רע"א
בית המשפט העליון בירושלים
|
9206-03
24/12/2003
|
בפני השופט:
אליעזר ריבלין
|
| - נגד - |
התובע:
יוסף וינר
|
הנתבע:
1. מאיר אלקיים
2. חנה שרוט
עו"ד יהודה וידבסקי
|
| החלטה |
המבקש עתר, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לצירוף ראיות נוספות במסגרת הליך ערעור שהוא מקיים שם. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים י' טימור, נ' הנדל וש' דברת) דחה את הבקשה, ומכאן בקשת רשות הערעור שבפני.
הסכסוך בין הצדדים בהליך שבפני הוא ממושך ומתפרס על-פני הליכים שונים בערכאות שונות. המבקש הפסיד בתביעה שהגישו כנגדו המשיבים בבית משפט השלום בבאר-שבע, והוא חויב להשיב את המצב לקדמותו בעקבות עבודות בנייה שביצע במקרקעין, אשר לצדדים זכויות בהם. המבקש הגיש ערעור על פסק-הדין לבית המשפט המחוזי, וכן הגיש תביעה בבית משפט השלום בבאר-שבע, שכונתה על-ידי השופט שם "מתקפת נגד". תביעה זו האחרונה נדחתה בינתיים, אולם בית משפט השלום ראה לנכון להעיר הערת אגב בדבר זכויותיו של המבקש בחצר פנימית המצויה במקרקעין. ודוק: בית משפט השלום הדגיש, וחזר והדגיש, כי המדובר בהערת אגב שאינה צריכה הכרעה וכי קביעת מסמרות לגביה צריך שתיעשה בהליך נפרד. או אז פנה המבקש לבית המשפט המחוזי הדן בערעורו, וביקש לצרף כראיה את פסק-דין זה, וכן פרוטוקולים מהליך נוסף, שהוא מנהל כנגד עורך-הדין של המשיבים.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בציינו כי האמור בפסק-הדין שצירופו נתבקש, בדבר זכויות המבקש בחצר הפנימית, הוא בבחינת אמרת אגב, וכי בית המשפט שלערעור דן על-פי הראיות שעמדו בפני בית משפט קמא ו"אין מקום להרחיב היריעה ע"י הבאת פרוטוקולים מתיקים אחרים שעניינם שונה". בית המשפט המחוזי הדגיש, כי בפסק-הדין נשוא הערעור צויין במפורש, שלצורך ההכרעה בתביעת המשיבים, הנסבה על ביצוע עבודות בלא היתר, אין כל נפקות לשאלה אם למבקש זכויות בחצר.
המבקש משיג על החלטה זו, אולם לא מצאתי בבקשת רשות הערעור כל עילה המצדיקה התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. המדובר בעניין הנתון, בדרך-כלל, לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, ואין מקום לסטות מכלל זה במקרה שבפנינו.
הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך-דינם בסכום כולל של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ט בכסלו תשס"ד (24.12.2003).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /אמ