1. נגד המשיב הוגש כתב אישום אשר בו יחסה לו המבקשת עבירות של שוד בנסיבות מחמירות והחזקת סכין, עבירות לפי סעיפים 402(ב), 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977. נטען בכתב האישום, כי בתאריך 18.11.05 לפנות בוקר, היה המשיב יחד עם אחר בשם מרעי במועדון באילת. השניים הבחינו במתלונן איתו בילו שתי בחורות. לאחר שהמתלונן והבחורות יצאו מהמועדון, הלכו המשיב ומרעי אחריהם תוך שהם מטרידים את הבחורות. הבחורות אמרו למשיב ולמרעי שיתרחקו מהן, ואז המשיב ומרעי אכן התרחקו מהשלושה. לאחר מכן, החליטו המשיב ומרעי לשדוד את המתלונן ולגנוב ממנו את ארנקו. מרעי מסר למשיב סכין כדי לבצע את השוד. השניים ארבו למתלונן ולבחורות, וכאשר אלה הגיעו לקרבתם, המשיב נצמד לגבו של המתלונן, הניח את ידו סביב צווארו, ובידו השניה הצמיד לצווארו סכין. המשיב שאל את המתלונן אם הוא מרגיש את להב הסכין על צווארו ואמר לו שלא יזוז. אחת הבחורות ביקשה מהמשיב לשחרר את המתלונן, אך המשיב לא נענה. מרעי אז הוציא את ארנקו של המתלונן מכיסו, והוא והמשיב ברחו מהמקום. מאוחר יותר הארנק ותוכנו נתפסו והושבו למתלונן.
עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען בבקשה, בין היתר, כי קיים חשש שאם ישוחרר המשיב מהמעצר ינסה לשבש את הליכי המשפט מאחר שעד התביעה העיקרי הינו שותפו לעבירות המיוחסות לו, למשיב רישומים פליליים קודמים, וכן כי אין כל חלופה אשר יש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר.
2. לטענת ב"כ המשיב אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למרשו בכתב האישום. לטענת הסניגור המשיב לא נכח בזירת האירוע בעת ביצוע השוד.
עיינתי בחומר הראיות, ונחה דעתי כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. שותפו של המשיב, מרעי, מיד עם מעצרו מסר הודאה מלאה בה פירט את השתלשלות האירועים בלילה בו הוא והמשיב שדדו את המתלונן. העובדות שפורטו באמרתו של מרעי הן העובדות המפורטות בכתב האישום.
3. בנוסף לגרסת מרעי, יש בידי המבקשת אמרת הטבח שעבד במסעדה, בה גם עבדו המשיב ומרעי ואשר אליה הגיעו בליל האירוע, לאחר שהמתלונן נשדד. האמור באמרת הטבח מפריך את גרסתיו של המשיב.
תחילה מסר המשיב גרסה לפיה הוא כלל לא ראה את מרעי באותו ערב ולא היה במועדון. לדבריו, באותה גירסה, בשעה 01:00 הוא היה במסעדה בה כאמור עבד, כדי לקבל את משכורתו, ולאחר מכן הלך לעבר ביתו, אך בשעה 02:00 הגיע שנית למסעדה האמורה והכין לעצמו דבר מה לאכול, ואז הצטרף אליו מרעי. המשיב ומרעי אכלו, ואחר כך מרעי הלך לביתו להביא בגדים והם הלכו יחדיו לישון בביתו של המשיב.
לאחר מסירת גרסה זו מסר המשיב לרס"ר חיים קפוזה, שחקר אותו, כי הוא שיקר בעדותו (מזכר מיום 18/11/05). יצויין כי במהלך גביית אמרתו אמר החוקר למשיב כי הנוכחים במועדון מצולמים.
באמרתו השניה טען המשיב, כי המתין במסעדה כדי לקבל את משכורתו עד השעה 01:30, משם המשיך למועדון, שם פגש את מרעי הם יצאו יחדיו מהמקום והמשיכו ללכת לאורך הטיילת. בהגיעם לגשר אמר מרעי למשיב שימתין לו, והסתלק . המשיב החר שלא להמתין וחזר למסעדה, שם פגש את הטבח. המשיב הכין לעצמו אוכל. מרעי הגיע למקום לאחר כעשרים דקות והם שניהם אכלו. לאחר בכן מרעי הלך להחליף את בגדיו, ואז הוא והמשיב הלכו לביתו של המשיב.
לעומת הנטען בגרסתו השניה של המשיב, הטבח טען באמרתו כי המשיב ומרעי הגיעו יחד למסעדה בשעה 04:30 לערך, היינו לאחר אירוע השוד שהיה בסביבות השעה 03:30. האמור באמרת הטבח מתיישב עם גרסת מרעי.
