רקע כללי
1. ביום 2.4.2007 הגישה פרקליטות מחוז המרכז לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד 15 נאשמים (פ.ח. 1042/07). כתב האישום מייחס למרבית הנאשמים פעילות וחברות בארגון פשיעה, כמשמעותו בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (להלן:
"חוק המאבק"). מלבד העבירות המיוחסות לחלק מהנאשמים לפי חוק המאבק, פורטו ביתר האישומים (17 במספר) עבירות ספציפיות שעניינן סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, איסור הגרלות והימורים, הדחה בחקירה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן שוחד וקשירת קשר לביצוע פשע.
בחלק הכללי של כתב האישום נטען כי נאשמים 1-8 הינם
"חלק מארגון פשיעה הפועל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית". לטענת התביעה עסק ארגון הפשיעה, בין היתר, בעריכת משחקים אסורים ובדרך זו קיבל כספים בסכומים ניכרים, במרמה. הארגון סחט, תוך שימוש באיומים ובכוח, שותפים שונים לשם גביית חובותיהם לארגון, חובות אשר נוצרו בדרך המרמה המתוארת בכתב האישום.
עוד נטען כי יתר הנאשמים פעלו תוך שיתוף פעולה עם הארגון לשם ביצוע חלקים מפעילותו העבריינית, כמפורט בכתב האישום עצמו.
יצויין, כי בעקבות החלטה אשר ניתנה על ידי בית משפט זה בנוגע לטענות מקדמיות שונות, אשר הועלו על ידי חלק מבאי-כוח הנאשמים, הוגש לבית המשפט כתב אישום מתוקן בשנית, בו התווספו פרטים עובדתיים שונים לחלק מהאישומים המיוחסים לנאשמים.
תעודות החיסיון וטיעוני הצדדים
2. ביום 19.7.2007 חתם מר אבי דיכטר, השר לבטחון פנים (להלן:
"השר"), על "תעודה בדבר ראיות חסויות מטעמי אינטרס ציבורי חשוב" (להלן:
"תעודה החיסיון הראשונה"). בתאריך 17.8.2007 חתם השר על תעודת חיסיון נוספת אשר תקרא להלן:
"תעודת החיסיון השניה".
בשלב מאוחר יותר נחתמה תעודת חיסיון שלישית אשר לגביה לא הועלתה כל טענה, ולפיכך אין צורך לדון בה במסגרת זו.
תעודת החיסיון הראשונה, שהיא התעודה העיקרית, מחזיקה לא פחות מ-12 עמודים בתוספת טבלאות שונות, בה קובע השר כי אין למסור כל פרט או מידע הנוגע לשיטה, למקום, לאמצעים ולאופן הביצוע הטכני אשר שימשו לביצוע הקלטות והסרטות שונות במסגרת חקירת הפרשה. כמו כן, קובע השר כי אין למסור כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות זהות אנשים, אשר מסרו מידע למשטרה, כמפורט בדו"חות ידיעה אשר פורטו בתעודת החיסיון. חלק נוסף של תעודת החיסיון נוגע לזהותם של אנשי המשטרה, אשר ביצעו פעולות מעקב במהלך החקירה, לרבות היחידה אליה הם משתייכים, השיטה והאמצעים הטכניים אשר שימשו את העוקבים. תעודת החיסיון עוסקת גם בזהותו של המדובב המכונה "156/02" או "יוסי גולן", אשר שיתף פעולה עם המשטרה במהלך חקירה זו. תעודת החיסיון אוסרת על מסירת כל פרט הנוגע לזהותו של המדובב, לרבות שיטות הפעלתו, ההסכם שנקשר עימו ופרטים מסויימים שנרשמו ביומן, כמפורט בתעודה.
