המבקשת הגישה לבית משפט זה תביעה שהוגדרה על ידה כתביעה ל"הכרה במסמך כוונות כצוואה" והכרה בה כבתו של מר פלוני ז"ל.
-
המבקשת מציינת בבקשתה, כי המנוח אומנם לא היה אביה הביולוגי אך מאז היתה פעוטה גידל אותה כאב יחיד ומסור. הוא היה האב היחיד שהיה לה בחייה והיא היתה כבתו במהלך כל חייה ועד להירצחו של אביה המנוח ע"י מחבלי חמאס בטבח 7/10/23.
-
המבקשת מתארת בבקשתה כיצד המנוח ליווה אותה בכל תחנות חייה, החל מגן הילדים, כיתה א', סיום בית ספר תיכון, גיוסה לצבא, חתונתה, כאשר בנותיה נחשבו בעיני כל הציבור כנכדותיו של המנוח.
-
המבקשת מציינת כי בשנת 2018 שיתף אותה המנוח בכך שערך צוואה, במסגרתה הוריש לה את כל רכושו.
-
המבקשת מציינת כי אביה המנוח הסביר לה כי מאחר ומעולם לא הסדיר את אימוצה על ידו כנדרש, הוא מבקש להסדיר את הפיכתה ליורשת שלו באמצעות צוואה.
-
המבקשת מציינת כי המנוח ביקש להותיר בידה עותק מן הצוואה אך היא ביקשה שלא יתן לה עותק כזה, שכן פחדה לאבד את העותק.
-
המבקשת מציינת כי אביה המנוח שיתף אותה בכך שהניח את הצוואה בשידת חדר השינה מתחת לטלוויזיה.
-
המבקשת מתייחסת לאירועי הטבח אשר במסגרתו חדרו מחבלים אכזרים לקיבוץ בו התגורר אביה המנוח. רצחו אותו בעת ששהה בממ"ד ביתו ושרפו את ביתו אשר לא נותר ממנו דבר.
-
המבקשת מציינת כי אומנם אין בידיה עותק מהצוואה שנחתמה, אך צרפה לבקשתה הודעת עורכת הדין של הקיבוץ, אשר בפניה נערכה הצוואה, טיוטת הצוואה, חילופי מיילים שנערכו במהלך התקופה הרלוונטית וכן מייל שנשלח לה עצמה ע"י עו"ד עורכת הצוואה בטרם חתימתה.
-
המבקשת מציינת כי בקיבוץ בו גדלה בדומה לקיבוצים אחרים לא נהגו תושבי הקיבוץ לאמץ בצורה פורמלית את הילדים של בני זוגם אותם גידלו.
-
המבקשת מצרפת אסמכתאות שונות, אשר מלמדות כי אכן כפי שהיא טוענת, כלל הסובבים במעגלי החיים של המבקשת ובני המשפחה, ראו בה כבתם של אמה הביולוגית והאב המגדל, הוא המנוח בענייננו.
-
המבקשת מצרפת תצהירי עורכי הדין שעמדו בקשר עם המנוח בתקופת עריכת הצוואה כן מצרפת את תצהיר בת הזוג של אביה המנוח, שאף היא מאשרת בתצהירה את האמור בבקשה וכן תצהירי חברים של המנוח, בני משפחה נוספים וחברי קיבוץ נוספים, כולם תומכים בטענות העובדתיות של המבקשת.
טענות ב"כ היועמשי"ת
-
תגובת ב"כ היועמ"ש במשרדי האפוטרופוס הכללי הוגשה לתיק וממנה עולה כי ב"כ היועמ"ש הלכה למעשה איננה מתנגדת לתוצאה אליה חותרת המבקשת.
-
בתגובתה מציינת ב"כ היועמ"ש כי אומנם המבקשת אינה נמנית על יורשי המנוח על פי דין בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, אך מציינת כי רלוונטי לגביה תיקון 19 לחוק, אשר נכנס לתוקפו ביום 7.11.2023.
-
ב"כ היועמ"ש מציינת בתגובתה כי למעשה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, נראה כי אכן המנוח ראה את המבקשת כבתו, על אף שאינה ביתו הביולוגית צוין כי המנוח לא הותיר אחריו צאצאים ביולוגים וגם בנו היחיד נפטר לפניו ללא צאצאים.
-
צויין כי יורשי המנוח בהעדר צוואה הינם בת זוגו ושני אחיו, אשר כולם הגישו עמדתם כי הם מסכימים לבקשת המבקשת.
-
ב"כ היועמ"ש מבהירה כי אין מניעה להגיע לתוצאה הרצויה, אך מבהירה כי גם אם בית המשפט יכיר באופן מהותי במסמך שהוגש כצוואת המנוח, הרי שבהעדר בקשה לצו קיום צוואה, לא תגיע המבקשת לתוצאה הרצויה.
-
עוד מעירה בתגובתה ב"כ המבקשת כי ניתן אף לנקוט בדרך נוספת ולהגיע לאותה תוצאה, שכן אין מניעה נוכח תיקון 19 לחוק, כי המבקשת תגיש בקשה לצו ירושה אליה יצורפו תצהירי הסתלקות של היורשים על פי דין בת זוגו, אחים של המנוח וניתן יהיה להגדירה כיורשת יחידה בכפוף לעריכת והגשת תצהיר הסתלקות של היורשים על פי דין לטובתה.
