(בקשה לעיכוב ביצוע החלטה המאשרת תובענה ייצוגית)
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטה המאשרת תובענה ייצוגית נגד המבקשת, שניתנה ביום 17/02/08. הבקשה היא, למעשה, לעכב את המשך ההליכים בתובענה הייצוגית עד למתן החלטה בבקשה שתגיש המבקשת לביתהמשפט העליון למתן רשות ערעור על ההחלטה, ולחלופין, עד למתן החלטה בביתהמשפט העליון בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.
2. המבקשת טוענת כי ההחלטה לאשר תובענה ייצוגית הייתה שגויה מעיקרה, וכי סיכויי הערעור על החלטה זו, לאחר קבלת רשות ערעור, טובים. בעניין זה אין צורך כי ארחיב את הדיבור: ההחלטה המאשרת את התובענה הייצוגית מדברת בעד עצמה, ולו הייתי סבור כי קיימת סיבה כלשהי להימנע מאישור התובענה הייצוגית - היא לא הייתה מאושרת. לכן יש להתמקד, מטבע הדברים, בשיקול השני לעניין בקשה לעיכוב ביצוע החלטה או פסקדין, קרי: מאזן הנוחות. אכן, השיקול המרכזי לעיכוב ביצוע פסקדין הוא העדר יכולת, או קושי ממשי, בהשבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (י' זוסמן
סדרי הדין האזרחי 859(מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995); ע"א 218/96, בש"א 219/96
ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פ"ד מט(5) 284 (1995); ע"א 8825/07
הועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן נ' י.פ.ה.ר פרדסים לפרי הדר בע"מ, תקעל 2007(4) 3383 (2007), פסקה ה).
3. המבקשת טוענת כי אין כל דחיפות בניהול התובענה הייצוגית, הואיל והיא מתייחסת לשלושה דגמי מזגנים ששיווקם כבר הופסק, מה גם שלא הובאה ראיה כי המזגנים מהדגמים הנ"ל סובלים מבעיה בטיחותית כלשהי או מבעיית איכות. ככל שמדובר בפיצוי כספי, הרי שסכומי הפיצוי לא יהיו ממשיים, ולכן אין דחיפות בעניין. המבקשת אף סבורה כי אין חשיבות ציבורית מיוחדת בתובענה הנדונה, שכן מדובר בתובענה ייצוגית נקודתית ומוגבלת בהיקפה. מאידך, המשך ניהול התובענה כרוך במשאבים בלתי
-מבוטלים של זמן וכסף, ונוסף על כך, יגרום ההליך פגיעה במוניטין של המבקשת וירידה במכירותיה. נזקים אלו יהיו בלתי
-הפיכים אם תנוהל התביעה. כל אלו עלולים להסב למבקשת נזק המסתכם בעשרות מיליוני שקלים, ועל כך לא יוכל איש לפצותה. עוד טוענת המבקשת כי כאשר מדובר בתובענה ייצוגית, מן הראוי לנקוט גישה שונה באשר לבקשה לעיכוב ביצוע החלטה המאשרת את התובענה. תובענה שכזו משמשת לא פעם למטרות פסולות, ההלכות בנושא טרם נתגבשו, הנזקים לנתבע הייצוגי, מעצם ניהול ההליך, גדולים - ולכן יש לעכב החלטה מן הסוג האמור לא רק עלפי הקריטריונים של סיכויי הערעור ומאזן הנוחות.
4.
המשיב טוען כי אין מקום ל"הזניח" את הצרכנים לתקופה ארוכה נוספת, שכן חלקם רכשו את המזגנים נשוא התביעה עוד בשנת 2002. מדובר בתובענה בעלת חשיבות ציבורית גבוהה, הואיל והיא נוגעת לשיווק מוצרים בלא תו תקן. עוד טוען המשיב כי אין לפסול את האפשרות שהמזגנים נשוא התובענה מסוכנים לציבור, וזאת - לאחר שהמבקשת נאלצה לפרסם באחרונה ממש הודעה לציבור בדבר בעיות בטיחותיות בדגמים שונים של מזגניה, ובהם הדגמים נשוא התביעה.
5. אינני מקבל את טענת המבקשת כי יש לנהוג בליברליותיתר בעיכוב ביצוע החלטה המאשרת תובענה ייצוגית. לדעתי, דווקא המסקנה ההפוכה מתבקשת.
ראשית, לצורך אישור תובענה ייצוגית די בכך שהוכח כי "קיימת אפשרות סבירה" שהשאלות אשר מעוררת התובענה תוכרענה לטובת הקבוצה (סעיף 8(א)(1)לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו
-2006). רף הוכחה זה, הנוגע לשלב אישור התובענה הייצוגית, מקטין את סיכויי הערעור של הנתבע הייצוגי, בעיקר כאשר המחלוקת היא עובדתית בעיקרה (שיקול זה הביא לדחיית בקשה לעיכוב ביצוע של החלטה המאשרת תובענה ייצוגית בת.א. (ת"א) 2695/04
נהור נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (מפי כבוד השופטת י' שבח), תקמח 2008(1) 2886 (15/01/08)).
