החלטה בתיק בש 1165/08

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירות של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין תשל"ז-1977 וגניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

פורט בעובדות כתב האישום כי בתאריך 4/1/08, בסמוך לשעה 01:00, ברחוב ארלוזורוב 18א בחיפה, שבר ועיקם המשיב את צינורות הגז שהיו מחוברים לבלוני הגז השייכים לאדם בשם משה שפרן, באופן ששבר ועיקם אותם עד שנתלשו ממקום חיבורם. נגרם נזק של כ-500 ש"ח. המשיב נטל את הרכוש ללא הסכמת הבעלים כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הרכוש מבעליו לצמיתות.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996.

בבקשת המעצר טוענת המבקשת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב והן: הודעת המתלונן, הודעת עד ראיה למעשי המשיב, דו"חות פעולה של שוטרים, הודעת מנהל סניף סופר גז והודאתו של המשיב.

לדעת המבקשת קיימת גם עילה למעצר, לפי סעיף 21(א)(1)(א) + (ב) לחסד"פ בכך שביצוען של העבירות מסכן את שלום הציבור ובטחונו, זאת לאור העובדה כי המשיב שבר צינורות גז שהיו מחוברים לבלוני גז פעילים, עבירות שבוצעו בשעות לילה מאוחרות, כאשר המטרה למכור את הנחושת לשם בצע כסף.

לדעת המאשימה סיכן המשיב את חיי דיירי הבנין ועוברי דרך, כאשר בנס לא נגרם אסון. עוד צויין בבקשה כי תופעת גניבת הנחושת אשר פשטה לאחרונה, החלה לא רק לגרום לנזק כלכלי אלא לסיכון חיי אדם.

בנוסף לכך, צויין בבקשה, כי מסוכנותו של המשיב גואה לאור העובדה כי ביצע את המעשים כאשר הוא תחת השפעת סמים ולאור הרשעותיו הכוללות מגוון עבירות רכוש מסוג פשע, סמים, אלימות, בגינן אף ריצה מאסר בפועל.

נוכח האמור לעיל, לאור תעוזתו ומסוכנתו של המשיב, שימושו בסמים ועל אף גילו הצעיר, טוענת המאשימה כי אין כל חלופת מעצר אשר תאיין את המסוכנות.

על פי בקשתו, הופנה המשיב לקבלת תסקיר שירות המבחן למבוגרים, אשר בחן את מכלול הנסיבות וציין בין היתר כי "באופן עקרוני" קיימת אפשרות העברתו לחלופת מעצר במחלקה האשפוזית טמרה, כאשר בתום הטיפול עליו לעבור "מדלת לדלת" להמשך טיפול באחת מהקהילות הטיפוליות של נפגעי סמים.

התכנית ניתנת לביצוע בתנאי שבא כוחו של המשיב יטפל בסידורים לכך, קרי תיאום מועדי הבדיקות הרפואיות והעברת המסמכים הרלוונטים לאשפוזית בטמרה, קביעת מועד קבלה, טיפול בהסדרי תשלום הנעשים על ידי הביטוח לאומי וכו'.

צויין בתסקיר כי אך ורק במקרה זה, מבקשים הם לדחות את הדיון בשלושה שבועות, כאשר בתום תקופת הדחיה וקבלת עדכון על תהליך הקבלה, יוגש תסקיר מעצר משלים לבית המשפט.

עוד צויין בתסקיר שירות המבחן כי המשיב שולב בעבר (בהיותו נער) בקהילה הטיפולית מלכישוע, אך הוא נשר מהטיפול ושולב בהמשך לטיפול בהוסטל בטבריה.

על אף העובדה שהגורמים הטיפוליים שליוו את המשיב בתהליכים שונים התרשמו כי הוא מגיב באופן חיובי לקשר, לדעתם כוחותיו לשינוי הינם מוגבלים לנוכח נגררותו אחר סביבתו החברתית ובהעדר מסגרת משפחתית יציבה ותומכת.

אין הסניגור המלומד חולק על כך שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, אך לדעתו - בשים לב לאופי העבירה - לא קיימת עילת מעצר.

בקשת הסניגור היא לאפשר למשיב לצאת לבדיקות ולהשלים את הסידורים לקבלתו לאשפוזית בטמרה, זאת במסגרת חלופת מעצר.

דיון

כאמור, אין חולק כי קיימת תשתית שיש בה סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו ונשאלת השאלה באם קיימת גם עילת מעצר.

בבש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ב (4) עמ' 268, ובש"פ 7195/98 אלבז נ' מדינת ישראל וכן בבש"פ 8107/02 דוד אדרי ויעקב לוי נ' מדינת ישראל, נקבע כי בנסיבות מסוימות גם מעשים הפוגעים ברכוש ושוללים רכוש, פוגעים בבטחון האדם ובבטחון הציבור.

מכאן לענין שלפנינו.

לא מדובר בעבירת רכוש גרידא, אלא בעבירה שמסכנת את בטחון הציבור עקב שבירתם וגניבתם של צינורות גז, שהיו מחוברים לבלוני גז פעילים. במעשיו, סיכן המשיב את דיירי הבנין שממנו גנב את הצינורות.