לפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט נ' זלוצ'ובר) בת"פ 8292-06 מיום 14.5.2012, במסגרתו הושתו על המבקש, ניסים גלם (להלן: גלם), עשר שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו; מאסר על תנאי למשך חצי שנה והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע שהיא עבירה מסוג פשע במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא; מאסר על תנאי למשך חצי שנה והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע שהיא עבירה מסוג עוון במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא; תשלום קנס בסך של 5,000,000 ש"ח או 24 חודשי מאסר תמורתו.
תמצית עובדות כתב האישום והכרעת הדין
1. לפי כתב האישום המתוקן, בשנים 2005-2003 עסק גלם, שלא כחוק, במסחר מתכות, ובמהלך כך עשה שימוש בחשבוניות של שתי חברות, אשר לא החזיק במניותיהן ולא היה מורשה בהן, ובחשבוניות מזויפות של שבעה עוסקים מורשים נוספים, לצורך הסתרת פעילותו במסחר מתכות והסוואת מקור הכספים שהגיעו לידיו כתוצאה מסחר זה. במסגרת פעילותו האמורה כלל גלם בפנקסי החשבונות של העוסקים השונים שבשליטתו חשבוניות פיקטיביות אשר העידו, לכאורה, על מכירות סחורה לגופים שונים שבשליטתו, בעוד שבפועל לא הועברה סחורה בין הצדדים. בסופו של יום נמכרו המתכות על ידי חברות שונות ליצואנים ומהם לחברות בחו"ל ובעבור זה קיבלו החברות החזר מס ערך מוסף מן המדינה. כמו-כן הונה גלם את רשויות המס על ידי זיוף חשבוניות, אשר אפשרו לו רכישת סחורה מבלי לשלם מע"מ בעבורה, ולאחר מכן קבלת תמורת המע"מ מהלקוחות שלהם נמכרה הסחורה.
2. במעשיו אלו השתמט גלם מהעברת סכום של 52,376,479 ש"ח לרשויות מע"מ באמצעות עשיית שימוש בחשבוניות כוזבות; השמיט הכנסה בסך 306,100,435 ש"ח ולא ניכה במקור כספים שהיה חייב לנכות בהיקף של 6,451,958 ש"ח. כמו-כן הלבין גלם רכוש אסור בהיקף העולה על 5,000,000 ש"ח.
3. נוכח מעשים אלו הואשמו - ובהמשך הורשעו - גלם וצמד חברות אותן ניהל, ואשר היה בעל השליטה בהן (פ.נ. הובלות ו-פ.נ. מתכות), בכתב האישום המתוקן במסכת עבירות רחבה אשר נפרסה על פני 15 אישומים. אלו כללו עבירות רבות של הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים, של שימוש בעורמה ותחבולה, של השמטת הכנסה מדו"ח, של אי ניכוי מס ושל הסתרת מסמכים שיש להם ערך לעניין השומה לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ותקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום בעד שירותים או נכסים), התשל"ז-1977 ובעבירות רבות של הוצאת חשבונית שאינה משקפת עסקה ושל ניכוי תשומות ללא מסמך כדין לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. כמו-כן הורשעו גלם והחברות שניהל בעבירות רבות על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון). גלם עצמו הורשע, בנוסף, בעבירות שונות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בהן עבירות רבות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, במספר עבירות של שיבוש מהלכי משפט, בהחזקת רכוש חשוד, ובמספר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע.
הרקע לבקשה
4. בגין הרשעתו הושתו על גלם העונשים שברישא, כאשר במסגרת גזר הדין לא נקבע מועד לתשלום הקנס חלף המאסר, ועל כן, על פי סעיף 66(א) לחוק העונשין, על הקנס היה להיות משולם באופן מידי.
5. ביום 11.6.2013 פנו רשויות הכלא לגלם והודיעו לו כי אם לא ישלם בתוך שבעה ימים את הקנס לרבות הריביות שנצברו, יחל לרצות את עונש המאסר חלף הקנס. ביום 17.6.2013 הגיש גלם בקשה דחופה לעיכוב ביצוע עונש תשלום קנס עד להכרעה בערעור בעניינו, וזו נדונה ביום 24.7.2013 בפני בית משפט זה (השופט ס' ג'ובראן) ונמחקה בעקבות המלצתו לגלם לחזור בו מבקשתו ולפנות בבקשה מתאימה למרכז לגביית קנסות בנוגע לאופן תשלום הקנס שהוטל עליו. בית המשפט ציין כי במידה ובקשה זו לא תיענה בחיוב, רשאי יהיה גלם לפנות מחדש לבית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע.
