החלטה העוסקת בזימון עו"ד למתן עדות

לפני בקשה לזימון עו"ד א.י (להלן: "עו"ד י").

הבקשה הוגשה במסגרת רשימת עדים מטעם מר י.ב (להלן: "המבקש") ובה נכלל עו"ד י' אשר זומן למתן עדות משום ששימש כיועץ ומנחה לצדדים בעסקת המקרקעין נשוא התובענות. מטרת העדות נועדה לשפוך אור על מעורבותו בהליך רכישת הנכס וכוונת הצדדים עם הרכישה ורישום הזכויות, כפי שהוצגה בפניו.

בדיון שהתקיים ביום 17.03.2019, הודיע ב"כ ה"ה מ' וש.מ (להלן: "המשיבים"), בין היתר, כי הוא מתנגד לזימון עו"ד י' משום שהוא היה עורך דינם של המשיבים, והאחרונים ייפו את כוחו באמצעות ייפוי כוח ושילמו לו שכ"ט. על כן חל חיסיון עורך דין לקוח והוא חיסיון מוחלט. ב"כ המשיבים הוסיף כי החיסיון חל גם אם תעלה טענה כי עו"ד י' העביר דברים למבקש, משום שהמבקש החזיק בייפוי כוח ולכן הוא אינו יכול להסתמך על הדברים שנאמרו בעניין המשיבים.

ב"כ המבקש השיב, בין היתר, כי עו"ד י' יצג את כל בעלי הדין ובמצב דברים זה אי אפשר למנוע את הבאתו לעדות, מכיוון שעדות זו היא עדות חיונית והכרחית. ב"כ המבקש הוסיף כי ניתן להסכים על הסרת החיסיון ובהתאם לפסיקה מי שלא עשה כן, הסירוב יזדקף לחובתו. עוד הוסיף ב"כ המבקש כי עו"ד י' מסר תצהיר בתיק והגיש שלושה מסמכים.

לאור המחלוקת, התבקשה עמדתו של עו"ד י'. יצוין ויודגש כי אין זו הפעם הראשונה כי עולה שאלת זימונו של עו"ד י' למתן עדות ובמסגרת בקשה דומה נקבע בהחלטה מיום 15.04.2018 כי צד המבקש להזמין את עו"ד י' לעדות, רשאי לפנות בשאילתה לוועדת אתיקה לשם קבלת עמדתה. לאחר קבלת העמדה ניתן יהיה לחדש בירור הבקשה.

ביום 19.03.2019 הגישו המשיבים "הודעה על הגשת מסמכי תלונה והתגובה שהוגשו לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין". לתגובה צורפו, בין היתר, תלונת המשיב כנגד עו"ד י', מסמכים התומכים  בתלונה, לרבות כתבי בי דין והחלטות שהוגשו בהליך זה.

ביום 20.03.2019 הוגשה תשובת המבקש ל"הודעה על מסמכי התלונה", אליה צורף מכתב מטעם לשכת עורכי הדין המופנה כלפי המשיב במסגרתו נודע לו כי ועדת האתיקה של מחוז ++++ בלשכת עורכי הדין, דנה בתלונתו ולאור העובדה כי אין ראיות לכך שעו"ד י' הפר את חובת החיסיון, מצאה הועדה כי אין מקום להמשיך את טיפול בתלונה וכי בנסיבות המקרה, לא נמצאה התנהגותו של עו"ד י' עבירה על כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין. לאור מסקנה זו הוחלטה לגנוז את התלונה.

ביום 31.03.2019 הוגשה עמדתו של עו"ד י', במסגרתה חזר, בין היתר, בתמצית, על עמדתו מיום 15.04.2018 שהוגשה במסגרת הליך זה בהתאם להחלטה מיום 20.03.2018. (להלן: "העמדה הראשונה") והוסיף כי התלונה שהוגשה נגדו בלשכת עורכי הדין נגנזה.

מפאת חשיבות הדברים יאמר כי במסגרת העמדה הראשונה, הבהיר עו"ד י', בין היתר, כי בשנת 2010 פנה אליו המבקש וביקש להתייעץ בקשר לרכישת מקרקעין ליזום והשבחה. באותה השנה הגיעו למשרדו המבקש ורעייתו ולאחר מכן, באותה השנה, פנה אליו המבקש כדי לבדוק אפשרות להצטרף לקבוצת הרכישה.

בשנת 2011 הגיעו למשרדו של עו"ד י' רעייתו של המבקש והמשיב לעניין רכישת נכס מקרקעין ושלושתם הציגו מצב לפיו הם פועלים לשיתוף רכישת מקרקעין עבור המבקש ורעייתו, כאשר המבקש יפעל לבנות על המקרקעין מספר דירות שיחולקו ביניהם. מאחר ולימים היה המבקש שכיר במשרדו של עו"ד י', ניתנו הדרכה ויעוץ בלא שנחתם ביניהם הסכם שכ"ט או ייפוי כוח לייצוג בעניין רכישת או השבחת מקרקעין.

בשנת 2012 פנה המבקש לעו"ד י' וביקש לסייע בליווי משפטי ברישום תצ"ר של הפרויקט. לאחר שהסכים, הגיעו למשרדו של עו"ד י' המשיבים והמבקש. מאחר והמשיבים היו הבעלים הרשומים, חתמו על ייפוי כוח לפעול לרישום התצ"ר בלבד, לצורך ליווי משפטי של המבקש בהגשת התצ"ר. רישום התצ"ר הסתיים בסוף שנת 2015 לערך ולאחר מכן המשיך עו"ד י' לייעץ למבקש, כאשר להבנת עו"ד י', המבקש היה בעל ענין עצמאי בפרויקט.

מאוחר יותר, הוכן ייפוי כוח נוסף המייפה את כוחו של המבקש לחתום על המסמכים בשמם של המשיבים.

לעניין החיסיון, טען עו"ד י', כי הייעוץ שנתן, היה למבקש בלבד כבעל זכויות עצמאי בפרויקט ואופי הייעוץ היה אופי יעוץ יזמי ומשפטי.

לפיכך, להבנתו של עו"ד י', ככל שחל החיסיון, הרי שהוא חל על המבקש.

ביום 11.04.2019, בעקבות סגירת התלונה, ובהתאם להחלטה מיום 31.03.2019, הגישו המשיבים תגובה וטענו כי הם חוזרים על עמדתם כי אין להתיר את זימונו של עו"ד י', לרבות כי התקיימו יחסי עורך דין-לקוח. המשיבים הוסיפו כי ועדת האתיקה לא קבעה פוזיטיבית כי במקרה זה לא חל חיסיון, ולפיכך מסקנותיה של הועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין חלות לעבר ולא לעתיד.

המשיבים הוסיפו כי  ביקשו לברר האם ניתן להגיש שאילתה בעניין עדותו של עו"ד י' והתברר כי הגשת שאילתה אפשרית רק ע"י עורך דין ולא ידוע להם האם עו"ד י' הגיש שאילתה בעניין זה. המשיבים התייחסו, בתמצית להיבט המשפטי והפנו את תשומת הלב לסתירות הנטענות בין תגובתו של עו"ד י' לביהמ"ש לבין תגובתו לוועדת האתיקה.

עיקר טענות המבקש בסיכומים

המבקש טוען בסיכומים כי הוא והמשיבים פנו במשותף לעו"ד י' ובכך ויתרו על החיסיון בקשר עם אותו עניין.