1. המבקשת הגישה ביום 28.5.06 בקשה להורות על הותרה על כנו של צו מניעה זמני אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 10.4.06 בבש"א 2899/06 שלום נצרת (להלן - "
הצו הזמני"), וזאת עד לדיון בבקשת רשות ערעור שהמבקשת עתידה להגיש על החלטת בית המשפט קמא מיום 22.5.06 (להלן - "
ההחלטה מיום 22.5.06"), בגדרה הורה בית המשפט קמא שהצו הזמני יבוטל החל מיום 28.5.06.
2. בבקשה צויין שהיא מוגשת בהסתמך על תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "
תקנות סדר הדין האזרחי"), תקנה שדנה בסעד זמני לתקופת הערעור. אולם בפתח הדיון במעמד הצדדים שהתקיים ביום 6.6.06 ולאחר שהתברר כי בקשת הרשות לערער הוגשה באותו יום, הצעתי לצדדים לדון בבקשה כאילו מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע והצדדים באדיבותם נעתרו לכך הגם אם, מצד חלקם, בחוסר רצון מסוים. יש ממש בטענת ב"כ המשיב 3 שטען שמדובר בחסד שנעשה עם המבקשת, אולם הדבר נועד כדי למנוע ריבוי הליכים ובסופו של דבר לחסוך בזמנם של כל הנוגעים בדבר; שכן ברור שהמבקשת מעוניינת, וזו למעשה בקשתה, להתלות את פעולתה של ההחלטה מיום 22.5.06, לפיה בוטל הצו הזמני, כפי שיפורט להלן. נזכיר כאן שלפי תקנה 470 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, עיכוב ביצוע כולל גם "התליית פעולתה של החלטה".
3. הנסיבות שלרקען ניתן הצו הזמני, פורטו בהרחבה הן בבקשה דנן והן בהחלטה מיום 22.5.06. בקצרה ייאמר: המשיב 5 פתח בהליכי הוצל"פ כנגד המבקשת בגין חוב של המבקשת כלפיו. במסגרת הליכי ההוצל"פ הוטלו עיקולים על משאיות שבבעלות המבקשת וכן נתפסו שתי משאיות של המבקשת. אחת המשאיות מסוג וולוו מס' רישוי 50-522-15 (להלן - "
המשאית") נמכרה במסגרת הליכי ההוצל"פ למשיב מס' 3. המשאית נרשמה על שם המשיב מס' 3 ונמסרה לידיו ביום 11.4.06. עוד קודם לכן, ביום 10.4.06 הגישה המבקשת כתב תביעה ובקשה למתן צו מניעה זמני. בתביעתה, תביעה למתן פסק דין הצהרתי, העלתה המבקשת טענות שונות לגבי הליכי המכרז שבמסגרתם הוחלט על מכירת המשאית למשיב 3 וטענה שהחלטה זו בטלה בשל פגמים שונים שנפלו במכרז. בבקשה לצו מניעה זמני עתרה לצו המורה למשיבים, שהם גם המשיבים בבקשה דנן, להמנע מלעשות כל דיספוזיציה או פעולה לרבות מכירה או השכרה של המשאית. ואכן ביום 10.4.06 ניתן במעמד צד אחד צו, הוא "הצו הזמני" כפי שהוגדר לעיל, שבו הורה בית המשפט קמא על עיכוב כל הליכי הוצל"פ לרבות הליכי עיקול הננקטים על ידי המשיבים כנגד המבקשת ביחס למשאית.
הצו הזמני לא הומצא במועד למשיבים 1,2, על פי הנטען, ולפיכך נרשמה המשאית על שם המשיב 3 ונמסרה לידיו ביום 11.4.06.
לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לצו מניעה זמני בבית המשפט קמא, דחה בית המשפט את הבקשה לצו מניעה זמני וממילא ביטל את הצו הזמני. עם זאת, בית המשפט קבע שהצו הזמני "יעמוד בתוקפו עד ליום 28.5.06 וזאת על מנת לאפשר למבקשת למצות את זכותה בערכאת הערעור".
4. על רקע הדברים האמורים הוגשה הבקשה דנן והוגשה כאמור גם בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 22.5.06. בהחלטה מיום 28.5.06 עיכבתי את ביצוע ההחלטה מיום 22.5.06 עד לדיון במעמד הצדדים. כאמור, בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 6.6.06, נדונה הבקשה כאילו היתה בקשה לעיכוב ביצוע מכוח תקנה 470 לתקנות סדר הדין האזרחי.
5. המבקשת טוענת שסיכוייה להצליח בבקשת רשות הערעור הם טובים וכי הימנעות מעיכוב ביצוע עלולה לגרום לה נזק בלתי הפיך. המבקשת אינה מתנגדת לכך שהמשאית תיוותר בשלב זה בידי המשיב 3, אולם מבקשת שיינתן צו האוסר עליו כל דיספוזיציה במשאית כדי למנוע העברת המשאית לצד שלישי, דבר שיסכל את מטרת הערעור.
