מונחת לפניי בקשת הנתבע מס' 5, מר שלום שריג (להלן:- "
המבקש") למחיקתה על הסף ו/או דחייתה על הסף של התביעה שהוגשה כנגדו על-ידי התובעת, הטור השבועי בע"מ (להלן:- "
המשיבה").
יוער רק, כי התביעה בתיק העיקרי הוגשה כנגד נתבעים 1-3 בלבד וביום 10/03/2004 ניתן על-ידי כבוד השופט ד' גבע פסק דין לטובת המשיבה. ביום 01/11/2006 בוטל פסק הדין בערעור (תיק ע"א (מחוזי-תל-אביב) 3500/04) וביום 07/02/2007 הוגש כתב תביעה מתוקן, בו הוספו הנתבעים 4-7, ובכללם, כאמור, המבקש.
1.
טענות הצדדים
לטענת המבקש, כתב התביעה איננו מגלה עילה כנגדו ותכלית הגשתו היא הרצון לבצע הרמת מסך בינו לבין הנתבעת 3, חברת אש ים בע"מ (להלן:- "אש-ים"). כן טען המבקש, כי התביעה היא טורדנית והוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. בנוסף טוען המבקש, כי בסוגייה זו קיים פסק דין חלוט, המהווה מעשה בית-דין בנושאים הנדונים, כאשר כוונתו היא לפסק-דינו של כבוד השופט י' אטדגי בפרשת ה"פ 200682/05 מיום 13/09/06. לשיטת המבקש, משהסכימה נתבעת 4, חברת טוטוקרד בע"מ (להלן:- "טוטוקרד"), ליטול על עצמה את מלוא זכויותיה וחובותיה של אש-ים, מתאיינת ומתייתרת התביעה כנגד המבקש מניה וביה.
בתגובתה לבקשה טענה המשיבה, כי אין מקום לדחות את התביעה כנגד המבקש, באשר כתב התביעה מגלה עילה טובה כנגדו בעילות שונות ולרבות, גרם הפרת חוזה, הפר חובה חקוקה והתנהלות בחוסר תום לב ובניגוד לחובת הזהירות שבדיני התאגידים. כן טענה המשיבה, כי העילות הנקובות בבקשה אינן מצדיקות מחיקת התביעה על הסף ו/או דחייתה והיא רצופה בטענות עובדתיות השנויות במחלוקת.
המבקש השיב לתגובת המשיבה וטען, כי עילת שימוש לרעה בהליכי משפט נכללת במסגרת העילות הקבילות למחיקת תביעה על הסף וכי בית-המשפט רשאי לבחון במידה מסוימת את הטענות עובדתיות בבואו להכריע בסוגיה זו. המבקש שב על טענותיו, כי הטענות הנטענות כנגדו בכתב התביעה אינן מחזיקות מים ו/או עולות בקנה אחד עם ההגיון הסביר, שכן הן אינן נתמכות בכל ראיה שהיא.
2.
דיון
א. מחיקת התביעה על הסף
העילות למחיקתה של תביעה על הסף מפורטות בסעיף 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:- "התקנות"). בענייננו רלבנטיות העילות המפורטות בס"ק 1 ו-2, קרי - כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה והתרשמות בית-המשפט, כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית, בהתאמה.
עיון בכתב התביעה נשוא דיוננו מלמד, כי מפורטת בו תשתית טענות כנגד המבקש וזאת בסעיפים 26 עד 30 לכתב התביעה. הדרך הראויה לבחון את הדברים, משבבקשה למחיקת תביעה על הסף עסקינן, היא אך ע"י בחינת הטענות המופיעות בכתב התביעה. רק אם לאחר בחינתן כאמור, מגיע בית-המשפט אל המסקנה, כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה ו/או כי כתב התביעה נחזה להיות קנטרני או טורדני, יהא זה מן הראוי לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה על הסף. מכאן ברי, כי טענות המבקש על היעדר ראיות המגבות את הטענות נגדו ו/או על קלישותן הינן מוקדמות מדי ואין לדון בהן כבר עתה.
לאחר שעיינתי בטענות שהועלו כנגד המבקש בכתב התביעה הגעתי אל המסקנה, כי הן לכשעצמן מגלות עילה כנגדו, ולו לכאורה, ולכן הבקשה למחיקת התביעה בעילה זו נדחית. וכך בכתב התביעה נטען, כי המבקש גרם להפרת ההסכם בין אש-ים למשיבה ובכך עוול בעוולת גרם הפרת חוזה ו/או בהפר חובה חקוקה וברשלנות. לפיכך, אין זה מן הראוי לנקוט בסעד הקיצוני של מחיקת התביעה על הסף בטרם יתבררו טענות אלו כדבעי.
בנוסף, אינני סבורה, כי טענות אלו הן קנטרניות ו/או טורדניות וזאת, כאמור, מבלי לקבוע מסמרות לגביהן, כנדרש בשלב מקדמי זה של ההליך המשפטי.
במאמר מוסגר יוער, כי חרף ההנחה, אותה מרשים לעצמם לעיתים באי-כוח להניח, כאילו "הנייר סובל הכל", קיימים ביטויים, אשר עשיית שימוש בהם אינה מכבדת את הכותב, את העניין ואת בית-המשפט, וכזה הוא הביטוי, בו עשה שימוש ב"כ המבקש בסעיף 13 לתשובתו. צר לי על כי מר פלום כשל בלשונו ומוטב כי הנכתב בסיפה לאותו סעיף לא היה נטען משנטען.
ב. דחיית התביעה על הסף
העילות בעטיין ניתן לדחות תביעה על הסף מפורטות בתקנה 101 לתקנות. בענייננו רלבנטיות העילות, המצוינות בסעיפים הקטנים 1 ו-3, קרי - קיומו של מעשה בית-דין וכל נימוק אחר, בהתאמה.
כלום קיים מעשה בית-דין בנשוא דיוננו?
לשיטת המבקש התשובה חיובית והוא משליך יהבו, כאמור לעיל, על פסק דינו של כבוד השופט אטדגי בפרשת ה"פ 200682/05.
בפרשה זו תבעה המשיבה, כי בית-המשפט יקבע, שהמבקש וטוטוקרד חבים בחובותיה של אש ים כלפיה בפסק הדין בתובענה נשוא דיוננו (שבוטל בינתיים) וזאת ביחד ולחוד.
כבוד השופט אטדגי דחה את בקשת המשיבה וקבע, כי אין להרים את מסך ההתאגדות בינה לבין המבקש (ראה בסעיפים 8-10 לפסק הדין). בית-המשפט סירב לייחס למבקש אחריות לנזקי המשיבה בהתאם לפקודת החברות, בין השאר בטענה, כי מדובר בעבירות פליליות, שאין לתבוע סעד בגינן בהליך אזרחי (סעיף 11 לפסק הדין).