6. אף שדרישה ראשונה לתשלום הקנס נשלחה על ידי המרכז לגביית קנסות לגלם ביום 6.8.2012, באי כוחו פנו למרכז בבקשה בכתב, אשר לא בוססה באסמכתאות נדרשות, לפריסת החוב לתשלומים חודשיים בסך של 3,000 ש"ח, רק ביום 15.8.2013 ורק בעקבות המלצתו של בית משפט זה. בהמשך נטען כי באי כוחו של גלם ניהלו משא ומתן עם המרכז לגביית קנסות, במסגרתו העלו את סכום התשלום החודשי המוצע ל-10,000 ש"ח, אך משזה לא נשא פרי נודע לגלם בשיחת טלפון בבוקר יום 22.8.2013 כי הצעתו לפריסת החוב לתשלומים חודשיים בסך 10,000 ש"ח סורבה וכי ניתנה הוראה בשב"ס להפעלת פקודת המאסר נגדו. משכך חזר ופנה גלם לבית משפט זה בבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר חלף תשלום הקנס עד להכרעה בערעור.
תמצית נימוקי הבקשה
7. המבקש טוען - באמצעות בא כוחו, עו"ד עמית חדד - כי נוכח מצבו הכלכלי אין ביכולתו לעמוד בתשלום הקנס שהוטל עליו, אשר סכומו תפח לסך של כ-7.5 מיליון ש"ח בגין ריביות שהושתו עקב אי תשלומו, שכן למבקש חובות לרשויות השונות (ביטוח לאומי, למס הכנסה, למיסוי מקרקעין ולרשויות מע"מ) המסתכמים בכ-379,834,260 ש"ח, וכל חשבונותיו מעוקלים בגין חובותיו אלו.
8. עוד טוען המבקש כי במידה ולא תאושר בקשתו הוא עלול לשאת בנזק בלתי הפיך, שכן הוא יעמוד מול אפשרות ממשית לפיה ירצה חודשי מאסר רבים חלף הקנס, ולאחר מכן יתקבל ערעורו והקנס יבוטל או יצומצם. לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי בהרשיעו את המבקש בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון וכפועל יוצא מכך בהטילו עליו קנס שגובהו 5,000,000 ש"ח. הרשעה בעבירות אלה, לשיטת המבקש, תיתכן רק במידה שנקבע כי המבקש הוא שנהנה מהסכומים הרשומים בחשבוניות הכוזבות שהכין ומהרווחים בגין אי ניכוי במקור של כספים שיש לנכותם, ואילו בית המשפט המחוזי לא הכריע בסוגיה זו, כשבפועל המבקש לא נהנה, לטענתו, מסכומיהן של חשבוניות אלה, אלא מהתמורה אותה קיבל עבור מכירתן לאחרים. מטעם זה, מלין המבקש גם על גובה הקנס, שלטענתו הינו חמור ואינו תואם למעשים שביצע, שכן גובהו מבוסס על ההנחה כי גרף בפעילותו האמורה סכומי כסף הגבוהים לאין שיעור מהסכומים שהרוויח בפועל. לאור האמור, סבור המבקש כי קיים סיכוי טוב לערעורו כך שיזוכה מחלק ניכר מהעבירות בהן הורשע ויבוטל הקנס שהושת עליו, או למצער יצומצם סכום הקנס כך שיהלום את יכולתו הכלכלית ואת טיב מעשיו. במצב דברים זה, תקופת המאסר שירצה המבקש חלף הקנס לא תחשב כחלק מתקופת ריצוי העונש שנגזר עליו, ולא ניתן יהיה לבטלה, גם אם ישלם את הקנס המוקטן בעתיד.
9. עוד מוסיף המבקש וטוען כי יש להבחין בין בקשתו לבין בקשת עיכוב ביצוע עונש תשלום קנס אשר נדונה בע"פ 5957/12 רביזדה נ' מדינת ישראל (27.5.2013) (להלן: עניין רביזדה), שכן בעוד רביזדה טרם החל בריצוי מאסרו בעת שנדונה בקשתו, המבקש מצוי במאסר כיום ועל כן עונש המאסר חלף הקנס אינו מהווה "חרב המונחת על צווארו" לצורך הבטחת תשלום הקנס.
