פ
בית משפט השלום חיפה
|
3277-06
08/03/2007
|
בפני השופט:
ע. קוטון
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גוטרמן אברהם
|
הנתבע:
אחמד אניס מחאמיד
עו"ד ג'בארין תאופיק
|
| החלטה |
הנאשם הועמד לדין בתיק שבפני, בגין עבירות של אי קיום צווי בית משפט בניגוד לסעיפים 210, 221 ו-255 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") באישום הראשון ושימוש ללא היתר בניגוד לתוספת הראשונה ובסטיה מתוכנית, בניגוד לסעיפים 145, 156(א), 204(א) ו-(ג), 205, 208, 218, 219, 221 לחוק וסעיפי חלק א', פרקים ד' ו-ה' לחוק העונשין תשל"ז- 1977 באישום השני.
בפתח הדיון בעניינו, טען ב"כ הנאשם, כי יש לבטל את כתב האישום שהוגש כנגדו, בשל העובדה כי זוכה בשל המעשה נשוא האישום הראשון במסגרת תיק קודם. כמו כן טען ביחס לאישום השני, כי אין הוא מפורט דיו.
לראיה, הגיש ב"כ הנאשם את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 777/05 אשר לטענתו, מתייחס לאישום זהה לאישום הראשון.
ב"כ המאשימה בתגובה, הגיש את כתב האישום נשוא הערעור הפלילי דלעיל וציין כי הזיכוי נבע בשל טעות טכנית של המפקח רושם הדו"ח, אשר טעה במספר הגוש המצויין בכתב האישום.
עוד ציין ב"כ המאשימה, כי עסקינן בעבירה נמשכת, אשר ניתן להגיש בגינה כתב אישום מידי יום ואינה מתיישנת, לפיכך אין פסול בהגשת כתב האישום הנוכחי.
לענין האישום השני טען ב"כ המאשימה, כי הוא ברור ומפורט דיו ומאפשר לנאשם לכלכל צעדיו ולהכין הגנתו.
דיון -
סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 מורנו כי -
"אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו... "
סעיף 149 לאותו חוק, מורנו כי -
לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן -
(3) פגם או פסול בכתב האישום
(5) זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום.
לעניין הטענה בדבר זיכוי קודם -
משמעותה של הטענה הנידונה היא שהנאשם כבר נשפט בעבר בשל "המעשה" נושא האישום והכלל הוא שאין דנים אדם פעמיים בשל אותו מעשה.
עיונית נעוצה הטענה הנידונה בתורה של "מעשה בית דין".
בעבירה נמשכת / מתחדשת נחשב כל קטע ממנה אשר שימש נושא לפסק דין כקטע עצמאי לאמור כעבירה נפרדת שנעברה בזמן אחר.
הכלל שעליו מבוססת הטענה מדבר על איסור שפיטה של אדם יותר מפעם אחת בשל "אותו מעשה". תחולת הכלל מותנית איפוא בקיום זהות בין המעשה שבגינו נשפט כבר הנאשם לבין המעשה המיוחס לו בכתב האישום הנוסף. מעשה לענין זה משמעו "היסוד הפיזי" שבעבירה ויודגש, המדובר ב"אקטוס ריאוס" כולו ולא ברכיב "ההתנהגות" שבו בלבד.
על כן "מעשה" פירושו - כל רכיבי העבירה, למעט אלו הנמנים על היסוד הנפשי שבה.
על מנת לקבוע מהו תוכנו של מעשה בהקשר זה, יש לפנות איפוא אל הגדרת העבירה ולהשמיט ממנה את הרכיבים המבטאים את היסוד הנפשי שבה.
הרכיבים הנותרים - הם המהווים את "המעשה" לענין הנדון כאן.