החלטת רשמת חדלות פרעון בלשכת כפר סבא

בעניין:              חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , התשע"ח- 2018 (להלן – החוק)

הנאמן:               עורך דין, XXXXX,  XXXXX

צו לפתיחת הליכים

מבוא

לפניי בקשה לצו לפתיחת הליך ע"י היחידה הגב' XXXX ת.ז. XXXX (להלן: "גב' XXX או היחידה או המבקשת"), לפי הוראות סעיף 199 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי:

ביום 10.02.20 הגישה גב' XXX בקשה לצו לפתיחת הליך, במסגרתה הצהירה כי היא  חדלת פירעון.

כלל חובותיה עומדים על סך כ-   98,500 ₪  ב- 12 תיקי הוצאה לפועל.

לאחר השלמת מסמכים, נפתח תיק ביום 15.03.20.

ביום 15.06.20 התקיימה ישיבת הסדר בפניי נציגת הרשם, הגב' סיגלית אדוט. במסגרת הישיבה לא הועלתה הצעה להסדר וב"כ היחידה מבקש לפטור את גב' XXX מתשלום עיתי . 

להלן פירוט עמדת הנושים:

נושה 1 – XXXX  (להלן : "נושה 1"), מועד פתיחת תיק 12.06.19, חוב בפתיחת תיק 22,405 ₪ כיום סך כ – 25,212 ₪ ,מיוצגת ע"י עורך הדין XXX ,  לא הגיבה להצעה ולא התייצבה לישיבה חרף הזימון כדין.

נושה 2 – XXXX (להלן : " נושה 2" ), מועד פתיחת התיק 3.02.03, חוב בפתיחת תיק 5,290 ₪ כיום סך כ –12,698  ₪  מיוצגת ע"י עורך הדין XXX, לא הגיבה להצעה ולא התייצבה לישיבה.

נושה 3– XXXX  (להלן : " נושה 3" ), מועד פתיחת תיק 22.02.12, חוב בפתיחת תיק 1,576 ₪, כיום סך כ – 3,543 ₪, מיוצגת  ע"י עורך הדין XXX, לא הגיבה  להצעה ולא התייצבה  לישיבה.

נושה 4 – XXXX (להלן : " נושה 4" ), מועד פתיחת תיק 15.07.15, חוב בפתיחת תיק 3653 ₪ , כיום סך כ – 5,892 ₪, מיוצגת ע"י עורך הדין XXX, לא הגיבה להצעה ולא התייצבה לישיבה .

נושה 5 – XXXX (להלן : " נושה 5" ), מועד פתיחת תיק 25.07.16, חוב בפתיחת תיק 6,203 ₪ , כיום סך כ – 8,017 ₪, מיוצגת ע"י עורך הדין XXX , לא הגיב להצעה ולא התייצב לישיבה .

נושה 6– XXXX  (להלן : " נושה 6" ), מועד פתיחת תיק 18.03.10, חוב בפתיחת תיק 3610 ₪ , כיום סך כ – 8,103 ₪, מיוצגת ע"י עורכת הדין XXX , התנגדה להצעה ולא התייצבה לישיבה.

נושה 7 – XXXX  (להלן : " נושה 7" ), מועד פתיחת תיק 29.05.13, חוב בפתיחת תיק 2178 ₪ , כיום סך כ – 4082 ₪, מיוצגת  ע"י עורך הדין XXX , לא הגיבה להצעה ולא התייצבה לישיבה.

נושה 8 – XXXX  (להלן : " נושה 8" ), מועד פתיחת תיק 12.06.17, חוב בפתיחת תיק 10,014 ₪ , כיום סך כ – 12,205 ₪, מיוצגת  ע"י עורך הדין XXX, התנגדה להצעה, ולא התייצבה לישיבה.

נושה 9 – XXXX  (להלן : " נושה 9" ), מועד פתיחת תיק 3.04.14, חוב בפתיחת תיק 676 ₪ , כיום סך כ – 1937 ₪, מיוצגת  ע"י עורך הדין XXX , לא הגיבה להצעה ולא התייצב לישיבה.

