א. בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 17.2.05 כשהעתירה היא להורות על שחרורו של המבקש בערובה בתנאים מגבילים.
העובדות הצריכות לענין הינן בתמצית אלה:
נגד המבקש, יליד 1976, הוגש כתב אישום כשהעבירות המיוחסות לו הינן החזקה ורכישת נשק לפי סעיף 144 (א) של חוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), נשיאה והובלת נשק, לפי סעיף 144 (ב) של חוק העונשין, וכן סחר בנשק, לפי סעיף 144 (ב 2) של חוק העונשין, והכל בשילוב עם סעיף 29 לחוק העונשין.
המבקש נמצא במעצר מאז 7.2.05.
ב. המשיבה עתרה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, וביום 17.2.05 ניתנה החלטתי בה קבעתי שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום שמייחסת המשיבה למבקש, וכן קבעתי שאין מקום לטענת אפליה בין המבקש לבין אחיו (שרון), אשר שוחרר בתנאי מעצר בית, זאת לאור הסדר שנעשה בין המבקשת לבין שרון שלפיו הוא שוחרר בתנאי מעצר בית כנגד מסירת האקדח, בעוד ששני האקדחים אותם רכש המבקש (לפי הראיות לכאורה), לא אותרו.
הוספתי וקבעתי בהחלטה הנ"ל שקיימת עילת מעצר כנגד המבקש בשים לב לחזקת המסוכנות לפי סעיף 21 (א) (1) (ג) (2) של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, וציינתי שהעבירות המיוחסות למבקש הינן בגדר עבירת בטחון, לפי סעיף 35 (ב) של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים).
קבעתי בהחלטה שלמבקש הרשעה קודמת בעבירה של קבלת רכב או חלקי רכב גנובים, קבלת נכסים שהושגו בפשע, שבל"ר ונטישה, וכן החזקת נכס חשוד כגנוב, כשעסקינן בעבירה ממאי 1998, שבגינה נגזר דינו של המבקש ביום 16.11.00. הוספתי שיכול וניתן היה למרות זאת לשקול ולבחון חלופת מעצר אלמלא העובדה ששני האקדחים שאותם רכש המבקש לא אותרו, דבר המוסיף מימד של חומרה למעשים המיוחסים למבקש, הואיל וכלי נשק אלה עלולים חלילה להגיע לידיים עויינות ויכול שייעשה בהם שימוש למעשי עבירה (עיינו ב"ש 296/86, מדינת ישראל נגד סעד, פ"ד מ' (2), 289, וכן בש"פ 4958/01, אלנבארי נגד מדינת ישראל, תק-על, 2001 (2), 425).
בסיפא של ההחלטה הוספתי שככל ששני האקדחים נשוא הדיון יאותרו ויימסרו למשיבה, יכול ויהא מקום לבחון מחדש את האפשרות של חלופת מעצר.
ג. לאחר שב"כ המבקש שמע את תוצאות ההחלטה, ביום 17.2.05, ביקש באותו מעמד כי אורה על הזמנת תסקיר מעצר. ב"כ המשיבה התנגדה לכך ובהחלטה שנתתי הוריתי על הזמנת תסקיר מעצר אם כי הבהרתי שאין בהזמנת תסקיר המעצר כדי להצביע על כך שבית המשפט אמור להיעתר לאפשרות של חלופת מעצר וכי ראוי שהמבקש ובא כוחו לא יבססו ציפיות על בסיס העובדה שבית המשפט הורה על הזמנת תסקיר המעצר וכן ציינתי שכאשר יתקבל תסקיר המעצר יוכל ב"כ המבקש לשקול האם יש מקום להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ואזי ייבחנו הדברים וייבדקו.
ד. בתסקיר המעצר הנושא תאריך 9.3.05 נכתב שהמבקש מוכר לשירות המבחן מחקירתם בשנת 2000 כאשר השירות המליץ על של"צ במכסת שעות גבוהה, והמבקש ביצע זאת באופן משביע רצון. המבקש עבר להתגורר ברחובות בבית ההורים עקב מצוקה כלכלית והוא עובד מאז בשוק הסיטונאי במשמרת לילה, עד למעצרו.
