לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים. ההחלטה ניתנה ביום 28/9/08 בתיק ת' 2540/08/08 (להלן: "
התיק").
נגד המשיב ואחרים הוגש כתב אישום בתיק הנ"ל ובו ייחסה העוררת למשיב ולאחרים ביצוע עבירה של עשיית עסקה בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 בצירוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים ביחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.
מעיון בכתב האישום עולה כי ביום 25.07.08, סמוך לחצות קנו הנאשם והאחרים סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 1,462.85 גרם נטו. הסם היה מחולק לסוליות. 16 במספר. המשיב והאחרים נסעו בשעה 00:50 בכביש 85 בצומת כרמיאל מערב ברכב מסוג מאזדה, הם עוכבו לצורך בדיקתם ובבדיקת הרכב בו נסעו נמצא הסם.
עוד נטען בכתב האישום, כי עסקת הסמים נעשתה עם גאלב חאלדי בתיווכו של ליאור כלפון, אחיינו של נאשם מס' 1, אליהו כלפון.
העוררת הגישה כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים ביחס לכל הנאשמים. נטען בפניי כי הנאשמים 1 עד 3 וכן המתווך שלגביו הוגש כתב אישום נפרד, נעצרו עד תום ההליכים בגין פרשה זו.
ב"כ העוררת סבור כי דין הערר להתקבל. כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה שיש בהן כדי לבסס את כתב האישום והנטען בו וכי נסיבות העבירה ויתר הנסיבות מעידות על מסוכנות המשיב.
עוד נטען כי, בימ"ש קמא שגה עת שחרר המשיב בתנאים מגבילים והתעלם מכך שבפניו לא הוצגה חלופה ראויה, שיש בה כדי לאיין את מסוכנות המשיב.
ב"כ המשיב סבור כי דין הערר להידחות. בימ"ש קמא בחן ובדק את חומר הראיות בעניינו של המשיב ושוכנע כי מקרהו שונה מנסיבות המעורבים האחרים ועקב זאת, הורה על הגשת תסקיר מעצר שבמהותו היה חיובי והמליץ על חלופת מעצר.
לאחר שעיינתי בהודעת הערר, החלטת בימ"ש קמא וחומר החקירה, ניתן לומר כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה וכן עילת מעצר, כדרישת הדין.
אכן צדק בימ"ש קמא עת קבע, כי חרף האמור לעיל, קרי, קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, עליו לבחון חלופת מעצר שיש בה כדי להפחית את הפגיעה בזכויות היסוד של המשיב, זאת תוך איזון בין מכלול השיקולים, לרבות בטחון ושלום הציבור ואיון המסוכנות הנובעת מהמשיב.
אעיר כי, עיון בכתב האישום מעלה כי המשיב נסע יחד עם האחרים ברכב אל חאלדי, שממנו קנו את הסם, כאשר המתווך בעסקה זו, היה אחיינו של אליהו כלפון. לכאורה, המשיב היה נוכח בעת שהאחרים קנו את הסם. מהעובדות שפורטו בכתב האישום לא הובהר במידה מספקת מה היא העסקה בסם מסוכן אליה קשור המשיב עצמו, הרי בפנינו נאשמים שקנו סם והחזיקו בו שלא לצריכה עצמית.
אדגיש, כי אין להקל ראש בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בעיקר כשמדובר בכמות די גבוהה. אולם, כאמור, חומרת העבירה כשלעצמה אינה מהווה עילת מעצר וכי מחובתו של בית משפט לבחון חלופת מעצר בבואו להכריע בבקשה למעצר עד תום ההליכים.
בעניינו של המשיב וחרף קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ביחס לעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בחן בימ"ש קמא את החלופה למעצר וזאת לאחר שהסתייע בשירות המבחן, שהגיש תסקיר מעצר. מהתסקיר עולה כי שירות המבחן המליץ על חלופת מעצר, זאת לאחר שנתן את דעתו למכלול השיקולים ובעיקר מסוכנות המשיב. לא ניתן לומר, כי בימ"ש קמא טעה, כאשר אימץ את המלצת שירות המבחן והורה על שחרור המשיב בתנאים מגבילים, תוך שהוא קובע שהמשיב יהיה במעצר בית ובפיקוח שתי מפקחות שמצא אותן מתאימות.
ב"כ העוררת טען בפניי, כי האחרים בפרשה זו נעצרו עד תום ההליכים. עיון בהחלטה מעלה כי עברם הפלילי של חלק מהאחרים, אינו נקי בלשון המעטה ונמצאו ראיות הקושרות אותם לסמים, כגון טביעות אצבע. לחלק מהם קיימת הרשעה של סחר בסם, החזקת סם, הדחת קטין לשימוש בסם ואלימות.
עוד עולה מהחלטת בימ"ש קמא בעניינם של האחרים, שחלופת מעצר אינה מתאימה ואינה הולמת ואין בה כדי לאיין את המסוכנות מתוך החשש שהם יחזרו על מעשיהם.
בעניינו של המשיב בפניי, עברו הפלילי התמקד בין השנים 95' עד 98' והתייחס לעבירה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, כעולה מהחלטת בימ"ש קמא וכי אין לו כל הרשעה בגין עבירה של סחר בסמים. יש לציין, כי בימ"ש קמא (כב' השופט שחורי) דן בעניינו של המתווך, ליאור כלפון והורה על מעצרו עד תום ההליכים, כך שהוא בחן את המקרים שהובאו בפניו, בהתאם לנסיבות העניין ולמכלול הראיות שהיו בפניו.
סוף דבר, לאחר שבחנתי את החלטת בימ"ש קמא, שוכנעתי כי בנסיבות העניין אין מקום להתערב במסקנות שהגיע אליהן. המדובר במסקנות הנתמכות בהמלצת שירות המבחן, שבחן באופן אובייקטיבי ומקצועי את מקרהו של המשיב ומצא לנכון להמליץ על חלופת מעצר.
בנסיבות אלה ובין השאר ומשום שאנו נמצאים בתקופת הכפרות והסליחות, אני מחליט לדחות את הערר.
ניתנה היום כ"ט באלול, תשס"ח (29 בספטמבר 2008) במעמד הצדדים.