נושה 10 – XXXX  (להלן : " נושה 10" ), מועד פתיחת תיק 15.05.11, חוב בפתיחת תיק 4854 ₪ , כיום סך כ – 7263 ₪, מיוצגת  ע"י עורך הדין XXX, התנגדה להצעה, ולא התייצבה לישיבה.

נושה 11– XXXX  (להלן : " נושה 11" ), מועד פתיחת תיק 19.03.14, חוב בפתיחת תיק 4734 ₪ , כיום סך כ – 6794 ₪, מיוצגת  ע"י עורך הדין XXX , לא הגיבה להצעה ולא התייצבה לישיבה.

נושה 12 – XXXX  (להלן : " נושה 12" ), מועד פתיחת תיק 29.12.11, חוב בפתיחת תיק 1127 ₪ , כיום סך כ – 2726 ₪, מיוצגת  ע"י עורכת הדין XXX , לא הגיבה להצעה ולא התייצבה לישיבה.

דיון:

החוק נועד להסדיר את פירעון חובות היחיד, הנמצא או עלול להימצא במצב חדלות פירעון.

מטרתו העיקרית של החוק, הינה להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד ושילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים, תוך כדי מקסום שיעור החוב שיפרע בפועל לנושים.

התוצאה המיוחלת של היחיד, בהליך חדלות פירעון, הינה קבלת הפטר מחובותיו.

ככל שהסדר המוצע במסגרת "ישיבת נושים" לא צלח, וכדי לאפשר ליחיד להיכנס בד' אמות ההליך, תוך סינון כניסת יחידים המנסים לנצלו לרעה– ישנם שלושה מבחנים עוקבים בהם ניתן להסתייע לצורך הכרעה בשאלה, האם יש מקום ליתן צו לפתיחת הליך:

המבחן הראשון - האם היחיד חוסה תחת ההגדרה "חדל פירעון" על פי סעיף 2 לחוק :

"2. חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו."

טרם  מתן צו לפתיחת הליך, יש לבדוק את היקף התחייבויותיו מול שווי הנכסים והצפי להכנסות, על ידי שילוב מבחנים תזרימי ומאזני, על פי נסיבות העניין.

ככל שימצא היחיד כחייב סולבנטי (בר פירעון) ,יש להורות על דחיית הבקשה.

ראה לעניין זה תיק פש"ר 30387-03-15 מהגרפטה ואח' נ' כונס נכסים הרשמי תל אביב , שם קבע כב' השופט דורון חסדאי :

" 26. כך או כך, מקום בו אדם מבקש ליתן צו כינוס לנכסיו הינו סולבנטי, יש לשיטתי מקום לדחות את בקשתו ..."

המבחן השני – לאחר שעוברים את המשוכה הראשונה הנ"ל, יש להשיב לשאלה האם החובות  (או חלקם) של היחיד/המבקש נוצרו בתום לב או שמא בחוסר תום לב, אפשר ולנתון זה תהיה השפעה על שיקול דעת הרשם באם להכניסו להליך.

מבחן שלישי - לטעמי הוא האם הבקשה מוגשת בתום לב או שמא מתגלים בה אי אמיתות, שקרים, נתונים מוטעים כשברור שמטרתה ניצול ההליך לרעה. 

בהינתן אלו, יהא מקום ליתן צו לפתיחת הליכים כקבוע בסעיף 199 לחוק.

בענייננו

מעיון בתיק ובאסמכתאות שצירפה המבקשת, עלתה התמונה הבאה:

המבקשת ילידת 1970, גרושה, אם ל- 4 ילדים בגירים וקטינה המוכרת כבעלת אוטיזם.

הזוכה לא זכאית וגם אינה מקבלת מזונות בגין הקטינה.

המבקשת מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעלת 40% נכות רפואית ו100% דרגת אי כושר יציבה.

הכנסות המבקשת:

קצבת נכות – 4,275 ₪

קצבת נכות עבור הבת – 2608 ₪

קצבת ילדים – 152 ₪

סיוע בשכר דירה – 3100 ₪

סה"כ ההכנסות 10,135 ₪. בשאלון ציינה המבקשת כי הכנסותיה 9,060 ₪ בלבד (כולל קצבת הנכות של הבת).

המבקשת וביתה מתגוררות בדירה שכורה עליה משולמת שכירות בסך של 3800 ₪.

