פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
40127-05
30/11/2005
|
בפני השופט:
דר' עדנה קפלן-הגלר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד יעל הראל
|
הנתבע:
אשר אברהם עו"ד פנציאס
|
הכרעת דין |
א. בתיק זה, השאלה היחידה הנשאלת, ובחדות, הינה, באם הנאשם, אשר אברהם, הוא האיש אשר ניתן להצביע עליו בוודאות, מעבר לכל ספק סביר, כמבצע השוד מיום 20/4/05 בסניף בנק דיסקונט בשדרות רוטשילד 4 ת"א.
וכבר עתה ייאמר, ללא שמץ של היסוס ולאחר בדיקת הראיות כולן, כמתחייב וכמפורט להלן, כי לא נותר כל ספק בלבו של בית המשפט בעניין זה וכי הנאשם הוא האיש.
על פי עובדות כתב האישום מיום 3.5.05 נטען, כי בתאריך 20.4.05 בשעה 11:45 לערך, נכנס הנאשם לסניף בנק דיסקונט אשר ברחוב שד' רוטשילד מספר 4 אשר בתל אביב וברשותו אקדח. באותה עת היו מצלמות אשר צילמו את האדם.
נטען, כי הנאשם ניגש למתלוננת, הגב' טלי בקר, המשמשת פקידה בבנק, כיוון לעברה את האקדח ואיים עליה מספר פעמים:
"תביאי לי את כל מה שיש לך. תביאי מהר. לא לזוז, אחרת אני אפוצץ לך את הראש". הפקידה, בשל חששה מאיומיו של הנאשם מסרה לידיו כ - 4470 ש"ח. הנאשם לקח הכסף לידיו ונמלט מהמקום.
הנאשם הואשם בעבירת שוד מזוין על פי סעיף 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977.
הנאשם נעצר ביום 29.4.05.
ביום 29.5.05, בתשובתו לכתב האישום, טען הנאשם כי אינו כופר בעצם השוד, אלא כופר הוא כי
הוא השודד. לטענת הנאשם, נפלה טעות בזיהוי ולא הוא שביצע השוד בבנק דיסקונט.
ובאשר לטענת אליבי, כיוון והנאשם נעצר שמונה ימים לאחר השוד
"הוא חושב לא במיליון אחוז" כי באותה עת היה באכסניה אשר ברחוב הכרמל (פרוט' עמ' 1).
הווה אומר, כאמור, ולאחר קריאת העובדות הנטענות - גדר המחלוקת לא עצם ביצוע השוד כנטען אלא, זהות השודד.
ב.
כי כך, נזקקה המאשימה להבאת ראיות להוכחת הנטען על ידה
, והנאשם, בתורו, אף הוא הביא ראיותיו.
מתוך והנאשם בתיק כפר כפירה מלאה כאמור, אף טען טענת אליבי להגנתו וחקר בכל נקודה הנטענת כלפיו, מן הראוי להביא הראיות כולן כהצגתן, אחת לאחת, לעין הקורא. וראשיתן, כאמור, בראיות התביעה, כפרישתן.
המתלוננת, הגב' טלי בקר
מסרה (וראה הודעותיה אשר הוגשו כחקירה ראשית בהסכמה וסומנו כ -
ת/6 (מיום 20.4.05 בשעה 13:00),
ת/7 (מיום 20.4.05 בשעה 14:24),
ת/8 (מיום 25.4.05) ו -
ת/9 (מיום 3.5.05) כי באותו יום עבדה כטלרית בעמדה שלישית מימין לדלת הכניסה. לשאלת סניגור ענתה כי עבדה עימה פקידה נוספת - לימינה. היא לא שמה לב באם השודד עמד בתור כאשר אנשים לפניו. משהגיע אליה השודד לא היה אדם אחריו. היה מישהו אצל הפקידה השניה.
בשעה 11:45 בערך
"הגיע לקוח עם מעטפת אל תור ובתוכה הבחנתי באקדח כהה שחור מאסיבי. לא יודעת סוג נראה לי אמיתי". (
ת/6 ו
ת/7 עמ' 1)
הוא כיוון את האקדח אליה ואמר:
"תביאי לי את כל מה שיש לך בקופה" וגם
"תביאי מהר ולא לזוז אחרת אני מפוצץ לך את הראש"(
ת/6 ו
ת/7 עמ' 1)- את אלו אמר כמה פעמים ובמהלך כל השוד. כך גם העידה בחקירתה הנגדית.
הוסיפה המתלוננת כי
"
הוא כולו רעד נראה נרקומן"(
ת/6 ו
ת/7 עמ' 1 וראה גם פרוט' עמ' 8). (הדגשות שלי - ע.ק.ה, כאן והלאה, אלא אם יאמר אחרת).
לא הבינה באם שוד הוא זה עד אשר ראתה את אקדחו אותו החזיק ביד שמאל (ובתוך מעטפת האל - תור כמפורט לעיל).
התחילה לפעול לפי הנחיות הבנק וחיפשה לחצן מצוקה, אולם זה, לא היה בעמדה בה עבדה.
השודד האיץ בה וחזר ואמר:
"אל תזוזי. מהר תביאי את הכסף"(
ת/6 ו
ת/7 עמ' 1)
.
"הוא כנראה ראה שאני מחפשת לחצן מצוקה ואומר: "אל תזוזי אני אפוצץ לך את הראש"(
ת/6 ו
ת/7 עמ' 1).