיפגם בחלופת מעצר. יש לדחות אפוא גם טענתו זו של העורר.
סוף דבר: אני מחליט לדחות את הערר.
היום, ח' בתמוז תשס"ד (27.6.04).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.