- כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של תקיפת בת-זוג הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, פציעת בת-זוג בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 + 335 (א) (1) (ב) לחוק העונשין ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק.
2. כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשם ודמסה סאובנדי (להלן - "המתלוננת") ניהלו מערכת יחסים זוגית אשר נמשכה כשנה והסתיימה בחודש יולי 2006.
בתאריך 26/8/06 בשעות הלילה (להלן - "המועד הרלבנטי"), יצאה המתלוננת עם חברותיה לרקוד במועדון בת"א. הנאשם, שהיה במקום והבחין בה, תפס אותה בזרועה, חנק אותה וגרם לחבלה של ממש בצווארה. כל זאת, חרף הפצרותיה שיניח לה. בהמשך למתואר, ניסתה המתלוננת להדוף את הנאשם וזה בתגובה, הכניס את ידו לפיה, משך את לשונה וגרם לה לחתך, גרר אותה לעבר אנשים שישבו במקום ושאל האם מכירים אותה, תקף אותה באמצעות סכין וגרם לה לחתכים ולדימום באוזנה ובראשה, והיא נזקקה לטיפול רפואי.
כתוצאה מהפציעה, אבדה המתלוננת את הכרתה וכאשר התעוררה, הבחינה כי המשטרה נמצאת במקום. היא הצביעה על הנאשם וזה בתגובה, איים עליה באמהרית, כי - "אני לא אעזוב אותך עד הסוף שאני אהרוג אותך".
פרשת התביעה
3. הגרסה אותה בקשה התביעה לאמץ, היא גרסתה של המתלוננת.
המתלוננת
העידה על הכרות בת כשנתיים עם הנאשם, אשר במהלכה ניהלו מערכת יחסים זוגית ואף התגוררו יחד.
היא מתארת מקרה שארע בבית אמו של הנאשם, בחיפה, באמצע חודש יולי 2006, במהלכו שפך עליה הנאשם כוס משקה ורדף אחריה עם קוטל תיקנים (ג'וקים). בעקבות אותו מקרה הוזהר הנאשם על-ידי המשטרה לבל יתקרב אליה.
נוכח האירוע האמור, עברה המתלוננת להתגורר בבית אחותה, באשדוד. יומיים לפני המועד הרלבנטי יצר הנאשם קשר עם המתלוננת וביקש לראותה. היא סירבה, והבהירה שהקשר ביניהם נגמר.
במועד הרלבנטי הגיעה המתלוננת עם חברותיה למועדון ברח' נווה שאנן, בו נוהגים צעירים אתיופים לבלות. מיד עם כניסתה, הבחין בה חברו של הנאשם, הייצ'ו, ויצא לקרוא לו. הנאשם הגיע וצפה במתלוננת רוקדת עם חברותיה. מכאן ואילך, תיארה המתלוננת רצף של אירועים אלימים - הנאשם תפס בידה, לקח אותה לשולחן בו ישבו שני גברים ושאל אותם האם הם מכירים אותה. משהשיבו בשלילה, הכה אותה הנאשם. הוא תפס בגרונה ולחץ עליו באצבעותיו וכאשר ניסתה להדוף אותו, הכה בפיה ומשך את לשונה, תפס את ידיה בידו האחת, שלף באמצעות ידו השנייה סכין, שהיתה מוחבאת בגרב, ודקר את המתלוננת באוזנה, בראשה ובלשונה.
מאבטח שהיה במקום הוציא את שניהם החוצה, שם התנפל הנאשם על המתלוננת בשנית וניסה להכותה. היא בקשה שיניח לה והנאשם, אשר הבחין בניידת משטרה שהגיעה למקום, החל במנוסה תוך שהוא פושט את חולצתו ומשליכה לאשפה.
כאשר נתפס הנאשם בידי השוטרים פנה למתלוננת ואמר לה כי לאחר שישתחרר - "או אני או את, אני לא יודע מה יקרה".
לדבריה, לאחר שהנאשם נעצר, היא התעלפה ופונתה לקבלת טיפול רפואי.
המתלוננת ספרה כי חברותיה, אתי ואסתר, נכחו באירוע וראו את הדקירה, וכי אחת מהן אף תוחקרה בידי השוטר שהוזעק למקום. כמו-כן הדגישה, כי אירוע התקיפה והדקירה היה בתוך המועדון ואילו מחוץ לו התנהל ריב בינה ובין הנאשם, אשר לו היה עד השוטר.
המתלוננת עמדה על כך, כי לא שהתה עם הנאשם לילה קודם בבית אחותה וכן הדגישה, כי הגיעה עם חברותיה למועדון, ולא עם אף גבר.
4.
סמ"ר כפיר כהן
, שוטר הסיור שהגיע למקום, הבחין במתלוננת שוכבת על הארץ וצועקת לעזרה - "הוא בורח". היא הצביעה על הנאשם. הוא ניהל מרדף אחר הנאשם, אשר בסופו נתפס ונעצר. הנאשם התנגד למעצר ונדף ממנו ריח חריף של אלכוהול. סמ"ר כהן תיאר השתוללות והתנהגות פראית מצדו של הנאשם עד כדי כך שחולצתו שלו נקרעה.
הוא הבחין בדם על ידיו של הנאשם, אך לא ידע לומר אם המקור לדם היה חתכים בידיו.
סמ"ר כהן ציין כי המתלוננת היתה במקום עם בן מיעוטים, אשר חזה במתרחש, תוחקר על-ידו וסיפר כי הנאשם תקף את המתלוננת ללא כל סיבה. הוא לא ידע לומר מדוע ציין ב-ת/8, כי אותו בן מיעוטים הוא ידידה של המתלוננת, אך הדגיש כי נכח במקום.
מתחקור ראשוני שערך סמ"ר כהן למתלוננת (ת/8) זו סיפרה, כי הנאשם עקב אחריה כשיצאה מהמועדון ותקף אותה באמצעות סכין בראשה ובאוזנה (ציין בעדותו, כי המתלוננת דיממה - עמ' 19 לפרוטוקול). זאת ועוד, המתלוננת סיפרה על מעצרו של הנאשם בחיפה ועל כך, כי נהג להכותה מספר פעמים בעבר.