בש"א, ע"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
1067-04,7370-04
07/03/2005
|
בפני השופט:
ד. קרת-מאיר
|
- נגד - |
התובע:
יגעת ומצאת בע"מ
|
הנתבע:
מנהל מע"מ ת"א
|
החלטה |
במרץ 2004 הוציא המשיב למבקשת הודעה, בה הטיל עליה קנס של 1% מסך כל עסקאות משום שהמבקשת ניהלה לדברי המשיב את ספריה תוך סטייה מהותית מהוראות החוק או התקנות.
המבקשת הפנתה לפסה"ד בבג"צ 9909/01
שגיא נ' מנהל אגף המכס, מיסים י"ז/5 ה-13 עמ' 154. (להלן: "
שגיא").
לדברי המבקשת, נקבע באותו פסה"ד כי כל עוד קיימת מחלוקת בינה לבין המשיב לעניין עצם פסילת הספרים, הרי שהליכי הגבייה בגין מס השנוי במחלוקת בערעור מוקפאים עד לתום בירור המחלוקת. לכן, יש להקפיא את הטלת וגביית קנסות מכל סוג בגין פסילת הספרים השנויה במחלוקת.
לדברי המבקשת, גישת המחוקק מלמדת על הגנה אוטומטית כנגד פעולת גבייה ללא כל קשר לסיכוי הערעור.
עוד נטען כי בענייני שומות מס מהווה ערעור המס למעשה את הערכאה הראשונה בה מתבררת המחלוקת לאחר ההליך המנהלי.
ערעור על פסילת ספרים מהווה את המקום הראשון בו ניתנת לנישום אפשרות להשמיע ולחלוק על הטענות המועלות כנגד הודעת הפסילה.
לא יעלה על הדעת כי ניתן לנקוט בהליכי גבייה על סמך טענות של פקיד זה או אחר במשרדי המשיב, מבלי שניתנה לאזרח אפשרות בסיסית להשמיע את טענותיו.
המבקשת הצביעה על סיכויי הערעור וטענה כי לא היה מקום לפסול את הספרים.
ספרי החשבונות של המערערת נגנבו באוג' 2002 במהלך פריצה לרכבו של בעל המניות, לאחר שהונחו שם לאור דרישת המשיב כי יומצאו במועד חקירה שנקבע למחרת הפריצה.
המבקשת טענה כי פסילת הספרים נעשתה ממניעים זרים וחוסר תום לב לאחר שהמבקשת שיתפה פעולה עם המשיב בחקירה.
המבקשת ציינה כי נערכה חקירה אשר במהלכה התפרץ מנהל המע"מ לחדר החקירות כאשר הוא מגדף את בעל המניות של המבקשת.
עוד נטען כי פסילת הספרים נעשתה בהעדר הנמקה וכי לגופו של עניין ניהלה המבקשת פנקסיה כדין.
המבקשת טענה כי בהטלת הקנס המירבי בסכום של 190,000 ש"ח יש כדי לגרום לה נזק בלתי הפיך, ולהביא לקריסת מקור הפרנסה של עשרות עובדים שכן אין המבקשת יכולה לשלם את הקנס. כפיית הקנס היא שרירותית וזאת במיוחד משום שהקנס עצמו שנוי במחלוקת.
2. בתגובת המשיב נאמר כי אין כל מקום להפנייה לבג"צ
שגיא. עניינו של פסק דין זה לא היה סעיף 95 לחוק, על פיו הוטל הקנס במקרה הנוכחי, אלא קנס פיגורים על חוב מס השנוי במחלוקת.
המשיב היפנה להוראות המפורשות של סעיף 95(ג) לחוק, אשר לא תוקן על ידי תיקון 26, והותיר על כנו את ההסדר על פיו הגשת ערעור על קנס לפי סעיף 95 אינה מעכבת את תשלום הקנס.
בעניין שגיא התבססו מסקנות בית המשפט על חוק המיסים (קנס פיגורים) תשמ"א - 1980 המכונה בפסה"ד "
חוק הקנסות".
אין בפסה"ד כל התייחסות לקנס לפי סעיף 95.
המבחנים לסטייה מלשונו המפורשת של סעיף 95 (ג), המורה על גביית הקנס באופן מיידי, תיעשה על פי המבחנים אשר נקבעו כבר בפסיקה לגבי סוגיה זו.
על בימ"ש לבדוק שתי שאלות: סיכויי הזכייה בערעור וסיכויי המבקש להיפרע מן מהמשיב אם וכאשר יזכה בערעור.