בתסקיר המעצר צויין, בין היתר, שרעייתו של המבקש הגישה תלונות על אלימות מצידו אם כי תיקים אלה נסגרו יותר מאוחר.
עוד נאמר כי אחותו של המבקש, העובדת כפקידה בשוק, אשר נושאת ערכים חיוביים, מאמינה בגבולות ונראית כמי שמגוייסת לסייע למבקש הביעה נכונות להשתתף במלאכת הפיקוח והליווי של המבקש ככל שיומלץ על שחרורו לחלופת המעצר המוצעת בביתו ברחובות.
שירות המבחן התרשם שהמבקש חש סבל בתוך המעצר, והגיב בבכי כאשר התייחס לילדיו. בשים לב למצבו ראה שירות המבחן לנכון לבדוק את החלופה המוצעת.
שירות המבחן התלבט עקב יחסה המגונן של רעיית המבקש, כששירות המבחן איננו בטוח ביכולתה להציב גבולות למבקש וליזום מהלך של דיווח לרשויות החוק ככל שהמבקש יפר את תנאי השחרור, ואילו אחותו של המבקש הותירה רושם חזק יותר של סמכותיות ונכונות למלא אחר החלטות שיפוטיות.
שירות המבחן מוסיף וכותב בסיפא של התסקיר כי במצב דברים זה מתקשה שירות המבחן להביא המלצה לשחרור המבקש לחלופת המעצר המוצעת, יחד עם זאת ועקב מצבו של המבקש, ראה שירות המבחן לנכון להמליץ על שחרורו של המבקש לחלופה בפיקוח רעייתו ואחותו, בכפוף לערובות מתאימות, ובנוסף ממליץ שירות המבחן על העמדת המבקש לפיקוח מעצר של שירות המבחן לתקופה של שישה חודשים.
ה. שמעתי היום את טענותיהם המפורטות של באי כח שני הצדדים, כשהסניגור מבקש שבית המשפט יתן משקל לאמור בתסקיר שירות המבחן וכן הוסיף שהמבקש כפר בתחילת משפטו, ומשפטו צפוי להימשך לפחות כמחצית השנה והתא המשפחתי עלול להתפרק, ומה עוד שלמבקש אין סטנדרטים עברייניים מובהקים, ולכן יש לאפשר שיחרורו של המבקש לחלופה המוצעת כדי שיוכל להיות במחיצת בני משפחתו.
ו. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וציינה שאין בפנינו שינוי נסיבות, והוסיפה ששמיעת הראיות במשפטו של המבקש תחל בעוד פחות מחודש ימים, וקבועים שלושה מועדים במהלך חודש מאי. עוד הוסיפה ב"כ המשיבה ששני הנשקים נשוא כתב האישום לא אותרו ולכך יש חשיבות ומשמעות מבחינת המסוכנות.
לדעת ב"כ המשיבה אין בתסקיר שירות המבחן כל נתון שיש בו כדי להצדיק שינוי החלטתו הקודמת של בית המשפט מיום 17.2.05.
עוד הוסיפה ב"כ המשיבה שאין זה מתקבל על הדעת שרעייתו של המבקש, שהמבקש נהג בעבר להכותה, תשמש כמפקחת על בעלה בכל הנוגע לתנאי השחרור בערובה, שהרי השיקול של רעייתו של המבקש יהיה מונע מן הפחד מפני בעלה, ולכן אין בכך כדי לאיין את המסוכנות, ולגבי ההצעה שאחותו של המבקש תסייע בפיקוח עליו, הצביעה ב"כ המשיבה על כך שאחותו של המבקש עובדת והסיוע שלה לרעיית המבקש, משמעו בפועל פיקוח של רעיית המבקש לבדה, לפחות בחלק מן השעות.