הכרעת דין בגין הפרת הוראה חוקית לנאשם

• הנאשם הועמד לדין בגין הפרת הוראה חוקית.

האישום

• לפי החלק הכללי בכתב האישום[1], ביום 14.8.2015 הוגש כנגד הנאשם, בבית משפט השלום בירושלים, כתב אישום בתיק 28973-08-15 וגם בקשה למעצרו עד תום ההליכים זאת בתיק מ"ת 28974-08-15. ביום 18.9.2015, במסגרת הליך המעצר המוזכר, התקיים דיון בערר בבית המשפט המחוזי בירושלים (עמ"ת 29687-09-15). בית המשפט המחוזי הורה על שחרור הנאשם למעצר בית מלא בבית הוריו בשכונת סילוואן בירושלים, זאת בפיקוח מלא של אביו או אחיו, לצד תנאים מגבילים נוספים שהושתו עליו (להלן: "ההוראה החוקית").

• לפי האישום (מושא הליך זה), ביום 3.12.2015, בסמוך לשעה 18:00 יצא הנאשם ממקום מעצר הבית, אסף את שתי בנותיו הקטינות ויחד עמן נסע לבית לחם שבשטחי הרשות הפלסטינית. הנאשם שהה במחיצת בנותיו הקטינות במשך שלושה ימים ועד יום 6.12.2015 תוך שניתק כל קשר טלפוני ומבלי שניתן היה לאתרו. המאשימה גורסת, כי בעשותו כן, הפר הנאשם את ההוראה החוקית שניתנה כשורה בעניינו.

• כאמור, הנאשם נאשם בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

תשובת הנאשם

• בדיון מיום 21.2.2021 ניתנה תשובת הנאשם לאישום נגדו ולפיה, הוא סובל ממצב נפשי קשה. הוא מאשר כי שוחרר למעצר בית לפי החלטה מיום 18.9.2015. הנאשם עותר, לביטול כתב האישום הואיל והוא הוגש בגין חשד שקשור לחקירה בגינה שוחרר באותם תנאים במסגרת ההליך הנוסף שהתנהל אז [ת.פ. 28973-08-15] וכבר נדון. בגין אותה הפרה הוגש כתב אישום בהליך הנוכחי, רק כשנתיים לאחר ביצוע העבירה מושא האישום, ולכן הליך זה לוקה בשיהוי ניכר שמצדיק את ביטולו.

ההליך והראיות

• כאמור, בדיון מיום 21.2.2021 השיב הנאשם על האישום, וכן הודיע כי הוא מוותר על חקירת עדי התביעה. הן עדי התביעה הן הנאשם לא העידו לפניי.