המבקשת טוענת שאם לא יבוטל הליך המכירה של המשאית למשיב 3, ייגרם לה נזק אדיר שכן שווי המשאית עולה בהרבה על השווי שבו נמכרה למשיב 3. המשיב 3 רכש את המשאית בעד כ- 132,000 ש"ח ואילו המבקשת מוכנה לפדות את המשאית במחיר המחירון אשר מסתכם לפי מחירון לוי יצחק בסך של 182,000 ש"ח, סכום שאף אמור לכסות את החוב בתיק ההוצל"פ. המבקשת הצהירה שהיא מוכנה להפקיד את הסכום הנ"ל בתוך 48 שעות ממתן החלטה המתירה לה לעשות כן.
6. המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים שסיכויי ההצלחה של בקשת רשות לערער אפסיים, כי החלטת בית המשפט קמא נכונה ויש להותירה על כנה.
7. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ואת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש מקום להעתר לבקשה ולהתלות את פעולתה של ההחלטה מיום 22.5.06 במובן זה שישאר על כנו צו האוסר על המשיב 3 לעשות כל דיספוזיציה או שינוי במשאית עד תום הדיון בבקשת הרשות לערער.
8. אין לומר שסיכויי ההצלחה בבקשה קלושים במידה המצדיקה את דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. צודקת המבקשת בטענתה שאם לא יינתן לה הסעד המבוקש עלול להיווצר מצב שבו תימכר המשאית לצד שלישי, דבר שיסכל את מטרת הערעור.
מאידך גיסא, נראה שמתן הסעד המבוקש לא יכביד על המשיב 3, אשר לא הודיע כי בכוונתו למכור או להעביר את המשאית לאחר.
אשר למשיב 5, הוא מלין על כך שלא קיבל עדין את המגיע לו מהמבקשת, למעט סך של 15,000 ש"ח. המשיב 3 שילם עבור המשאית סך של 132,000 ש"ח, אולם סכום זה מעוכב בתיק ההוצל"פ מכח עיכוב הביצוע. כפי שאפרט להלן, ענין זה ניתן להסדיר.
9. לאור האמור לעיל, יעוכב ביצוע ההחלטה מיום 22.5.06, במובן זה שיוותר על כנו צו האוסר על המשיב 3 לעשות כל דיספוזיציה או שינוי במשאית, וזאת עד תום הדיון בבקשת הרשות לערער או בערעור שיוגש אם תנתן הרשות, וזאת בתנאים הבאים:
(א) המבקשת תפקיד בתיק ההוצל"פ עד יום 14.6.06 סך של 182,000 ש"ח.
(ב)
לאחר
שיופקד הסכום האמור בס"ק (א) לעיל, מהסכומים שהופקדו בתיק ההוצל"פ, היינו הסכום שהופקד ע"י המבקשת בהתאם לאמור לעיל והסכום שהתקבל מהמשיב 3 עבור המשאית, סך של 130,000 ש"ח ישולם לזוכה בתיק ההוצל"פ, היינו למשיב מס' 5, באמצעות ב"כ.
(ג) הסכום הנותר בתיק ההוצל"פ לאחר התשלום האמור בס"ק (ב) לעיל, ישמש כבטוחה להשבת הסכום ששילם המשיב מס' 3 עבור המשאית, אם תתקבל בסופו של יום תביעת המבקשת לביטול הליכי המכירה, וכן כערובה להוצאות המשיבים ונזקיהם אם תידחה בקשת הרשות לערער או ידחה הערעור שיוגש אם תנתן הרשות או יבוטל עיכוב הביצוע מכל סיבה שהיא.
(ד) מובהר כי אם לא יופקד הסכום האמור בס"ק (א) לעיל במועד הנקוב שם, יבוטל עיכוב הביצוע לאלתר.
10. יצויין למען הבהרה והסרת ספק: בצו הזמני קבע בית המשפט קמא כי הוא "מורה על עיכוב הליכי הוצאה לפועל, כולל הליכי עיקול, הננקטים ע"י המשיבים כנגד המבקשת לגבי [המשאית] וזאת עד למתן החלטה אחרת". אין כאן הוראה מפורשת האוסרת על המשיב מס' 3 עשיית דיספוזיציה, שינוי וכו' במשאית. אולם בהחלטה מיום 22.5.06 ציין בית המשפט כי "המבקשת הגישה בקשה לצו מניעה זמני, לפיו ימנעו המשיבים ובמיוחד המשיב 3 מלעשות דיספוזיציה או כל פעולה לרבות מכירה או השכרה [במשאית] אשר תוציא את המשאית מחזקתו או מרשותו של המשיב 3, זאת עד להכרעה בתביעה העיקרית במסגרתה הוגשה הבקשה"; בית המשפט דן אפוא בסעד מבוקש זה וכפי שניתן לראות מסעיף 82 להחלטה הנדונה התייחס לצו הזמני כאל צו שהעניק את הסעד המבוקש הנ"ל. ואכן, עיכוב הליכי העיקול הננקטים ע"י המשיבים ביחס למשאית, כלשון הצו הזמני, פירושו "הקפאתה" בשלב שאליו התגלגלה עקב הליכי ההוצל"פ במועד המצאת הצו למשיבים, ולעניננו - "הקפאתה" בידי המשיב מס' 3.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בפקסמיליה וכן תודיע טלפונית לצדדים על מתן ההחלטה,
וממילא על ביטול הדיון שנקבע ליום 13.6.06 לצורך מתן ההחלטה.