דיון והכרעה
-
ראשית ולגופם של דברים, בכל הנוגע לבקשה להכיר במסמך שנמצא בידי המבקשת כצוואתו האחרונה ש;ל המנוח ולהכיר בה כבתו לצורך הסדרת קביעת זהות העיזבון, סבורני כי דין הבקשה להתקבל.
-
אולם מובהר כי על אף האמור, אין בכך כדי לחסוך מן המבקשת את ההכרח להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה או בקשה לקיום צוואה, שכן בהעדר בקשה לצו קיום צוואה אשר יש להגיש על פי הוראות החוק והתקנות, לא ניתן יהיה לקדם את קביעת זהות יורשי עיזבון המנוח.
-
ניתן להבין את עמדת ב"כ היועמ"שית בכך שלמעשה דרך המלך היתה, לו היתה המבקשת מגישה לרשם לענייני ירושה בקשה לקיום צוואה, אליה היתה מצרפת את המסמך שהיא מבקשת להכיר בו כצוואת המנוח ולאחר מכן היה יכול הרשם לענייני ירושה לברר את שאלת האפשרות להכיר במסמך שהוגש, שכן אין מחלוקת שמסמך זה אומנם ערוך כטיוטת צוואה אך אין בידי המבקשת עותק חתום הן ע"י המנוח והן ע"י העדים.
-
יחד עם זאת, שעה שאין מחלוקת בין בני המשפחה , המבקשת אשר המנוח ראה בה כבתו, בת הזוג אשר מכירה בכך, האחים אשר מכירים בכך, כי המנוח אכן ערך בחייו צוואה אשר הושמדה ע"י המחבלים המרצחים שנכנסו לביתו, גדעו את חייו ושרפו את ביתו, אין מניעה לתת הכרה למסמך זה כמסמך שנחזה להיות צוואתו של המנוח, אשר אותו תהא רשאית להגיש המבקשת במסגרת בקשתה לצו קיום צוואה.
-
מהבחינה הפורמלית, עותרת המבקשת לכך שביהמ"ש יצהיר על הכרה בה כבתו של המנוח וסבורני כי נוכח האסמכתאות שצרפה, תצהירי בני המשפחה, ואף בהעדר התנגדות לכך מטעמו של ב"כ היועמ"ש הרי שמתמלאים התנאים להכיר בה כבתו של המנוח, לצורך סעיף 6 א לחוק הירושה תשכ"ה-1965 (תיקון 19 לחוק) , אשר מאפשר ליורשים על פי דין הסתלקות מהעיזבון לטובת מי שהמנוח ראה אותו כילדו.
ר' לשון החוק:
"סעיף 6א.(א)
על אף האמור בסעיף 6, יורש של מי מהמנויים להלן רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון גם לטובת בני משפחה של מוריש המנויים בסעיף 10 וכן לטובת בן זוגו לשעבר של המוריש ולטובת ילדו או לטובת ילד שהמוריש ראה אותו כילדו, אם המוריש מת בתקופה האמורה בהגדרה "פעולות המלחמה "
-
אני מוצאת לקבל ולאשר את הסכמת הצדדים כי המנוח ראה במבקשת בתו לכל דבר וענין.
-
אני מוצאת לקבל ולאשר את הסכמת הצדדים כי המסמך אשר צורף לתביעה שבכותרת, ואשר היווה במקור טיוטת צוואתו של המנוח, יהווה מסמך שניתן להידרש אליו כצוואה במסגרת בקשה לצו קיום צוואה.
-
סבורני כי יש ממש בטענת ב"כ היועמ"שית כי המסלול הקצר יותר, היעיל יותר להגיע לתוצאה הרצויה במסגרתה תקבע המבקשת כיורשת יחידה של המנוח, הינו הגשת בקשה לצו ירושה, תוך הגשת תצהירי הסתלקות של היורשים על פי דין לטובתה, יחד עם זאת לא מצאתי למנוע מהמבקשת את האפשרות להגיש לצו קיום צוואה דווקא, ואולם מובהר לה כי במסלול זה יכול ותידרש להתמודד עם הוראות סעיפים 25 ו 68(ב) לחוק הירושה.
-
מובהר כי אין באמור בהחלטתי זו כדי להוות צו קיום צוואה, שכן אין בפני ביהמ"ש זה בקשה לצו קיום צוואה, אך אני קובעת כי נוכח כל שהונח בפניי, ניתן להכיר במבקשת כמי שהמנוח ראה בה כבתו וכן היא רשאית לעשות שימוש במסמך שהוצג על ידה כטיוטת הצוואה, ככל שתבחר במסלול של הגשת בקשה לקיום צוואה, בהתאם להוראות סעיף 68 (ב) לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965.
-
המבקשת רשאית להציג החלטתי זו במסגרת בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה אשר תוגש על ידה לרשם לענייני ירושה על פי שיקול דעתה.
-
בכך מסתיים בירור התובענה שבכותרת. המזכירות תשלח ההחלטה ותסגור את התיק.
-
מתירה העברה למאגרי פסיקה בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ה, 10 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
