החלטה בתיק פשר 1635/03

1. רקע עובדתי :

החברות היו שותפות להקמת פרויקט בנייה על מקרקעין הידועים כחלקות 2 עד 6   ו- 9 בגוש 7091 בתל אביב, הנמצאים במתחם הרחובות דיזנגוף, פרישמן ואסתר המלכה (להלן:" מקרקעי הפרויקט"). בין החברות לבין בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: " הבנק" או "הנושה המובטח") נכרת הסכם ליווי ולשם הבטחת התחייבויותיהן כלפי הבנק  יצרו החברות אג"ח ומשכנתאות. 

ביום 16.6.2003 פנה הבנק בבקשה למימוש אג"ח ושעבודים של החברות במסגרת תיק הפש"ר שבכותרת (להלן: " תיק הכינוס").   

מנגד, הגישו החברות  תביעה אזרחית (ת.א. 2027/03) בה העלו טענות שונות כנגד הבנק. 

ביום 3.9.2003 הגישה צמנטכל, במסגרת בש"א 17224/03, בקשה להצטרף להליכים במסגרת תיק הכינוס. במסגרת בקשה זו עתרה צמנטכל כי אדחה את בקשת הנושה המובטח למסור  לידיו את מקרקעי הפרויקט, בין היתר, בטענה כי בשנת  2001 הגישה צמנטכל תובענה לסעד הצהרתי, על פיו קיימת לצמנטכל זכות עיכבון במקרקעי הפרויקט מכוח עבודות שביצעה כקבלן בפרויקט (ת.א. 2363/01) (להלן : " ההליך האזרחי").

ביום 1.11.2004 מונו לצמנטכל מפרקים קבועים.

ביום 29.1.06, בעקבות הסכמה אליה הגיעו החברות והבנק, מונו המבקשים ככונסי נכסים קבועים על זכויותיהן של החברות במקרקעי הפרויקט (להלן: " הכונסים").

לאחר מינוים, הגישו הכונסים בקשה בהסכמה במסגרתה התבקשבית המשפט להורות לצמנטכל לפנות את מקרקעי הפרויקט לא יאוחר מאשר תוך 30 יום מהמועד בו תתבקשנה לעשות כן על ידי הכונסים, וכן להורות כי הכונסים לא יעבירו לבנק סכום בגובה חובן הנטען של החברות 1-2 לצמנטכל (להלן : " הסכום המעוכב"), אלא לאחר שתתבררנה טענותיהן של אלה.    

2. מהות הבקשה וטענות הצדדים:

במסגרת הבקשה שבפניי, עתרו הכונסים כי אקבע שאם צמנטכל לא תגיש במסגרת תיק הכינוס בקשה למתן הוראות בדבר זכות העיכבון אשר עומדת לה, כביכול, במקרקעי הפרויקט, יהיו הכונסים רשאים להעביר לפקודתו של הנושה המובטח את הסכום המעוכב.

לטענתם של הכונסים, בקשתם זו הוגשה לאחר שהתברר להם כי בניגוד להסכמות בין הצדדים, לפיהן תתבררנה טענות צמנטכל במסגרת תיק הכינוס, עשו החברות וצמנטכל יד אחת במסגרת ההליך האזרחי, והגישו הודעות משותפות אשר במסגרתן הודו החברות בטענות עובדתיות הנדרשות לצורך הקניית זכות עיכבון לצמנטכל במקרקעי הפרויקט. כמו כן ויתרו החברות על ניהול הליך הוכחות. זאת, בשעה שבמסגרת כתבההגנה שהוגש בשעתו על ידי החברות בהליך האזרחי הכחישו החברות את טענות צמנטכל ביחס לזכויותיה במקרקעין וטענו במפורש כי אין לה זכות עיכבון בהם.

הכונסים צירפו לבקשתם את ההודעות המשותפות שהוגשו על ידי צמנטכל והחברות אשר כותרותיהן, בהתאמה, הן: " הודעה על מוסכמות ופלוגתאות"  (להלן: " המוסכמות") וכן " הודעה על הסדר דיוני" (להלן: " ההסדר הדיוני") (נספחים ג' 1- 2 לבקשה).

במסגרת המוסכמות נכתב כי גובה החוב לצמנטכל אינו פחות מאשר 7.1 מליון ש"ח; כי צמנטכל החזיקה במקרקעין, העמידה שמירה וביצעה השפלת מים וכן כי טענה לזכות עכבון מרגע שהופסקה בנייתו של הפרויקט. הפלוגתא היחידה שנותרה מתייחסת לגובה חובן של החברות כלפי צמנטכל.

במסגרת ההסדר הדיוני ויתרו הצדדים על ניהולו של הליך הוכחות. כמו כן ויתרו הצדדים על הליכי הביניים.

הכונסים טענו כי המוסכמות וההסדר הדיוני רוקנו מכל תוכן את המחלוקת באשר לעצם קיומה של זכות העכבון הנטענת של צמנטכל במקרקעין וכי המחלוקת היחידה שנותרה על כנה הנה למעשה ביחס לשיעור החוב כלפי צמנטכל.

הכונסים טענו כי נסיגת החברות מטענותיהן נעדרת הצדקה משפטית ונעשתהרק משום שלנוכח מינוים של הכונסים, אין לחברות אינטרס להתגונן מפני תביעת צמנטכל.

הכונסים טענו כי לנוכח העובדה שמדובר במהלך העלול להשפיע באופן מהותי על מערך הזכויות במקרקעי הפרויקט, היה על החברות לקבל את אישורו של בית המשפט ושל הכונסים ואולם לא עשו כן. מדובר לטענת הכונסים בפעולות העולות לכדי הברחת נכסים והעדפת נושים אסורה. בנסיבות המתוארות, מדובר בפעולות בטלות וכל קביעה אשר תתבצע בהסתמך על פעולות אלה של החברות תהא חסרת תוקף כלפי הכינוס.

במענה לטענות הכונסים הוגשו תגובותיהן של החברות ושל צמנטכל.

תגובת החברות: