הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום וביקש לצרף תיק נוסף- פ.א 12033/04 תחנת באר שבע.
עניינם של שני התיקים זיוף ציוני תעודת בגרות. הנאשם "העלה" את ציוניו ב- 4 מקצועות, ו"העניק" לעצמו ציון 100 ו-98 בשני מקצועות בהם לא נבחן כלל. את תעודת הבגרות המשופרת שלח, בצירוף מסמכים אחרים, לאוניברסיטות תל אביב וירושלים על מנת להתקבל ללימודי רפואה. וכן שלח את התעודה, לאותה מטרה, לאוניברסיטת באר שבע- התיק המצורף.
הנאשם מבקש שלא להרשיעו, התביעה מתנגדת לבקשה.
ב"כ הצדדים טענו הן לגבי ההרשעה והן לעניין העונש.
לאור בקשת הנאשם ועל מנת שיהיו בפני מלוא הנתונים הרלוונטיים למתן ההלטה בבקשתו, הוא הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר.
התסקיר-
בן 29, ללא עבר פלילי, עובד כפזיוטראפיסט באחת מקופות החולים ובתחום התרגום והעריכה בשפה האנגלית. מוצאו ממשפחה נורמטיבית, מתאר התבגרות לא קלה רצופת משברים אישיים שחווה באותה תקופה. טוען כי היה תלמיד מבריק בתיכון אך התדרדר בלימודים ולכן לא הגיע להישגים ראויים בבחינות הבגרות.
התסקיר עומד על תנודתיות מסוימת בחייו המביאה אותו לתגובות קיצוניות. מחמת צנעת הפרט לא אעלה את הדברים על הכתב, ואסתפק בציון העובדה כי שירות המבחן מעריך שזיוף התעודה, מקורו באותה הבעייתיות. ציוני הבגרות נפלו לדעתו מיכולתו האמיתית ופגעו בתחושת הערך העצמי שלו. דרך הזיוף, בה בחר להתמודד עם המצב, מצביעה על מוגבלותו לפתור קשיים בדרך בוגרת. בשנים האחרונות נמצא בטיפול וניכרים סימנים לשיפור במצבו.
הנאשם מבין היטב את חומרת מעשהו ומביע חרטה. ועוד נאמר בתסקיר, כי כתוצאה ממעשהו, נסגרה בפניו האפשרות ללמוד רפואה בארץ והוא מתכוון ללמוד בחו"ל.
להערכת שירות המבחן, הרשעה תפגע בהמשך עבודתו כפזיוטרפיסט בעל רישיון של משרד הבריאות ותחסום בפניו את הדרך לעסוק ברפואה בעתיד, וכן תפגע בדימויו העצמי. המלצתם היא, להימנע מהרשעה, להעמיד את הנאשם בפיקוחם ולהטיל עליו 120 שעות של"צ.
ההגנה הגישה במסגרת טיעוניה מסמכים לפיהם הנאשם סיים קורס עזרה ראשונה במ.ד.א, מתנדב במרכז קהילתי לנפגעי נפש, מכתב הערכה של מטופל שלו בקופת חולים, מכתב הערכה מצה"ל, מכתבי המלצה על יכולותיו בתחום הוראת אנגלית והוראת מקצועות אחרים.
כמו כן הגישה ההגנה אסופת החלטות התומכות בגישתה. ולהלן תמציתן:
א. ת.פ 02 /1081 שלום ת-א - נאשם, צעיר בן 22, לא הורשע בגין עבירת מרמה לפיה שלח אחר להבחן במקומו בבחינה פסיכומטרית של האוניברסיטה. בזמן ניהול המשפט למד בשנה שנייה כלכלה וחשבונאות.
ב. ת.פ. 1887/02 שלום ת-א - הנאשם בתיק זה שלח אחר להיבחן במקומו בבחינת מיון באנגלית כדי לזכות בפטור. בתיק זה התקיימו נסיבות אישיות מיוחדות- חרדה פטולוגית מבחינות- לאורן הסכימה התביעה להמלצת שירות המבחן שלא להרשיע.
ג. ת.פ. 1843/04 שלום ירושלים - הנאשמת זייפה תעודת בגרות וניסתה להתקבל באמצעותה ללימודים אקדמאיים. התסקיר גולל נסיבות מיוחדות של הנאשמת הנעוצות בעזיבת לימודיה ברוסיה 3 חודשים לפני בחינות הבגרות. גם עניינה הסתיים ללא הרשעה.
ד. ת.פ. 1960/04 שלום ירושלים - עסק במתרגל באוניברסיטה אשר העניק לנבחנים ציונים טובים יותר מאלו שהיו זכאים להם, גם הוא לא הורשע בדינו.
התביעה הגישה פס"ד של ביהמ"ש העליון- רע"פ 10820/02 קיבץ נ' מ.י: הנאשם הורשע בבימ"ש שלום לפי הודאתו, בעבירות מרמה וזיוף שביצע בעודו סטודנט למשפטים; זייף מחברות בחינות בפקולטה למשפטים בכוונה לקבל ציונים גבוהים יותר מהמקוריים. שירות המבחן המליץ לאחר ההרשעה, לסיים את ההליך ללא הרשעה, ביהמ"ש קיבל את ההמלצה ושינה החלטתו.
המדינה ערערה לביהמ"ש המחוזי וערעורה התקבל. הנאשם הגיש בקשת רשות ערעור לבימ"ש עליון ובקשתו נדחתה. ביהמ"ש אמר בין היתר "סוג העבירות אותן ביצע המבקש, במעמד בו היה כאשר ביצע אותן, העובדה שביצע אותן לא ככישלון חד פעמי אלא כשיטה...", אינם מאפשרים סיום התיק ללא הרשעה.
ההגנה סבורה שעל יסוד ההלכה שנקבעה בפס"ד כתב, בהסתמך על האסמכתאות שהוצגו וחוו"ד שירות המבחן, יש להימנע מהרשעת הנאשם.
לאחר שנתתי דעתי לנימוקיו של הנאשם שלא להרשיעו, נראה שלא מתקיימות לגביו הנסיבות המצדיקות חריגה מהשורה ומן הכלל הבסיסי כי מי שנמצא אשם בביצוע עבירה יורשע בדינו.