תמצית נימוקי התשובה
10. המשיבה - באמצעות בא כוחה, עו"ד עמנואל לינדר - מתנגדת לעיכוב ביצוע עונש המאסר חלף תשלום הקנס שהושת על המבקש. המשיבה טוענת, בהסתמך על ע"פ 29/13 בירנבוים נ' מדינת ישראל (13.1.2013) (להלן: עניין בירנבוים), כי במקרה דנא חל הכלל שנקבע בבית משפט זה לפיו אין לעכב ביצוע עונש בשל הגשת ערעור, ובמיוחד עת מדובר בקנס אשר תשלומו אינו יוצר מצב בלתי הפיך, ושניתן להשבה ככל שיצלח הערעור. להשלמת התמונה מוסיפה המשיבה וטוענת, בהתאם לאמור בעניין רביזדה, כי החריג לכלל אינו מתקיים ולא יכול להתקיים בעניינו של גלם, שכן לפי אותו חריג רק במקרה בו שוכנע בית המשפט כי חוסר יכולתו של המבקש לשלם את הקנס יוביל באופן ודאי להפעלת עונש המאסר חלף הקנס שהושת עליו, יהא בית המשפט נכון לעכב את עונש המאסר חלף תשלום הקנס. המשיבה מוסיפה כי אין ממש בטענתו של גלם ביחס להיעדר יכולתו הכלכלית, ובלאו הכי זו לא הוכחה על ידיו, שכן היא נסמכת על הצגת חובותיו לרשויות ומשולה לזעקת "הקוזאק הנגזל", ומנגד דווקא מטענותיו שלו עולות עדויות הסותרות את טענתו לחוסר יכולת כלכלית. המשיבה טוענת עוד כי אין כל הסבר לשיהוי הניכר שבו הוגשה הבקשה דנא, וזאת בשים לב לעובדה שדרישה ראשונה לתשלום הקנס נמסרה למבקש על ידי המרכז לגביית קנסות עוד ביום 6.8.2012, וכי לאחריה נמסרו למבקש דרישה שנייה ביום 30.8.2012 והתראה לפני פקודת מאסר ביום 20.1.2013. עוד נטען כי המבקש ובנו עודכנו בגובהו העדכני של החוב ביום 23.1.2013, ואילו המבקש פנה לראשונה בבקשה לעיכוב ביצוע רק ביום 17.6.2013.
דיון והכרעה
11. לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבה ובפסיקה אליה הפנו הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי היה מקום לדחיית הבקשה. ואולם, לפנים משורת הדין אני נעתר לה בחלקה, והכל כפי שיפורט להלן.
12. כפי שנקבע זה מכבר, בית משפט זה אינו נוהג לעכב ביצועו של עונש תשלום קנס שהושת על אדם. זאת מכיוון שבשונה מעונש מאסר, תשלום קנס, ככלל, אינו צפוי לגרום למערער על עונש הקנס שהושת עליו נזק בלתי הפיך במידה ויזוכה בסופו של יום [ראו עניין רביזדה, פסקה 7 והאסמכתאות המובאות שם]. אמנם, כפי שנקבע בעבר, בית המשפט יעכב את ביצוע עונש המאסר חלף הקנס אם ישתכנע שאין ביכולתו של המבקש לעמוד בתשלום, ובתנאי שהמאסר נקבע לתקופה קצרה והערעור נסב על עצם ההרשעה [ראו עניין בירנבוים, פסקאות 8-7], אך במקרה דנא סבורני כי המבקש לא הוכיח את חוסר יכולתו לשלם את הקנס שהושת עליו, שכן אין לראות בעצם הצגת היקף חובותיו לרשויות המדינה, אותם נמנע מלשלם, עדות לחוסר יכולתו הכלכלית.
13. כמו-כן יש לציין כי לא מקובלת עלי ההבחנה שהציג המבקש בין עניינו שלו לבין המקרה המתואר בעניין רביזדה, בטענה כי מכיוון שכבר החל בריצוי מאסרו הפלילי, אין כל מניעה להמתין פרק זמן נוסף, קצר לשיטתו, עד יישמע הערעור, בטרם ביצוע עונש המאסר חלף קנס. ההבחנה בין עיכוב ביצוע עונש מאסר לבין עיכוב ביצוע עונש תשלום קנס והטעמים לה, אשר עליהם עמדתי בהרחבה בעניין רביזדה, חלים במידה שווה גם על הבקשה דנא. כמוהם גם ההיגיון העומד ביסוד הוראת סעיף 46 לחוק העונשין, המבקש להמריץ תשלום קנסות על ידי מי שחייב בהם על ידי הקביעה כי אי התשלום יביא להטלת עונש המאסר שנקבע בגין כך ללא דיחוי. בהקשר זה, מקובלת עלי טענת המשיבה לפיה מקום בו מצדיק הדין מימוש עונש מאסר חלף קנס של מי שטרם החל בריצוי עונשו, מקל וחומר מצדיק הדין גם מימוש מאסרו של מי אשר מצוי כבר מאחורי סורג ובריח.