4. תימוכין לגרסת מרעי ניתן גם למצוא באמרת המתלונן. המתלונן סיפר כי כאשר הוא ושתי הבחורות שנלוו אליו יצאו מהמועדון, יצאו אחריהם שני בחורים ששוחחו עם הבחורות. כאשר הגיעו המתלונן ושתי הבחרות לגשר - כפי שאף מסר מרעי באמרתו - שני הבחורים עזבו את המתלונן והבחורות והלכו לכיוון
"הכספומט בבצל ירוק". לטענת מרעי לאחר שלא עלה בידו להוציא כסף מאותו כספומט, המשיב והוא החליטו לשדוד את המתלונן.
אף כי לא עלה בידי המתלונן לזהות במסדר זיהוי תמונות את מרעי והמשיב, טען המתלונן כי לאדם "השני" שנטל חלק בשוד, היינו לא זה שהצמיד סכין לצווארו היה שיער מחומצן - כפי שאכן היה למרעי, והוא לבש סריג בז' עם רוכסן - כפי שאכן מרעי לבש בליל השוד. אשר לאדם שהצמיד סכין לצווארו טען המתלונן כי הוא
"ערבי, רזה, כהה עור, שיער חלק שחור, 1.85 מ' לערך, אף גדול חולצה סריג לבן". המשיב מסר לשוטרים חולצה לבנה שהוא לבש בליל האירוע. היינו שצבע החולצה שלטענת המתלונן לבש השודד שהצמיד סכין לצווארו, תואם את צבע החלצה שנאשם טען כי לבש בליל האירוע.
המתלונן באמרה נוספת שמסר עמד על כך כי מי שהצמיד את הסכין לצווארו לא היה הבחור עם השיער המחומצן - היינו שזה לא היה מרעי.
5. ב"כ המשיב טען כי אחת הבחורות, ויקה, מסרה באמרתה כי אחד השודדים לבש
"משהו כחול ואדום", ולכן זה לא יכול היה להיות המשיב. דא עקא, שויקה טענה כי היתה שיכורה באותו לילה, ולכן כלל לא ברור עד כמה ניתן להסתמך על דבריה - מה עוד שלא הוברר למה התכוונה כאשר טענה שהשודד לבש
"משהו כחול ואדום".
גם הבחורה השניה שהיתה עם המתלונן, פולינה, נחקרה. מאמרתה עולה כי לכאורה היה רק בחור אחד שעקב אחריהם כאשר יצאו מהמועדון - והכוונה למרעי, וכי רק הוא השתתף בשוד. גם פולינה טענה כי היתה שתויה, וגירסתה אינה מתיישבת עם גרסת המתלונן. זאת ועוד, לא ברור מאמרתה של פולינה מה מתוך הדברים שתארה באמרתה היא אכן ראתה ומה שמעה מאוחר יותר מהמתלונן.
לאור האמור לא נראה לי כי ניתן לומר, בהסתמך על האמור על ידי ויקה ופולינה, כי חל כרסום בגירסת המבקשת.
6. עוד עולה מאמרת הטבח כי המשיב ומרעי חברים קרובים אשר נמצאים כל העת זה בחברתו של זה. אף לגרסתו השניה של המשיב הוא ומרעי היו יחד במועדון, אחר כך יצאו ממנו יחד, הלכו לאורך הטיילת, וזמן קצר מאוחר יותר נפגשו במסעדה. גם בעת מעצרם היו המשיב ומרעי ביחד. האמור, היינו היותם של המשיב ומרעי חברים המבלים ביחד, ואשר גם בילו ביחד שעות רבות בליל האירוע, יש בו כדי לתמוך בגרסת המבקשת כי הם גם שדדו ביחד את המתלונן.
7. משנמצא כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום קמה עילה למעצרו.
המשיב הציע כחלופה למעצר כי ישהה בתנאי מעצר בית בבית אימו בערערה, שם ישגיחו עליו אשתו, אמו אשת אחיו וגיסו, אשר יערבו לקיום תנאי השחרור בערובה. מבין הערבים שהוצעו התייצבו לדיון אך אשת המשיב וגיסו. אשת המשיב עומדת ללדת בימים הקרובים וספק בעיני אם יש ביכולתה להציב גבולות למשיב. הגיס שהוצע כערב עובד ולכן לא יוכל להבטיח את קיום תנאי השחרור בערובה בכל שעות היממה.
נטען על ידי ב"כ המשיב כי אין להפלות בין המשיב למרעי ששוחרר. יצויין לעניין זה, כי בשונה מהמשיב, למרעי אין רישום פלילי כלשהו, והוא גם מיד נטל אחריות למעשיו. למשיב רישום פלילי מאז 1993 בגין עבירות נגד הרכוש, על פקודת הסמים המסוכנים ואלימות. אמנם, שבעבר המשיב לא נדון לעונש מאסר, אך תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שהוא בר הפעלה היה ויורשע בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.