נושא נוסף אשר נדון בתעודת החיסיון עוסק בזהותו של המדובב המכונה "יאסר ג'רושי", אשר אף הוא שיתף פעולה עם המשטרה במהלך החקירה, ולפיו אין למסור כל פרט לגבי זהותו או שיטות הפעלתו וכן פרטים אודות ההסכם שנערך עימו.
חלק נכבד מתעודת החיסיון עוסק בחומר חקירה שפרטיו מופיעים ב-52 סעיפי משנה. השר קובע כי אין לגלות תוכנו של חומר חקירה זה, לרבות זהות האנשים והמקומות המופיעים בו וכן פעולות החקירה המתועדות בחומר.
לבסוף, מדובר במסירת כל פרט או מידע שעניינו
"השיטה, האמצעים ואופן הביצוע הטכני, ששימשו בביצוע ההקלטות והאזנות לשיחות טלפון קווי וסלולרי במהלך החקירה בתיק זה". תעודת החיסיון אינה אוסרת מסירת מידע
"המתייחס למכשיר ההקלטה, לתקינותו, למדיית ההקלטה ולפעולות שנעשו בקשר אליהם, לרבות חלק מתוכנו של חומר החקירה". הפרטים הנוגעים לחלק זה מופיעים ב-30 סעיפי משנה בתעודת החיסיון.
כאמור, לתעודת החיסיון התווספו טבלאות שונות. הטבלה הראשונה עוסקת במידע אותו ניתן למסור בקשר לידיעות חסויות שונות. בטבלה מופיעים מספר הידיעה וכן עמודה שעניינה
"תוכן שניתן לחשוף". טבלה נוספת נוגעת לדו"חות סיכום פעילות עיקוב אותם ניתן לחשוף. הטבלה האחרונה עניינה בדו"חות עיקוב אישיים, אשר ניתן לחשוף את תוכנם.
תעודת החיסיון השניה עוסקת בהאזנת סתר שנעשתה בהתאם להחלטת בית המשפט בתיק חה"ס 140/07, ולפיה נאסר למסור כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות את תוכן הפרטים שהתקבלו בהאזנת סתר זו. כמו כן, עוסקת תעודת החיסיון בחומר חקירה שפרטיו מופיעים ב-7 סעיפי משנה, כאשר נאסר למסור כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות תוכנו של חומר חקירה זה.
בשתי תעודות החיסיון הנ"ל קובע השר כי מסירת המידע או הפרטים, המופיעים בתעודות, עלולה לסכן שלומם של אנשים, לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה, לחשוף שיטות עבודה ודרכי פעולתה של המשטרה ולסכל פעולות חקירה עתידיות.
3. בעתירה לגילוי ראיה חסויה שהוגשה מטעמם של נאשמים 2, 3, 7, 11 ו-14 התבקשנו להורות למאשימה לחשוף את חומר החקירה הנוגע לטיב פעילותו הפלילית של דוד חקק (להלן:
"חקק"), המופיע ברשימת עדי התביעה, שאין חולק כי הינו עד מדינה. זאת, בנוסף לקשריו של חקק עם המשטרה. בנוסף, התבקשנו להורות למאשימה למסור מידע אודות פעילותו המודיעינית של מיקי מזרחי, שאף שמו מופיע ברשימת עדי התביעה. עוד נטען כי יש לחשוף את תאריכי המסירה של כלל הידיעות המודיעיניות בתיק החקירה ואת זהותם של חלק ממקורות המידע. לגבי חומר החקירה החסוי, נטען, כי יש למסור, בשלב זה, פאראפרזות המלמדות על נושא המידע החוסה תחת תעודת החיסיון. הבקשה מנומקת בכך שראיות התביעה מתבססות בעיקרן על עדותו של עד המדינה חקק, ולפיכך תעמוד עדותו במוקד הדיון בתיק העיקרי. יש, לפיכך, חשיבות רבה לבחינת מהלכיו של עד המדינה טרם חתימת ההסכם ולאחריו. כמו כן, יש לחשוף את עברו הפלילי ואת טובות ההנאה השונות שקיבל במסגרת פעילותו. לכל אלה יש השלכה מובנת על שאלת מהימנותו של חקק. לעניין זה יש להסיר, כך נטען, את לוט החיסיון מעל ההסכם שנחתם עם חקק ומעל המגעים שנוהלו עימו בדרך לחתימת הסכם עד המדינה. כמו כן, יש להורות למאשימה להעביר לידי העותרים את כל הידיעות המודיעיניות, שהעביר חקק למשטרת ישראל, ולמסור את כלל המסמכים הנוגעים לפעילותו, תוך שיתוף פעולה עם משטרת ישראל.