הוצאות  המבקשת ובתה הקטינה, כפי שהצהירה המבקשת בשאלון:

שכר דירה – 3800 ₪

כלכלה – 3100 ₪

חשמל – 500 ₪

גז – 70 ₪

מים – 200 ₪

הלבשה – 100 ₪

חינוך – 300 ₪

נסיעות – 219 ₪

בריאות – 370 ₪

אחר – 400 ₪. המבקשת ציינה בשאלון כי היא משלמת לאגודה למען עתיד ילדנו מש' יששכר. בישיבה הבהירה המבקשת כי מדובר בתשלום חודשי אותו היא משלמת במשך כשנתיים בגין ליווי וסיוע משפטי שנותנת האגודה בהליכים משפטיים המתקיימים בעניין שניים מילדיה הבגירים שהוצאו לאומנה בצו בית המשפט.

סה"כ הוצאות המבקשת והבת המתגוררת עמה, לפי השאלון, עומדים על 9,059 ₪.

באשר למקור ההסתבכות הכלכלית, הצהירה המבקשת כי מאז שהתגרשה לפני כ- 9 שנים, היא סובלת מחרדה ודיכאון ומטופלת ע"י פסיכיאטרית. המצב האישי והנפשי אליהם נקלעה גרמו לה לצבור חובות.

אציין כי התיקים נפתחו כנגד המבקשת בשנים: 2003, 2010, 2011, 2012, 2014, 2015, 2016, 2017 ו 2019.

כן, המבקשת מוכרת כנכה לכל הפחות ממרץ 2009:

על פי אסמכתא שהציגה המבקשת, היא אינה עובדת מיום 1.07.16.

לאחר שעיינתי בנתוני המבקשת ובנסיבות המתוארות לעיל סבורני שיש מקום להסתכל   להושיט יד ולסייע לגב'   לצאת מהחובות אליהם נקלעה תוך פתיחת דף חדש .

יחד עם זאת, לא מצאתי לקבל את בקשתה למתן צו לפתיחת הליכים ללא תשלום עיתי נוכח העובדה כי היא מתקיימת מגמלאות בלבד. אין די עובדה זו, לכשעצמה,  כדי לפטור מתשלומים עיתיים באופן גורף אלא יש לבדוק כל מקרה ונסיבותיו. קבלת הבקשה לאי תשלום עיתי באופן גורף, רק מהטעם שהיחידה מתקיימת מקצבאות משמעותה ריקון חוק חדלות פירעון מתוכן ובתוך כך של אחת ממטרותיו העיקריות שהיא שיקומו הכלכלי של היחיד – שכן, ככל ויינתן פטור מתשלום עיתי לכל אדם הזכאי לגמלה, עלול להיווצר מצב לפיו אותו יחיד יוכל להמשיך וליצור חובות חדשים ואחת לשנה להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים והפטר לאלתר, כדרך חיים. לכך יש להוסיף את חשיבותו של חינוך כלכלי וניהול תקציב, כחלק ממניעת חזרתם של אותם  יחידים למעגל חדלות הפירעון.

בנסיבות דנן, וטרם מתן פטור מתשלום עיתי,  יש לבדוק האם ההוצאות המוצהרות על ידי היחידה נכללות בתוספת השנייה לחוק  (נכסים שאינם כלולים בנכסי קופת הנשייה), במה הדברים אמורים:

בהתאם להוראות סעיף 217 לחוק, אין לכלול בנכסי קופת הנשייה, זכויות לגמלה שחלות עליהן הוראות סעיפים 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] , תשנ"ה- 1995 [להלן : "חוק הביטוח הלאומי"] .

זכויות לגמלה הוחרגו מנכסי קופת הנשייה  בשל תכליתן החברתית וכדי להשאיר בידי יחידה את הנדרש לה ל"צורכי מחייתה" בהווה ובעתיד. מה הם צורכי מחייתה של היחידה? את ההוצאות החוסות תחת ההגדרה "צורכי מחייה" , ניתן לדעתי ללמוד ,על דרך ההיקש, מתוך הפריטים המנויים בתוספת השנייה לחוק.

בתוספת השנייה מצויים אילו "נכסים" נדרשים וחיוניים לצורכי מחייתה הבסיסית של היחידה והתלויים בה.

