הכרעת דין בתיק פ 2325/06

(לגבי הנאשמים מס' 2 ו-3)

בפתח הכרעת הדין, הנני להודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים 2 ו-3 מן העבירה של פגיעה בגן לאומי בניגוד לסעיפים בניגוד לסעיפים 30(ד)+ 57(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח - 1998, ולהרשיעם בעבירה של הקמת רעש בניגוד לחוק.

בכתב האישום נטען כי ביום 19.9.05 סמוך לשעה 23.30 ברכס כרמיה, בגן לאומי הר הכרמל, ערכו הנאשמים 2 ו-3 (להלן: "הנאשמים"), יחד עם שני אחרים, ללא היתר, מסיבה שבמהלכה הפעילו בשטח מערכת הגברה וגנרטורים, הקימו אוהל גדול, הציבו דוכנים לממכר שתייה והשמיעו מוסיקה רבת עוצמה.

חלקם של הנאשמים במסיבה היה בהבאת ציוד ההגברה לשטח והפעלתו.

כנטען, במעשיהם אלה פגעו הנאשמים בגן הלאומי כאשר לא היה להם היתר למעשיהם.

העבירות שיוחסו להם  בגין עובדות אלה הינן פגיעה בגן לאומי בניגוד לסעיפים 30(ד)+57(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח - 1998 (להלן: "החוק") והקמת רעש בניגוד לסעיף 13 לחוק עזר גנים לאומיים ושמורות טבע [ תשכ"ז- 1967] (להלן: "חוק העזר") וסעיף 57(ב) לחוק.

הנאשם 1, אשר כנטען בכתב האישום יזם וארגן את המסיבה, הודה בעובדות כתב האישום, וזאת במסגרת של הסדר טיעון, הורשע בעבירות אשר יוחסו לו ודינו נגזר. 

הנאשם מס' 4, אשר כנטען בכתב האישום הקים את האוהל בשטח המסיבה שלא כדין, הודה בעובדה זו, הורשע בעבירה שיוחסו לו בכתב האישום ודינו נגזר.

בישיבת ההקראה מיום 4.2.07 כפר הנאשמים בעובדות כתב האישום ובעבירות המיוחסות להם.

הנאשמים לא חלקו על הימצאותם בשטח המסיבה ועל העובדה כי התקינו את מערכת ההגברה, אם כי לדבריהם הם לא ניגנו את המוסיקה באירוע ובשעת הגעת הפקחים טרם החלה המסיבה.

לטענת הנאשמים, הם האמינו כי המסיבה נערכה כדין, על סמך התנהלות מעסיקו של הנאשם מס' 2, מר ליאור טל, ששלח את הנאשם מס' 2  לביצוע העבודה. הנאשם מס' 3, רק נלווה אל חברו, הנאשם מס' 2, על מנת לסייע בידו בפירוק והתקנת הציוד.

במצב כזה, חלה לטענתם ההגנה של טעות במצב דברים.

לחילופין טענו הנאשמים כי במידה ויוכחו האישומים המיוחסים להם, עומדת להם ההגנה של זוטי דברים.

על העובדות בתיק, העידו מטעם התביעה שני פקחים של רשות הטבע והגנים ומטעם ההגנה הנאשמים וכן עד הגנה נוסף שהינו מעסיקו של הנאשם מס' 2.

מר נתן אלבז, פקח ברשות הטבע והגנים בפארק הכרמל, הוא עד התביעה מס' 1.

העד העיד בבית המשפט כי הגיע למקום האירוע, על פי שילוט וכן מדבקות שהיו על העצים לאורך כל הדרך. כשהגיע לשטח, הבחין במקום בסוכת צל, ציוד הגברה ודוכן רוכלות ובמקום התנגנה מוסיקה.

בכניסה לרחבה ניגש אל שניים שהיו במקום, שאלם לשעת התחלת המסיבה ונענה כי המסיבה תחל "עוד מעט". העד תיאר כי בפעם הראשונה בה הגיע לשטח, המסיבה טרם החלה ולא היו בה משתתפים.

העד התקשר למפקח נוסף, אלון לוי, וביקש ממנו סיוע. כעבור זמן מה הגיע המפקח אלון והשניים ניגשו למקום האירוע שם היו כלי רכב נוספים ואנשים נוספים שלא היו במקום בביקורו הראשון.

במקום נשמעה מוסיקה בעוצמה חזקה, כך שהעד שמעה אף כשהיה בדרכו אל שטח המסיבה וכן ראה מערכת הגברה עם רמקולים גדולים. העד תיאר כי שני הנאשמים עמדו מאחורי מערכת ההגברה, ומסרו לו ולפקח הנוסף תעודות מזהות על פי בקשתם.