אשר למיקי מזרחי, נטען כי מחומר החקירה עולה כי מזרחי נפגש מספר פעמים עם רכז המודיעין של ימ"ר מרכז, ויש הכרח לקבל את כל הידיעות המודיעיניות שהעביר מזרחי, מעת שהחל לשמש כמודיע משטרתי. אשר לחשיפת תאריכי מסירת הידיעות החסויות, נטען כי בדרך זו ניתן יהיה להוכיח את מעמדו האמיתי של חקק בביצוע עבירות פליליות שונות.
בחלק מהידיעות החסויות לא נמסר לבאי-כוח הנאשמים כל מידע או אף כותרת, שדרכם ניתן ללמוד על הנושא בו עוסקת הידיעה, ולפיכך התבקשנו להורות למאשימה למסור פאראפרזות המתייחסות לאותן ידיעות, בהתאם להלכה שנקבעה בע"פ 1152/91
סיקסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 8 (להלן:
"פס"ד סיקסיק").
בעתירה נטען כי זכותם של העותרים לעיין בחומר החסוי על מנת שלא תקופח הגנתם, מאחר שמדובר בחומר חקירה החיוני להגנתם, ואשר יש בו כדי לסייע לקעקע את מהימנותו של עד המדינה.
בעתירה נוספת שהוגשה מטעמם של נאשמים 1 ו-4, נטען כי חובתה של התביעה למסור את תמציתן של הראיות החסויות, לפחות בקווים כלליים, דבר אשר לא נעשה בחלק נכבד של הידיעות. העתירה עוסקת ב-12 ידיעות ספציפיות, המופיעות בתעודת החיסיון הראשונה, לגביהן התבקשה התמצית האמורה. כמו כן, עוסקת העתירה בידיעה אחת המפורטת בתעודת החיסיון השניה. אף כאן נטען בנימוקי העתירה, כי דמות המפתח בפרשה זו הינה עד המדינה, חקק, וכי יש הכרח בקבלת נתונים וחומר נוסף הנוגע לפעילותו של חקק כמודיע משטרתי. נטען כי בפרשה זו עשרות רבות (אם לא מאות) של מסמכים שתוכנם נחסה לחלוטין, דבר שהינו בלתי סביר, כאשר גם לא נמסרה תמצית הידיעה לידי באי-כוח הנאשמים.
4. בדיון שנערך בנוגע לעתירות אלה, חזרו באי-כוח העותרים והדגישו את הצורך בקבלת פאראפרזות לגבי ידיעות ומסמכים חסויים רבים. עוד צויין, כי יש חשיבות רבה בקבלת מידע מלא אודות עד המדינה, חקק, וכן פרטים נוספים לגבי מיקי מזרחי שהינו עד תביעה, אך גם נאשם בתיק מקביל. ככל שהדבר נוגע למיקי מזרחי, נשאלה השאלה האם קיים בחומר מידע כלשהו המלמד על כי הוא שימש כמודיע משטרתי. בעיקר לגבי שניים אלה (חקק ומזרחי) נתבקשנו לשים עצמנו בנעלי הסנגורים, תוך מתן משקל מירבי לזכותם של הנאשמים להתגונן מפני האשמות המיוחסות להם, ולטעון לחפותם המלאה.