שנית, מאזן הנוחות בבקשה מעין זו נוטה בדרך כלל לרעת הנתבע הייצוגי, המבקש לעכב את ההחלטה, שהרי מדובר בהחלטת ביניים אשר איננה מעניקה סעד אופרטיבי כלשהו שיש צורך בעיכובו. ה"נזק" היחיד שיכול להיגרם לנתבע הייצוגי הוא המשך ניהול התובענה, ובהחלט קיימת אפשרות שזו תידחה בסופו של דבר. הצורך להמשיך ולנהל את התובענה, על כל הכרוך בכך, איננו בבחינת "נזק" יוצא דופן בהליך המשפטי, וממילא זכאי בעלהדין הזוכה להחזר הוצאותיו. כך גם אין לקבל את הטענה כי המשך ניהול התובענה גורם נזק תדמיתי קשה לנתבע הייצוגי. "נזק" זה נובע, אם בכלל, מעצם אישור התובענה הייצוגית, ולא מהמשך ניהולה (זה היה אחד הנימוקים לדחיית בקשה לעיכוב החלטה המאשרת תובענה ייצוגית, בת.א. (ת"א) 1134/95
רייכרט נ' שמש, תקמח 97(1) 2510 (מפי כבוד השופטת ר' שטרנברג
-אליעז) (22/01/97). אישור תובענה ייצוגית מתפרסם כדבר שבשגרה באמצעי התקשורת, והוא גם מתחייב מהוראת סעיף 25(א)(1)לחוק תובענות ייצוגיות. לאור כל אלו, מאזן הנוחות בבקשה מעין זו נוטה לרעת הנתבעת הייצוגית.
שלישית, כאשר מאושרת תובענה ייצוגית קיים בדרך כלל אינטרס ציבורי בהמשך ניהולה, שהרי מטרת התובענה כולה היא לקדם אינטרס של קבוצה רחבה של תובעים.
לאור השיקולים דלעיל, נראה לי כי רק בנסיבות יוצאות דופן יהיה מקום לעכב המשך ניהול תובענה ייצוגית לאחר שזו אושרה בביתהמשפט (השווה דעתה השונה של כבוד השופטת צ' ברון בת.א. (ת"א) 2122/04
כתבן נ' אוצר מפעלי ים בע"מ, תקמח 2007(4) 6695 (14/11/07). כך, למשל, ייתכן כי יהיה מקום לעכב ביצוע החלטה המאשרת תובענה ייצוגית, כאשר קיומה של עילת התביעה תלוי בשאלה משפטית מורכבת שטרם הוכרעה בפסיקה. אין זה המקרה שלפנינו.
6. באותה מידה אינני מקבל את טענת המבקשת כי אין כל חשיבות ציבורית, ואין כל דחיפות, בהמשך ניהול התובענה הייצוגית בתיק זה בטרם נדונה בקשת רשות הערעור (שטרם הוגשה). בהחלטה המאשרת את התובענה הייצוגית נקבע כי הובאו ראיות לכאורה לכך שתדיראן הטעתה את צרכניה להאמין שכל מזגניה נושאים תו תקן, כפי שהחוק מחייב, בשעה ששלושה דגמים שמכרה תקופה לא קצרה לא נשאו תו תקן, ושווקו, לכאורה, בניגוד לחוק התקנים, התשי"ג
-1953, בטרם ניתן להם היתר תו תקן (ראה סעיפים 38-40 ו
-59 להחלטה). תדיראן, כפי הנראה, סבורה כי היא רשאית להוסיף ולנהוג כפי שנהגה, ובשלב זה של הדברים היא זכאית להמשיך ולהחזיק בעמדתה זו. אך מצב דברים זה מעלה את החשש שמא תדיראן, ואולי גם יצרנים אחרים, נוהגים, וימשיכו לנהוג, בדרך דומה. בניגוד לטענת תדיראן, אין מדובר בתובענה ייצוגית "נקודתית ומוגבלת בהיקפה".
בסעיף
62להחלטה המאשרת את התובענה הייצוגית ציינתי כי התובענה מעלה סוגיה עקרונית ביחסי עוסק-צרכן, הנוגעת לשיווק מוצרים שביחס אליהם פורסם תקן רשמי מחייב, בתקופה שקדמה למתן היתר לתו תקן. כמו
-כן ציינתי כי מדובר בסוגיה חשובה, הנוגעת לצרכנים לא מעטים במשק, ולמוצר שהוא מצרך חיוני ונפוץ בכל בית כמעט, אשר חייב להיות בטיחותי ואיכותי. גם מטעם זה נראה לי כי אין מקום לעכב את המשך בירור התובענה הייצוגית. בדרך דומה פסקה כבוד השופטת שטרנברג
-אליעז בעניין
רייכרט הנ"ל, באמרה:
"השיקולים הנוגעים לעתירה זו אינם זהים לאלה שנקבעו בהלכה הפסוקה לעיכוב הוצאה לפועל של החלטה. ברם העקרון הטבוע בתקנה 466 'הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים' ישים. כנגד עניינם של המבקשים לעכב את המשך ההתדיינות עד למתן פסקדין בערעור משיקולים שבטובתם האישית, עומד עניינה של הקבוצה, אשר המשיב הוא נציגה, לחשוף את דרכי הניהול והדיווח של חברה ציבורית בפירוק וחלקם של המבקשים האחרים בפרשה. עניינה של הקבוצה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי להרתיע מפני עבירות על חוק ניירות ערך, תשכ"ח1965, להגן על שוק ניירות הערך ולהגביר את האמון בו."
תדיראן אמנם איננה חברה ציבורית, אך היא אחד היצרנים והמשווקים הגדולים בארץ של מוצר חיוני ונפוץ, שחייב להיות בטיחותי ואיכותי. אחת ממטרות חוק תובענות ייצוגיות היא
"אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו" (סעיף 1(2) לחוק). מטרה אחרת היא
"מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין" (סעיף 1(3) לחוק). מטרות אלו מחייבות שלא ל"מסמס" את הליך התובענה הייצוגית עלפני תקופה ארוכה, מעבר לנדרש.
7. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד בבקשה זו, בסך 7,500 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק.
8.
המזכירות תשלח העתק החלטה זו לבאי
-
כח הצדדים.
ניתנה היום, ל' באדר א, תשס"ח (7 במרס 2008).