לעניות דעתי, כל עוד היחידה בוחרת לשלם מתוך הגמלה כספים למטרות שאינן כלולות בתוספת השנייה לחוק,  קרי הוצאות שאינן לצורכי מחייתה ומחיית התלויים בה, יש לראות בתשלומים אלו  כ"אי ניצול" כלל כספי הגמלה. יתרת זכות שנוצרה במשך תקופה ארוכה לא תזכה להגנת סעיף 303  (יעוד הגמלה ).

אציין כי החל ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים נדרשת מהמבקשת להתכנס לרמת החיים המצופה ממנה בתקופת החזר חובות.

אין היחידה יכולה ליעד את כספי הגמלה לטובת עזרה לזולת ומצד שני לדרוש למחול לה על חובותיה ובכך לפגוע  באחת מהמטרות החוק "מקסום שיעור החוב שיפרע לנושים".

מן הכלל אל הפרט :

אני סבורה כי יש לכלול את התשלום של 400 ₪ בקופת הנשייה ולחייב את גב'  בתשלום עיתי עד לסך של 400 ₪ - ובמה דברים אמורים :

למבקשת כאמור 5 ילדים ילידי 1996, 1997, 2000, 2001 ו2016.

למעט הבת ילידת 2016 יתר הילדים אינם מתגוררים עמה.

במועד הגשת השאלון (10.02.20) כל ארבעת הילדים, כולל השניים שהוצאו בצו בית משפט, היו כבר בגירים.

המבקשת לא פתחה תיק חיצוני בגין חוב לאגודה ובתצהיר שהגישה רשמה שאין לה חובות נוספים על אלו שפרטה בשאלון, כך שהחל ממועד הצהרתה כאמור אין מקום לשלם את הסך של 400 ₪ - כי אין חוב.

לפיכך, אין לי אלא לראות בתשלום זה כתשלום לא הכרחי/חיוני או כתרומה.

די באמור כדי שלא לפטור את היחידה בתשלום עיתי.

למעלה מן הצורך יובהר כי מעיון במסמך "אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב" גרסת 2020 שפרסם משרד המשפטים, נקבע כי הסכום הבסיסי שנדרש ליחיד שהנו גרוש + ילד עומד על 4,262 ₪. גם אם לא נתחשב בקצבת הנכות המשולמת עבור בתה הקטינה, הכנסותיה נעמדות על סך של 7,527 ₪.

לא נעלם מעייני כי במועד הגשת הבקשה שלפניי, היא הייתה זוכה בתיק מזונות שמספרו XXX וקיבלה במסגרתו 150 ₪ לחודש, אשר שילם לה הגרוש לפי צו תשלומים. המבקשת לא דיווחה על הכנסה זו.

ביום 31.10.19 קיבלה המבקשת במסגרת תיק המזונות סך כ- 16,000 ₪. גב'   לא שילמה דבר, אף לא סכום מועט, על חשבון חובות שצברה .

כן, ביום 13.03.20 קיבלה המבקשת במסגרת תיק המזונות סכום נוסף של כ 5,966 ₪, שלמעשה איפס את החוב בתיק. יש לזכור כי את השאלון הגישה המבקשת לתיק זה ביום 10.02.20 ולא דיווחה על תשלום דמי מזונות עבר אשר הינם בגדר הכנסה.

כאמור, סה"כ הקצבאות שמקבלת המבקשת עומדות על כ 10,135 ₪ ואילו הוצאותיה (כולל אלו של הקטינה]  ,לפי השאלון שהגישה, עומדות על כ- 9,059 ₪ (מתוכם 400 ₪ לעמותה). הפער בין ההכנסות להוצאות עומד על 1,476 ₪ .

נוכח כל האמור, הבקשה לפטור את גב' XXX מתשלום עיתי, נדחית.

לאחר שעיינתי בבקשת היחידה ובמסמכים המצורפים אליה אני מחליטה כדלהלן:

מכוח סמכותי לפי סעיף 199 לחוק, אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה.

