החלטה בתיק בשא 1553/04

התובענה בתיק העיקרי עניינה תביעה כספית של המשיב מס' 1 (להלן: " התובע"), על סך של 5,712 ש"ח. יחד עם התביעה הוגשה בקשה לאשרה כתביעה יצוגית שסכומה הוא 10,231,000 ש"ח.  עם הגשת התביעה הוריתי כי בשלב הזה אין צורך בהגשת כתבי הגנה או תשובה בבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית וזה מאחר והמבקשת הגישה בקשה לסילוק התובענה נגדה על הסף. מטבע הדברים, יש מקום לדון תחילה בבקשת המבקשת.

            בכתב התביעה טוען התובע כי אספקת החשמל לתושבי היישובים הנזכרים לעיל, נעשית באמצעות המועצות המקומיות ולא ישירות מחברת החשמל. המחירים והעמלות שגובות המועצות מהתושבים עולים על המחירים והעמלות הנגבים על ידי המבקשת מכלל תושבי המדינה, לרבות התושבים המתגוררים ביתר חלקיה של רמת הגולן. התובע טוען כי בהעדר הולכה וחלוקת חשמל על ידי המבקשת לתושבי הכפרים הנ"ל, הגם שהיא בעלת מונופול לאספקת חשמל, היא פועלת בניגוד לחובותיה ובכך מותירה את תושבי הכפרים בפני ברירה אחת ויחידה - לרכוש חשמל מהמועצות.

            עוד טוען התובע, כי הנהגת המחירים, העמלות והתעריפים בשיעור הגבוה מהמקובל אצל המבקשת לגבי יתר חלקי הארץ. נעשית בחוסר סמכות, תוך ניצול העובדה כי בפני הצרכן אין אפשרות אחרת, אלא לרכוש את החשמל באמצעות המועצה.

המבקשת טוענת כי כתב התביעה כפי שהוא, אינו מגלה עילה נגדה.            עיקר טענותיה הן אלה:

            א.         היא מספקת חשמל לכל אחת מהמועצות הללו בנקודה אחת וממנה ואילך כל אחת מהמועצות מספקת חשמל לתושביה באופן מרוכז. אין כל קשר ישיר בין התושבים לבין המבקשת, בכל הנוגע לאספקת חשמל.

            ב.         מאחר והמבקשת מספקת חשמל למועצות באופן מרוכז, התעריף שהיא גובה מהן נמוך מהתעריף בו רוכשים הלקוחות האחרים חשמל ממנה.

            ג.          התשלום הקבוע המשולם על ידי התושבים למועצות בגין אספקת חשמל אינו מגיע לידיה ואינו משולם לה.

ראוי בנקודה זו לציין את ההסטוריה של חלוקת החשמל באזור רמת הגולן: עד 1981  היה מעמדה של רמת הגולן כמעמד שטח צבאי כבוש והיא לא נחשבה חלק ממדינת ישראל. היא נוהלה על ידי ממשל צבאי, הוא שהסדיר את נושא אספקת החשמל. כשהאזור היה תחת שליטת סוריה, המועצות או ועדי הכפרים הפעילו גנרטורים שספקו חשמל לתושבים. מאוחר יותר בוטלה דרך אספקה זו וחברת החשמל הקימה ברמת הגולן בהוראת הממשל הצבאי רשתות במתח גבוה כדי לספק חשמל באמצעות המועצות המקומיות. היתה זו החלטת הממשל הצבאי לחבר כל אחת מהמועצות כצרכן אחד מול חברת החשמל ובמקביל הן חוייבו לספק חשמל לתושבים עצמם. זהו המצב השורר עד היום.  הלקוח של חברת החשמל הוא המועצה ואליה נשלח החשבון על ידי המבקשת. ב"כ המבקשת טוען עוד כי אספקת החשמל למועצות דומה לאספקת החשמל לקניון או לקיבוץ או לכל התארגנות אחרת. המבקשת אינה מתערבת ביחסים שבין בעל הקניון או הקיבוץ לבין הדיירים שלהם. בדרך כלל מסופק לנקודה מעין זו חשמל במתח גבוה שהוא זול יותר ובעל המתקן מספק חשמל במתח נמוך לדייריו או לצרכניו על פי הסכם ביניהם. המחיר שמשלמות המועצות על פי תעריפי הרשות לשירותים ציבוריים זהה למחיר שמשלמים גופים כגון קניון, קיבוץ או כל צרכן אחר הרוכש חשמל במתח גבוה. על רקע זה, סבורה המבקשת כי כל טענה שיש לתובע כנגד מחיר החשמל שהוא משלם למועצה בתחומה הוא מתגורר, יש להפנותה אל המועצה עצמה ולא לחברת החשמל.

            תובענה זו אינה מיועדת להסדיר את אספקת החשמל ברמת הגולן. יש בפניי תביעה כספית ועליי להכריע בשאלה נקודתית והיא האם התביעה מגלה עילה כנגד חברת החשמל. שמעתי את טענות ב"כ הצדדים הקובלים איש איש מנקודת מבטו על המצב הקיים. אפשר שהתובע ותושבים אחרים במעמדו משלמים עבור החשמל יותר מאשר משלם כל אזרח אחר במדינת ישראל ישירות לחברת החשמל. המועצות מצידן קובלות על כל שהן נאלצות לדרוש מחירים אחרים המשקפים את המע"מ שהן משלמות למבקשת ואינן יכולות לנכותו מאחר שהן בגדר מלכ"ר. חברת החשמל טוענת בנוסף, כי אם תידרש לספק חשמל ישירות לתושבי המועצות הללו, יחייב הדבר הקמת רשת חשמל חדשה ומודרנית וספק אם עלותה ועלות ההתחברות אליה לא תהא גבוהה מהמחיר שמשלמים היום הצרכנים בתחום המועצות בגין החשמל שהם צורכים.

            לא מצאתי בטענות עו"ד סבית, ב"כ התובע, טענה ראויה על פיה חברת החשמל מחוייבת לספק חשמל באופן ישיר או שהמחיר שנקבע על ידי הרשות לשירותים ציבוריים אינו חוקי או אינו סביר. אין ספק, כי מן הבחינה המשפטית אין כל יחסים משפטיים חוזיים או סטטוריים בין המבקשת לתובע.  לכן, דין התביעה נגדה להידחות על הסף. אני מקבל את הבקשה ומורה על דחיית התביעה נגד המבקשת על הסף.

            אין צו להוצאות.

            התיק ייקבע לק"מ לגבי יתר הנתבעים בנפרד.

ניתנה היום כ"ה בתמוז, תשס"ה (1 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.

מירי בן-עמי