זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו, על רקע כתב האישום שהוגש נגדו והמייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיפים 192 לחוק העונשין, 380 + 382 (א), סעיף 186 (א) לחוק העונשין.
עובדות כתב האישום
1. במועדים הרלוונטיים לעובדות כתב האישום, היה אחסין אבו אמדיעם (להלן: "המתלונן") החבר של מרגריטה חכמוב (להלן: "מרגריטה").
2. בתאריך 18/04/07, בסמוך לשעה 23:35, כאשר התקשר המתלונן לחברתו מרגריטה וידע כי היא שוהה עם הנאשם ברחוב העלייה 72 בבאר שבע (להלן: "המקום"), אז הוא הגיע למקום בליווי שני חבריו איוב אלמדיגם וסאמי אבו סאלם (להלן: "חבריו"), זאת לאחר שהנאשם הדריך אותם.
3. בסמוך לכך, כאשר כיבה המתלונן את הטלוויזיה בכדי לדבר עם חברתו מרגריטה, אז התפתח בינו לבין הנאשם עימות בעקבותיו הנאשם איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו, בכך שרץ לעבר המטבח ונטל 5 סכינים שהחזיקם בשתי ידיו וצעק "בחוץ", "אני אראה לכם מי אני", זאת בכוונה להפחידו.
4. בסמוך לכך, ברח המתלונן יחד עם חברתו מרגריטה ושני חבריו, זאת כאשר הנאשם רץ אחריהם במדרגות עד שהגיעו לחניה, שם הנאשם תקף שלא כדין בצוותא עם אחר את המתלונן, בכך שפצע אותו בראשו באמצעות הסכינים, זאת כשהאחר מכה את המתלונן באמצעות מקל מטאטא וזאת עשה המשיב כשהוא בגילופין.
5. כתוצאה מהאמור לעיל, נגרמו למתלונן 3 סימני חבלה בראשה באורך כ - 10 ס"מ כל אחד ושני סימני חבלה שאחד באורך כ - 20 ס"מ והשני באורך כ - 30 ס"מ.
ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך ורק ביחס לעבירה של החזקת סכין, בעוד
לגבי יתר העבירות, חלק הסנגור על קיומן של ראיות לכאורה וטען כי המשיב בעצמו הותקף על
ידי המתלונן וחבריו.
באשר לפציעות שנגרמו למתלונן, טוען ב"כ המשיב כי גם לעניין זה לא קיימות ראיות לכאורה וזאת נוכח העדר צילום או תעודה רפואית.
על כן, עתר ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר אצל בני משפחתו בישוב תל שבע וזאת גם מטעמי אפליה, הואיל והמתלונן וחבריו, שתקפו את המשיב, כעולה מחומר הראיות, שוחררו ממעצרם, כפוף לערבות עצמית בלבד.
מנגד ב"כ המבקשת, טענה כי התשתית הראייתית נסמכת על עדות המתלונן וכן עדות חברתו של המתלונן, הגברת מרגריטה וכן שני חבריו של המתלונן, איוב אל מדיגם וסאמי אבו סאלם, דו"חות פעולה ומזכרים של השוטרים שהגיעו לזירת האירוע, תפיסת הסכין.
באשר לעילת המעצר, טענה כי מתקיימת כנגד המשיב עילת מעצר מכוח סעיף 21 (א) (1) (ב), לחסד"פ, שכן קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את בטחונו של הציבור באם ישוחרר, בשים לב לאופי העבירות המיוחסות לו ובשים לב להיות המשיב בגילופין בעת ביצוען. עוד מתקיימת עילת מעצר מכוח חזקת המסוכנות, שבסעיף 21 (א) (1) (ג) (4) לחסד"פ, שכן מדובר בעבירות אשר בוצעו לכאורה באמצעות נשק קר.
בנוסף טענה המבקשת כי למשיב עבר פלילי בעבירות אלימות ורכוש בגינם ריצה מאסרים בפועל, עוד לחובת המשיב שני מאסרים מותנים וחרף זאת ממשיך המשיב לבצע עבירות פליליות לכאורה.
לאור האמור לעיל, טוענת ב"כ המבקשת כי אין בחלופה כדי לנטרל את מסוכנותו ועל כן מבקשת להיעתר לבקשה.
ראיות לכאורה
עיינתי בחומר החקירה והגעתי למסקנה כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית, כנגד המשיב, להוכחת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
התשתית הראייתית נסמכת בעיקר על עדות המתלונן,
חסין אבו מדיגם, מיום 19/04/07, שעה 03:10, בין היתר מסר בהודעתו "הגענו לבית... כשראיתי את כל הפוזה של השתייה והוודקה וה"רד בול", אז התעצבנתי עליה (חברתו מרגריטה), שהיא חברה שלי ויושבת עם גברים אחרים לשתות וודקה. אז רציתי לדבר עם מרגריטה וכיביתי את הטלוויזיה... ואז המשיב שהיה שם עמד והתחיל לצעוק עלי בגלל שכיביתי את הטלוויזיה, הוא בא אלי ודחף אותי ואני דחפתי אותו בחזרה וסאמי עמד והפריד בינינו. המשיב נכנס למטבח ולקח סכינים והחזיק בכל יד כמה סכינים, אנחנו מהר הלכנו מהבית, הגענו לחנייה והם ירדו אחרינו, שני הגברים שהיו בבית (המשיב וחברו), שניהם הרביצו לי, אחד עם הסכינים ביד ואחד עם מקל. זה עם הסכינים פצע אותי בראש ויש לי סימן בראש ויצא לי דם. גם קיבלתי מכות מהמקל ביד ימין... אני הרבצתי לזה שהיה לו סכינים ביד ונתתי לו בוקסים לראש, הרבה בוקסים לראש שלו וגם בעיטות, אני הרבצתי לו לבד. סאמי ואיוב הפרידו בינינו כל הזמן, השני שהיה עם מקל, ברח מהמקום... אחרי שהוא תקף אותי (המשיב)
אני גם הרבצתי לו בידיים שלי ונתתי לו הרבה בוקסים לראש שלו עד שהוא נפל ואני לא יודע מה קרה לו". (ראה עדות המתלונן - עמוד 1 ו 2).
בנוסף, מעיון בחומר החקירה, עולה כי נערך
עימות בין המתלונן לבין המשיב, בתאריך 22/04/07 שעה 12:00 - המתלונן חזר על גרסתו המתוארת לעיל, לעומתו המשיב התבצר בהכחשתו, מלבד האמירה כי אכן המתלונן כיבה את הטלוויזיה.
מעיון עוד בחומר החקירה, קיים
דו"ח פעולה של השוטר
משה בוחניק, שהגיע לזירת האירוע, בתאריך 18/04/07 בסמוך לשעה 23:35, בו מוסר בין היתר "ואז
איוב צעק "
יש לו סכין, יש לו סכין" והצביע על "המשיב עם החולצה הלבנה בשם עיד אבו רקייק. ישר תפסתי את ידו של המשיב ואכן היה בידו סכין, נתתי מכה לידיו והפלתי את הסכין לרצפה, לאחר מכן יחד עם השוטר זוהר כבלנו את המשיב ואז ראיתי את המתלונן מדמם מראשו, שאלתי ממה הוא מדמם והוא טען שהמשיב פצע אותו עם הסכין והיה לו עוד סכינים".