1. בפני בקשת המבקשת, היא הנתבעת מס' 1 בתביעה (להלן: "
הוועדה"), בקשה אשר הוגשה בבש"א 15339/05, לעיון בראייה - היא קלטת עליה הוקלטה שיחה בין
מי מהמשיבים, הם התובעים בתביעה דנן (להלן: "
התובעים"), ובין מר איתמר בר-עזר, אשר היה יו"ר הוועדה במועדים הרלבנטיים לתביעה דנן (להלן: "
בן-עזר").
לאחר הגשת בקשה זו, הוגשה ע"י המשיבים הפורמליים, הם הנתבעים מס' 2 - 5 בתביעה (להלן: "
הנתבעים"), בקשה (אשר הוגשה לתיק ביהמ"ש ביום 9.10.05, ללא שנפתח תיק בש"א), בה מבקשים הנתבעים להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם, וראיותיהם, לענין התביעה העיקרית, עד לאחר סיום הבאת הראיות מטעם התובעים והוועדה, וחקירת כל עדיהם.
2. בתביעה העיקרית טוענים התובעים, בין היתר, כי הוועדה והנתבעים פעלו בעצה אחת, על מנת להחתימם על בקשה להיתר בניה לנתבעים, אשר משמעותה היא ויתור על זכויות בנייה במקרקעין השייכים להם, תוך מצג שווא לפיו לא ייפגעו זכויותיהם, דבר אשר גרם להם נזקים רבים.
הצדדים השונים טוענים גם להפרות של הסכם שיתוף אשר נחתם בנוגע למקרקעין, ובענין זה הוגשה אף תביעה שכנגד ע"י הנתבעת מס' 2 בתביעה העיקרית.
3. בהודעה על הגשת ראיות, אשר הוגשה ע"י התובעים בצירוף לתצהירי עדות ראשית, אשר הוגשו על ידם, מבקשים התובעים לזמן לעדות את בן-עזר, ללא הגשת תצהיר מטעמו, בטענה שהוא אינו מצוי בשליטתם. כן הודיעו התובעים, באותה הודעה, שלאחר עדותו של בן עזר, הם יבקשו להגיש קלטת, בה מוקלטת שיחה שהתקיימה עמו בעניינים נשוא התביעה, וטוענים לחסיון לגבי קלטת זו (להלן: "
הקלטת").
הוועדה טוענת כי הגישה הכללית מחייבת משפחק "בקלפים פתוחים", וכי נסיבות מקרה זה אינן מתאימות לחריגים אשר נקבעו בפרשת "
סוויסה" [
רע"
א
4249/98 שמשון סוויסה נ' הכשרת היישוב
- חברה לביטוח
בע"מ . פ"ד נה(1), 515], במיוחד לאור כך שהנתבעים מבקשים לסתור באמצעות הקלטת, את עדותו של בן-עזר, אשר יובא כעד
מטעמם.
עוד טוענת הוועדה, כי בן-עזר אינו צד לתביעה, כי כל קשריו עם הוועדה נותקו וכי הוא אף הגיש נגדה תביעה לביה"ד לעבודה, ואין לו כל אינטרס בתוצאות המשפט. גם משום כל אלה אין, לטענתה, כל סיבה שלא לחשוף את הקלטת.
הנתבעים טוענים, שאין בתצהירי התובעים כל תשתית ראייתית להוכחת הקנוניה הנטענת על ידם, וכי הם לא הרימו. בתצהיריהם, את הנטל הדרוש, וכי, ככל הנראה, הם מבססים את הוכחת טענותיהם על הקלטת, ולכן יש לאפשר להם להגיש תצהיריהם לאחר שתתברר התשתית העובדתית של טענות התובעים נגדם.
עוד מבקשים הנתבעים, להתיר להם להביא את ראיותיהם באשר לתביעה שכנגד, בד בבד עם ראיות ההגנה מטעמם, שכן הראיות בשתי התביעות כרוכות ומשולבות אלה עם אלה.
4. לאחר שעיינתי בתמליל ההקלטה ושקלתי את נסיבות הענין ואת טיעוני הצדדים, החלטתי כי יש לדחות את שתי הבקשות, למעט נושא סדר שמיעת העדים.
לענין הקלטת - מדובר במצב חריג בו צד מבקש להעיד עד, אשר אינו בשליטתו, ללא תצהיר עדות ראשית. התובעים אינם מפרטים מה יהא תוכן עדותו של העד, ולאור טיעונם, ברורות הסיבות לכך. העד, מוזמן ע"י התובעים, אשר מניחים מראש, שהוא יהיה עד עויין ולא יאמר אמת. גם אם יש בסיס להנחתם זו (ואינני קובעת כך), אין מקום לקבוע חסיון כלשהו על הקלטת והתמליל. לאחר שעיינתי בתמליל אינני סבורה שגילויו יפגע בגילוי האמת בתיק זה. הגילוי הוא הכלל והחסיון - החריג, ובנסיבות העין ראוי להעדיף את כלל הגילוי.
לפיכך, אני דוחה את בקשת התובעים ומורה להם למסור עותק מהקלטת ומהתמליל לנתבעים, בתוך 14 ימים מהיום.
עותק התמליל יישמר בלשכתי עד לעבור המועד ןלהגשת בר"ע על החלטה זו.
5. אשר לסדר שמיעת הראיות -
תחילה יישמעו כל ראיות התביעה, לרבות ההגנה שכנגד, ולאחר מכן - כל ראיות ההגנה, לרבות התביעה שכנגד.
תצהירי הנתבעים והתובעים שכנגד יוגשו לא יאוחר מיום 14.5.06.
מזכירות בית מהשפט תמציא החלטה זו לצדדים
.
ניתנה היום כ"ה בניסן, תשס"ו (23 באפריל 2006), בלשכתי, בהעדר.