פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
40036-06
23/04/2007
|
בפני השופט:
כבוב חאלד
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד אבן חן עו"ד הרשמן עו"ד בנאי
|
הנתבע:
1. סמיון בניאורשווילי 2. ג'וני צבניה 3. סיגל צבניה 4. אבי פרץ 5. חברת פאשה טק בע"מ
עו"ד צ'יזיק עו"ד הראל הכהן
|
החלטה |
1. עניינה של בקשה זו במענה לטענות מקדמיות שהעלו באי כוח הנאשמים לביטול או מחיקת כתב האישום.
2.
טענות הנאשמים
הנאשמים העלו מספר טענות מקדמיות, כמפורט להלן:
א.
הגנה מן הצדק
באי כוח הנאשמים טענו כי הן מכוח הדוקטרינה ההלכתית כפי שנקבעה בע"פ 3737/94
ארנסט יפה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 221 (להלן: "
פרשת יפה") והן מכוח סעיף 149(3) ל
חוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב 1982 (להלן: "
חסד"פ"), התנהגות המאשימה היא פגומה ובלתי ראויה במידה היורדת לשורשו של ההליך. לטענתם, המאשימה מסתירה במכוון מידע מהותי אשר נמצא בידה; באישום המרכזי לא קיימות ראיות לכאורה; המאשימה בונה "תילי תילים של סיפורים ומעשיות".
ב.
פגם או פסול בכתב האישום
הסנגורים המלומדים ביקשו לטעון לקיום מספר פגמים:
ראשית טענו, כי כתב האישום אינו כולל מספר מדויק של העבירות ונוקט בלשון כללית "מעל ל- 600 עבירות". לדידם, יש צורך לפרט ברמת פירוט גבוהה יותר, ולציין את מספרן המדויק של העבירות.
שנית, המאשימה איננה מציינת את היקף הלבנת ההון.
שלישית, כתב האישום עמום, ומנוסח בצורה שלילית ולא חיובית: "לא ייבאה בהתאם לחשבוניות".
עמדת באי כוח הנאשמים היא כי צרופם של פגמים אלו פוגם ביכולתם ובזכותם של הנאשמים להתגונן כראוי, ולדעת כיצד לכלכל נכונה את צעדיהם.
ג.
טענות מקדמיות נוספות
"כתב האישום מתוקן פעם אחר פעם... לא נערך שימוע בטרם הגשת כתב האישום; כתב האישום נוסח כנגד נאשמים רבים, מתוך רצון להפעיל לחץ על הנאשם 1, וכן, גם הנספחים המפרטים את העבירות לכאורה, משתנים פעם אחר פעם..."
3.
תגובת המאשימה
המאשימה עתרה לדחיית כל הטענות המקדמיות של הנאשמים בהיותן חסרות בסיס משפטי או ראייתי, הכל כפי המפורט להלן:
א. אשר לטענת ה"הגנה מן הצדק". ראשית, הנאשמים אינם עומדים בתנאי הבסיסי בו יש לעמוד על מנת שתעמוד להם טענת "הגנה מן הצדק", התנאי של הצבעה על כך שהגנתם קופחה ושאין באפשרותם לנהל משפט הוגן.
שנית, "חומר החקירה כולו עמד לרשות הנאשמים מיום הגשת כתב האישום. הנאשמים הוזמנו מספר פעמים בעל פה ובכתב לעיין ולהעתיק את חומר החקירה, במשך חודשים ארוכים הם בחרו להתעלם מפניות המאשימה ורק לאחרונה, כשנה מיום הגשת כתב האישום, הושלמה העתקת החומר" (פסקה 4).
שלישית, כיצד ניתן לטעון כי באישום המרכזי אין אפילו ראיות לכאורה, כאשר התשתית הראייתית כוללת עשרות ארגזים, אלפי מסמכים, עשרות אלפי עמודים ועוד ראיות רבות, אשר כולן תוצר חקירה של מספר שנים.
מלבד כל האמור לעיל, לגופו של ענין, טענה המאשימה כי את גרסת הנאשמים יש להציג במקומה הראוי, הוא פרשת ההגנה, ולא כטענה מקדמית.