1. ב
"בקשה דחופה למתן הוראות" שהגיש המפרק הזמני (להלן גם: המבקש), הוא עתר להורות למשיבה 2 לבטל על אתר ההמחאות על סך 106,340.85 ש"ח שמסרה ביום 29.4.07 למשיב 1, ולהעביר הסכום האמור לקופת הפירוק.
בגין בקשה זו נפתחו, כנראה עקב טעות, שני תיקי בש"א, ועקב הכפילות ניתנו בבקשה בתיקים השונים החלטות כדלקמן:
במסגרת בש"א 5384/07 ניתן ביום 2.5.07 צו זמני, האוסר על משיבה 2 להעביר למשיב 1 תשלום כלשהו או לבטל ההמחאות דנן. כן הורה בית המשפט על מתן תגובות לגוף הבקשה. תגובות כאמור אכן הוגשו, ולפיכך תידון הבקשה לגופה, במסגרת בש"א זו.
במסגרת בש"א 5667/07 ניתנה ביום 4.9.07 (על ידי כב' השופט י' שפירא) החלטה בלשון זו: "
באין תגובה, הבקשה מתקבלת. משיבה 2 תבטל ההמחאות שמסרה למשיב 1 ותעביר הסכום של 106,340 ש"ח לקופת הפירוק וכל זאת בתוך 15 יום מהיום".
2. מאחר שכאמור תגובות לבקשות הוגשו במסגרת בש"א 5384/07, ההחלטה מיום 4.9.07 בטעות יסודה ואני מורה על ביטולה, וכן על מחיקת בש"א 5667/07.
לגוף הבקשה
3. כעולה מהבקשה ומהתגובות לה, עניינה של הבקשה הוא בסך של 106,340.85 ש"ח אותו חבה המשיבה 2 (להלן: "טר ארמה") לחברה בפירוק בגין עבודות קבלנות שביצעה החברה עבורה. המשיב 1, שלמה גרובי (להלן: "גרובי"), הוא בעל המניות בחברה, ומנהלה הרשום.
4. ביום 15.2.07 מונה המבקש כמפרקה הזמני של החברה, לבקשת נושה של החברה, חברת שחף אבטחה 1989 בע"מ (בש"א 4475/07).
5. ביום 29.4.07 הגיע גרובי למשרדיה של חברת טר ארמה וקיבל לידיו 3 המחאות, בסך כולל של 106,340.85 ש"ח (להלן: סכום החוב), שזמן פרעונן לתאריכים הבאים: 30.4.07, 1.5.07 ו-15.5.07. במועד סמוך לקבלת ההמחאות העביר גרובי אחת ההמחאות על-סך 79,200 ש"ח לידי צד ג', חברת "דליס", שעל פי טענתו של גרובי היתה נושה של החברה.
טענות הצדדים
6. בבקשה נטען, כי ביום 29.4.07 נודע למבקש באקראי "
כי המשיבה [טר ארמה - ח'ב']
עומדת להעביר המחאות בסך 106,340.85 ש"ח לפקודת החברה... בגין תשלום המגיע לחברה עבור עבודות שבצעה לידי המשיב תוך שבכוונת המשיב ליטול תשלום זה כשלעצמו שלא כדין". אולם אף לאחר פנייה מיידית לטר ארמה, בה נדרש ביטולן של ההמחאות והעברת התשלום לקופת הפירוק הזמני, לא פעלה טר ארמה כנדרש. עוד נטען, כי על אף פנייה בכתב ובעל-פה לגרובי על מנת שיעביר ההמחאות לידי המבקש, עד ליום 30.4.07 סרב האחרון לעשות כן, תוך שהוא מודה, כי "
גנב את ההמחאה", אולם לטענתו: "ל
א היתה לו כל ברירה מאחר וה"עולם התחתון" מאיים עליו". נוכח האמור ולאור היות החברה בפירוק זמני, טענת המבקש היא כי נטילת ההמחאות מחברת דליס על ידי גרובי מהווה הברחת נכסים בפירוק, והעדפת נושים פסולה. מה גם שעל-פי סעיף 268 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות") העברה כאמור היא בטלה לכל דבר וענין. עוד לשיטתו, נוכח הוראות סעיפים 276, 305 ו-306 לפקודת החברות, על הכספים להיות מועברים לקופת הפירוק הזמני.
