החלטה זו נכתבה טרם דבריו של המשיב לעיל שלא בא היה בהם כל חידוש וטיעוניו הושמעו זה מכבר הן על ידו והן על ידי עו"ד ליאור רונן שייצג אותו.
1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, וגניבה עבירה לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל.
על-פי כתב האישום, ביום 28.5.06 בסמוך לשעה 15:30, עמד המשיב בצומת רחובות בבאר-שבע. לצומת הגיע המתלונן כשהוא נוהג ברכבו ועצר משום שהיה אור אדום בכיוון נסיעתו. המשיב ניגש וביקש ממנו שיפתח את חלון הרכב, המתלונן סרב. משכך המשיב פנה לדלת שליד הנהג פתח אותה, נכנס לרכב והתיישב ליד המתלונן.
המשיב טען שיש לו ספר קודש וביקש כסף תמורתו. המתלונן סרב. המשיב הבהיר לו שהוא רק השתחרר ממאסר ושאל אם רוצה שהוא יהרוג אנשים כדי שיאמינו לו. המשיב דרש שהמתלונן יסיע אותו, המתלונן סירב ודרש ממנו לצאת מרכבו. המשיב שלף מברג שהיה ברשותו, איים על המתלונן שיפגע בו ודרש שיתן לו כסף. המשיב קירב מברג לחזהו של המתלונן ומשזה חשש מסר לו 20 ש"ח. כאשר המשיב דרש עוד כסף ואיים שוב שיפגע במתלונן נתן לו המתלונן עוד 8 ש"ח. המשיב יצא מהרכב ונמלט מהמקום.
באותו היום בשעה 18:30 נכנס המשיב למתנ"ס לוין בשכונה ד' בבאר-שבע, נטל מאחד החדרים טלפון נייד ששייך לאחד העובדים והסתלק מהמקום.
2. המתלונן בעדותו הראשונה מיום 28.5.06 מעיד שהמשיב נכנס לרכבו ללא הסכמתו וביקש שיסיע אותו. סירב ודרש שירד מהרכב "
ואז הוא שלף עלי את המברג נתתי לו 20 ש"ח, הוא לא הסכים... הוא אמר לי הילדים רעבים והוא השתחרר מבית הסוהר ואז הוא אמר לו מה אתה רוצה שאני יהרוג אנשים שיאמינו, ואז האמנתי לו. דקות ואחר כך הוצאתי עוד שמונה שקלים ואמרתי לו שזה מה שיש לי ואז הוא ירד מהרכב." (עמ' 1 שורות 8 - 13).
בהודעה שנגבתה למחרת היום, שהינה מפורטת יותר, מסביר המתלונן שהמשיב הציע לו לרכוש ספרי זוהר, משסירב שאל אם רוצה שיהרוג מישהו שיש לו ילדים רעבים בבית ודרש ממנו ארבעים ש"ח ענה שאין לו, אז הוציא המשיב מברג מהכיס ואיים על המתלונן בכך שהניף המברג שהיה בידו לכיוון החזה במרחק של 10 ס"מ ודרש ארבעים ש"ח. המתלונן חשש שידקור אותו ולכן מסר לו הכסף.
- טוען המשיב בפני שכאשר הוא נכנס לרכב של המתלונן, הוא הוציא את המברג מהכיס האחורי של מכנסיו והחזיק אותו בידיו כיוון שלא יכול היה לשבת על המברג. המתלונן ככל הנראה סבר ששודדים אותו, כיוון שבעדותו הראשונה אין הוא טוען שהיתה דרישה לתשלום של המשיב שאם לא כן יפגע בו ואף מציין שהוא לא חשש מהמשיב ומשכך קיים כרסום בראיות התביעה.
המשיב בהודעתו מיום 28.5.06 מאשר את גניבת מכשיר הטלפון הסלולרי ועשה כן כדי לרכוש סם. מעיד שהוא מזריק לעצמו סם כל יום. משתמש ככל שיש לו, אין הוא עובד וחי מהבטחת הכנסה.
מכחיש שאיים על נהג הרכב אבל "
זכור לי שעצרתי טרמפ והסברתי לנהג שיש לי מצוקה והוא נתן לי 20 ש"ח ללא איום". (עמ' 2 שורות 12 - 13).
בהודעה מיום 29.5.06 אומר המשיב שהוא מצטער אם פגע בבחור שביקש ממנו כסף ובכלל נכנס לרכבו ורוצה להתנצל בפניו.
מעיד שהגיע לרמזור שם עמד המתלונן וביקש ממנו "טרמפ". עלה לרכבו אמר לו שמצבו קשה ואז הנהג הוציא 20 ש"ח, ואמר לו שזו תרומה. ביקש ממנו עוד 40 ש"ח, לא היו לו ונתן לו עוד 8 ש"ח. החזיק מברג ביד כיוון שבסוף השבוע עשה עבודת צבע, המברג נשאר אצלו היה צריך להחזיר המברג לבית, לא היתה לו כל כוונה לפגוע במשיב.
- עדותו של המשיב תומכת בעדות של המתלונן, ואין בה כל כרסום. עדותו השניה של המתלונן היא פשוט יותר מפורטת.
מעשיו של המשיב מקימים גם עילה למעצר. השאלה אם קיימת חלופת מעצר. למשיב עבר פלילי הכולל 30 הרשעות קודמות. המשיב יליד 28.10.58 החל בפעילות עבריינית עת היה בן - 16. עברו כולל הרשעות בתחום הרכוש, האלימות, הסגת גבול פלילות, מעשה מגונה בכוח, זילות בימ"ש, התחזות לאחר, הפרת צו הגנה והטרדה באמצעות מתקן בזק.
המשיב ריצה מספר מאסרים בעבר. לדבריו כ - 15 שנות מאסר במצטבר. הרקע לביצוע העבירות מקורו בצריכת הסמים.
בקשתו של המשיב היא לעבור הליך גמילה ולכן מבקש הוא שאורה על תסקיר מעצר לבחינת חלופת מעצר. מנגד, מבקש הוא שקצינת המבחן שטיפלה בו, לא תהא זו שתכין התסקיר, כיוון שהבהירה לו ששירות המבחן לא ימליץ על הליך גמילה נוסף עבורו.
המשיב עבר בעבר הליכי גמילה, אך אלה לא צלחו והוא חזר לסם.
המשיב בגלל התמכרותו לסם, מסוכן לביטחון הציבור. מעשיו בוצעו על רקע הצורך שלו בסם. אדם המכור לסמים, דבר לא יעצרו, כל שרואה הוא לפניו זה את הצורך בסם, והמקור למימון. אין הוא עושה חישובים הגיוניים של תועלת לעומת נזק, אלא כל רצונו לספק את הצורך המיידי בסם, כך התנהג המשיב שבפני וכך הסתבך.
בנסיבות אלה, לאור מסוכנותו של המשיב, ולאור הליכי גמילה שעבר בעבר ואשר כשלו, לא נראה לי שיש חלופת מעצר שיהא בה לנטרל מסוכנות זו. בטחונו של הציבור יובטח כאשר משיב זה ישהה מאחורי סורג ובריח, לפיכך אני מורה על מעצרו עד סיום ההליכים נגדו.