החלטה העוסקת בשאלת תחולת ימי הפגרה בהליכי יישוב סכסוך - סוגיה שטרם הוסדרה בחוק

פתח דבר;

האם ימי הפגרה באים במניין חמישה עשר הימים שלאחריהם רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תובענה לכל ערכאה שיפוטית, בהתאם לסעיף 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת השעה), תשע"ה-2014 (להלן: "החוק להסדר התדיינויות")? זו השאלה העיקרית המונחת בפני במסגרת בקשת המבקש למחיקת תביעות המשיבה למזונות קטינות וחלוקת זמן הורי; שאלה נוספת העולה בנסיבות מקרה זה נוגעת בסמכותו של בית הדין לדון בתביעת מזונות קטינים שנכרכה לתביעת גירושין.

השתלשלות ההליכים בעיקרה

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י ביום xxx  מהנישואים נולדו לצדדים תאומות, ילידות XX.XX.17 (להלן: "הקטינות").

ביום 12.07.17 הגישה המשיבה בקשה לישוב סכסוך  לבית משפט זה; הליך זה לא נשא פרי והתיק נסגר ביום 02.10.17.

ברקע יצוין, כי ביום 03.10.17 הגישה המשיבה בקשה לקבלת צו הגנה במעמד צד אחד; הליך זה נדון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגנית הנשיא, כב' השופטת שלי אייזנברג, אשר נעתרה לבקשה; ביום 14.11.17 במסגרת דיון במעמד הצדדים ניתן על ידי בית משפט זה, בהסכמת הצדדים תוך שאינם מודים בעובדות, צו הדדי למניעת הטרדה האוסר על מי מהצדדים להטריד או לאיים אחד על משנהו.

ביום 24.10.17 הגישה המשיבה תביעת מזונות נגד המבקש; בד בבד עם התביעה הוגשה גם בקשה לפסיקת מזונות זמניים. כאשר עוד באותו היום הגישה המשיבה תביעת משמורת וחזקה בלעדית על הקטינות (תלה"מ 45015-10-17).

ביום 26.10.17 הגיש המבקש בקשה למחיקת התביעות על הסף; לטענתו הגיש ביום 22.10.17 תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני ומשכך הסמכות לדון בסכסוך מסורה לבית הדין הרבני.

ביום 5.11.17 הגישה המשיבה לבית הדין הרבני בקשה למחיקת התביעה על הסף; לאחר הודעת המבקש בנדון קבעתי, ביום 8.11.17 כי משהוגשה הבקשה הראשונה להכרעה בעניין הסמכות לבית משפט זה הרי שיש להמתין להחלטה בנדון וכי הצדדים מתבקשים להודיע האם ניתן להכריע על בסיס כתבי הטענות או שמבקשים הם לקיים דיון בנושא.