הנאשם הואשם בכתב האישום בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בניגוד לסעיף 7(א) (ג) רישא לפקודת הסמים, בכך שבתאריך 8.8.04 החזיק בביתו, במקומות שונים, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 459.6 גרם נטו.
הנאשם מודה, כי החזיק את הסם המסוכן נשוא כתב האישום, אך לטענתו הסם הוחזק על ידו לשימושו העצמי בלבד.
מכאן- שהשאלה היחידה העומדת להכרעה בתיק זה הינה, האם חרף העובדה שעל פי התוספת השנייה לפקודת הסמים, כמות הסם שנתפסה יוצרת חזקה כי מדובר בכמות שאיננה לצריכה עצמית, הצליח הנאשם להפריך חזקה זו ולהוכיח כי הסם הוחזק על ידו לשימושו העצמי בלבד.
נסיבות תפיסת הסם אינן שנויות במחלוקת והן מפורטות בדוחות הפעולה של השוטרים נועם בקר ואריאל פרידמן, (ראה
ת/3, ת/5 בהתאמה).
מחומר הראיות עולה, כי בעקבות צו חיפוש שהוצא על ידי בית המשפט, הגיע צוות משטרתי לבצע חיפוש בביתו של הנאשם ברחוב ביצרון 26 בתל אביב, שם התגורר עם אמו וחברתו דאז שכיום הינה אשתו.
בחיפוש שהתבצע בדירה נתפס סם מסוג קנבוס על פי הפירוט הבא (ראה דוחות פעולה
ת/3 ו ת/5 וכן דוח מז"פ ת/6):
1. בסלון מתחת לספה נמצא קנבוס בכמות כוללת של 64.6 גרם המחולק למספר שקיות פלסטיק.
2. בחדר השינה מאחורי מגירה המשמשת לנעליים נמצא סם קנבוס בכמות כוללת של 321.3 גרם בתוך שקית פלסטיק.
3. בחצר הבית בתוך המחסן נמצא קנבוס במשקל של 73.7 גרם בתוך נייר חום .
כאמור, על הנאשם מוטל עול ההוכחה לסתירת החזקה לפיה מדובר בכמות שאיננה לצריכה עצמית.
מידת ההוכחה שבה חייב הנאשם כדי לסתור את החזקה, הינה זו בה נושא תובע במשפט אזרחי-לאמור "עמידה במאזן ההסתברויות", ואין די בהקשר זה בהעלאת ספק בלבד (ראה ספרו של השופט קדמי
על פקודת הסמים עמ' 141).
לצורך סתירת החזקה האמורה הביא הנאשם ראיות כדלקמן:
1. הנאשם מסר עדות ובה סיפר, כי כיום חדל לצרוך סמים, אך בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היה שרוי במצב נפשי של דיכאון ולכן פנה אל הסם. לדבריו, נהג במשך שנים ארוכות, מאז היותו בן 13, לצרוך מדי יום בכמויות גדולות, באופן שבכל עת פנויה (ואפילו במהלך העבודה) היה מעשן סמים, בכמות שהגיעה לכדי 20-30 גרם ביום.
לדבריו הוא נהג לרכוש בכל פעם כמות יחסית גדולה של סם כ- 400-500 גרם וזאת, הן מטעמים כלכליים והן כדי שלא להטריח עצמו להגיע שוב ושוב ללוד, שם נהג בדרך כלל לרכוש את הסמים. עבור כמות כזו הוא נהג,לשלם כ- 500 ש"ח. לדבריו, את הסם שנתפס בדירתו הוא רכש בהזדמנות אחת, מסוחר סמים בלוד.
לדברי הנאשם, היה באפשרותו לממן את צריכת הסם, שכן באותה עת (כמו גם כיום) הוא עבד כטבח, לאורך שעות ארוכות בכל יום, והרוויח שכר חודשי של כ-5,000 ש"ח.
2. מטעמו של הנאשם העידה אשתו, שירי טוברי מי שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הייתה חברתו וגרה בדירתו. העדה אישרה את דברי הנאשם, כי באותה תקופה נהג לצורך סמים מידי יום, בדירתו, והדגישה, כי מעולם לא ראתה אותו משתמש עם אחרים.
העדה לא ידעה למסור אינפורמציה לגבי האפשרות שהנאשם נסע ללוד לרכוש סמים ואף אישרה לשאלות ב"כ התביעה, כי לא הייתה מודעת בהכרח למכלול מעשיו של הנאשם בכל יום.
בכל אופן, לדבריה, הנאשם היה מאז מעולם בעל מוסר עבודה וגם באותה תקופה עבד מידי יום באופן רצוף והשתכר מעבודתו כטבח סכום של כ- 5,000 ש"ח.
3. אחותו של הנאשם, חיה מרדכי אישרה, כי הנאשם צרך סמים קלים מאז היותו בן17. העדה לא יכלה למסור אינפורמציה מכלי ראשון לגבי מידת השימוש של הנאשם בסמים ואף ציינה כי מעולם לא ראתה אותו צורך סמים.