(1)    מכוח סמכותי לפי סעיף 125 לחוק, אני מורה על מינוי עו"ד  כנאמן ליישום הליכי חדלות פירעון של היחיד ומאשרת סמכויותיו/ה לפי המפורט בכתב המינוי ומורה לו לפעול לפי הוראות החוק.

(2)     עם מתן צו זה, לפי סעיף 121(3) לחוק –

(א)  מוקפאים ההליכים כנגד היחידה ולא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד היחידה אלא באישור נותן הצו; כן, לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד היחידה או להמשיך בהליכי גביה שטרם הושלמו;

(ב)   מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, אם הוטלו, ובכלל זה על משכורתה של היחידה אצל המעסיק, או על גמלאות או קצבאות שלהן זכאית היחידה, או על חשבון העובר ושב המנוהל על שמה  אליו מופקדת משכורתו החודשית; למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המיסים (גבייה);

(ג)   מבוטלות כל ההגבלות שהוטלו על היחידה במסגרת הליכי גביה, אם הוטלו, ובכלל זה הגבלה על רישיון הנהיגה של היחידה.

(3)       הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעסיק או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן היחידה בתיקי ההוצאה לפועל שלא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו תוך 30 יום מיום שנודע לו על מתן הצו לנכסי קופת הנשייה בתיק שלפניי  .

(4)       מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם היחידה, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה, ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; התמורה בניכוי ההוצאות תועבר לנכסי קופת הנשייה.

(5)       אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם לחייב זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחידה אינה מוסמכת להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

(6)       הגורמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק נדרשים להעביר לנאמן, באמצעות הממונה או רשם ההוצאה לפועל, תוך 14 ימים, את המידע המפורט בתוספת הראשונה לחוק.

(7)       עם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד מתן הצו לשיקום כלכלי, חלות על היחידה - ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה:

(א)  הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;

(ב)   עיכוב יציאת היחידה מהארץ; הגבלה זו מחליפה את צווי עיכוב יציאה מן הארץ שהוצאו כנגד היחידה לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 או בהליך גביה אחר;

(ג)   הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(ד)   הגבלת היחידה משימוש, בעצמה או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי;

(ה)  הגבלת היחידה מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

(8)       היחידה רשאית לנהל חשבון בנק, בכפוף לתנאים הבאים:

(א)  היחידה/ האפוטרופוס על פי דין רשאי לנהל חשבון בנק ביתרת זכות בלבד ללא קבלת אשראי;

(ב)   היחידה / האפוטרופוס על פי דין רשאי למשוך כספים שהופקדו לחשבון זה, ובלבד שכאמור לא תיווצר בו יתרת חובה;

(ג)   בכפוף לאמור לעיל, היחידה / האפוטרופוס על פי דין רשאית לחתום על הרשאה לחיוב החשבון ולעשות שימוש בכרטיס בנק (כרטיס מגנטי) ובכרטיס לחיוב מידי (דביט) שניתן באמצעותם למשוך כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד ייתרת זכות;

(ד)   חשבון זה לא ישמש בטוחה לחיוב כלשהו של היחידה כלפי צד ג'.

(9)       על היחידה:

(א)  להתייצב בפני הנאמן או הממונה / רשם ההוצאה לפועל, בכל עת שיידרש לכך, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין;

(ב)  לשלם תשלום עיתי לטובת נושיה בסכום של  400 ₪  לחודש, החל מיום 10.07.20 ומידי חודש בחודשו;

(ג)   להגיש דו"חות עיתיים על הכנסות והוצאות אחת לחודשיים, וכן דיווחים נוספים והכל לפי תקנות והוראות רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין;

(10)     לעמוד בכל דרישות הדין לפי סעיף 138 לחוק –

(א)  היחידה/ האפוטרופוס על פי דין תסייע לנאמן ותשתף עמו פעולה לפי הנדרש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה תחתום על ייפוי כוח ומסמכים, תעביר לידי הנאמן כל מסמך שברשותה הנוגע להליך חדלות הפירעון ותעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים;

(ב)   היחידה / האפוטרופוס על פי דין תודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבה הכלכלי שדיווחה עליו.

(11)     המועד לדיון בבקשה לצו לשיקום כלכלי הוא ביום  שעה   בלשכת ההוצאה לפועל בכפר-סבא.