7. מלבד טענות כלליות שאינן ממין הענין טען גרובי בתגובתו כי אין מדובר בהברחת נכסים בפירוק או בהעדפת נושים פסולה, שכן ההמחאות שהועברו לו מטר ארמה ניתנו לפנים משורת הדין בלבד, כמעשה צדקה וחסד מצד מנהלה של האחרונה - מר ירמי ניגרי. גרובי הודה אמנם, כי בידיה של טר ארמה עוכב סך של 80,000 ש"ח מתוך כלל התמורה שהגיעה לחברה עבור עבודות בפרוייקטים קודמים, וזאת עד לסיומן התקין. עם זאת, לשיטתו, מאחר שהפרוייקטים האמורים לא הסתיימו, לא היתה על טר ארמה כל חובה להעביר לחברה את הכספים. לטענתו החברה השתמשה במוצרים שמומנו על ידי טר ארמה בניגוד להסכם, כך שבסופו של יום החברה היא שחייבת כספים לטר ארמה, ולא להפך.
עוד לטענתו, מאחר שהעברת הכספים לדליס נעשתה בשל איומים קשים על חייו וחיי בני משפחתו, לא מדובר בגניבת כספים או בהעברתם לטובתו האישית, וכל שעשה היה כדי להציל את חייו מהגובים שנשלחו אליו מטעמה של דליס.
8. בתגובתה של טר ארמה נטען, כי נוכח העובדה שבמועד מסירת ההמחאות נשוא הבקשה לידיו של גרובי היתה טר ארמה חייבת לחברה סך כולל של 106,340.85 ש"ח, ומאחר ובאותה עת לא היתה טר ארמה מודעת לכל מניעה חוקית להעברת הכספים האמורים, ולא יודעה בדבר מינויו של המפרק הזמני - הועברו ההמחאות לצורך גמר החשבון בין השתיים. לטענתה, לאחר מתן ההמחאות ולאחר שהתברר כי ההמחאות הועברו לידי צד ג', נשלחה לטר ארמה הודעת הפקס מטעמו של המבקש, ממנה למדה טר ארמה לראשונה על היות החברה בפירוק זמני ועל מינוי המבקש. נוכח האמור, כנטען על ידה, אין למפרק הזמני כל עילה נגדה ותרופתו היחידה היא לפעול כלפי האוחז או כל מי שהסב ההמחאות שלא כדין לטענתו.
9. נוכח הסתירה בין גרסתו של גרובי לזו של טר ארמה, עתר המבקש לקבל את גרסת טר ארמה, שלפיה הסכום שולם כגמר חשבון בגין הפרוייקט. בהתייחס לטענות טר ארמה בדבר תום לבה ציין, כי מודעות או אי מודעות של צד שלישי להליכי הפירוק אינה בת משמעות שעה שבהעברת נכסים השייכים לחברה לאחר מתן צו פירוק עסקינן.
ד י ו ן
10. עיון בבקשה ובתגובות לה מעלה, כי דין הבקשה להתקבל בחלקה:
אין חולק, כי בעת העברת הכספים היה המבקש מפרקה הזמני של החברה, ומשכך היה על הכספים שהועברו לגרובי להיות מועברים לקופת הפירוק הזמני, וזאת על פי הוראת סעיף 305 לפקודה, הקובע כי "
ניתן צו פירוק או נתמנה מפרק או מפרק זמני יקבל המפרק או המפרק הזמני לידו או לפיקוחו את הנכסים שהחברה זכאית להם או שנראה שהיא זכאית להם".
עם זאת, משהודעה על מינויו של המבקש לא הגיעה לידיה של טר ארמה טרם מסירת ההמחאות, ומשחלק הארי מסכום החוב הוסב לצד שלישי, ברי כי אין בסיס לחייב את טר ארמה בהשבת מלוא סכום החוב, ככל שההשבה מתייחסת לסכום ההמחאה שנפרעה והועברה לחברת דליס, ואין בסעיפי הפקודה אליהם הפנה המפרק כדי לשנות מכך, שעה שסעיף 268 לפקודת החברות עניינו ב"
עסקה בנכסי החברה", כאשר בין טר ארמה לבין החברה לא נעשתה כל עסקה בנכסיה של האחרונה, אלא תשלום תמורה בגין הסכם קודם. גם סעיף 355(א) לפקודה שעניינו העדפת מרמה היה לו מקום במערכת היחסים שבין החברה לבין דליס, אך אינו ממין הענין שעה שבהעברת הכספים מטר ארמה לחברה עסקינן.
11. באשר להמחאה ע"ס 79,200 ש"ח, שהועברה לחברת דליס: