הכרעת דין בתיק תיק צבאי 3916/09

ביום 15.09.09 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום מתוקן, המייחס לו ביצוע ארבע עבירות, כמפורט להלן:

1. סחר בציוד מלחמתי, עבירה לפי סעיף 2 לצו בדבר איסור סחר בציוד מלחמתי (יהודה והשומרון) (מס' 243), תשכ"ח-1968, בכך שבחודש יוני 2009 פנה הנאשם לחברו, ג'מיל חאמד (להלן: ג'מיל) וביקש ממנו לחפש עבורו רוכשים ל-300 כדורי רובה קלצ'ניקוב. ג'מיל פנה למהראן עיאד אשר הסכים לרכוש את הכדורים. משכך, רכש ג'מיל את האמל"ח האמור מידי הנאשם ומכרו למהראן. ביום 9.07.09 ביצע מהראן פיגוע ירי לעבר רכבו של מרקו קלמן וירה כ-20 כדורי קלצ'ניקוב מהכדורים האמורים, ומספר קליעים אף פגעו ברכב. לאחר מכן פנה הנאשם לג'מיל ומסר לו סכום כסף כתמורה לחלקו בעסקה נוספת של סחר בכדורים אשר ביצע הנאשם.
2. סחר בציוד מלחמתי, בכך שבחודש יוני 2009 קיבל הנאשם מג'מיל כ-1000 כדורי אקדח, במטרה  למכרם לאחר. בתמורה קיבל הנאשם עמלה כספית עבור ביצוע העסקה.
3. מתן מקלט, עבירה לפי סעיפים 57 ו-92 לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), תש"ל-1970 - בכך שבחודש יולי 2009 ומאוחר ליום 9/7/09 הלין הנאשם בביתו את ג'מיל, מחשש פן ייעצר.
4. החזקת אמל"ח, עבירה לפי סעיף 53(א)(1) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), תש"ל-1970 וסעיף 14(א)(2) לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה והשומרון) (מס' 225), תשכ"ח-1968 - בכך שבחודש יולי 2009 החזיק הנאשם יחד עם חבריו ברובה ציד, בו עשו שימוש לציד צבאים.

השתלשלות ההליכים

ביום 20.8.09 הוגש נגד הנאשם כתב אישום שייחס לו ביצוען של שתי עבירות, סחר בציוד מלחמתי ומתן מקלט. כאמור, ביום 15.09.09 הוגש כתב האישום המתוקן. בתאריך 2.11.09 כפר הנאשם באופן גורף בכתב האישום. ביום 23.3.10 הגישו הצדדים בהסכמה את אמרות הנאשם ואת חומר הראיות הנוגע לעדי תביעה 1 ו-2. בישיבה מיום 17.05.10 הוגש בהסכמה החומר הראייתי הנוגע לעד תביעה מס' 4, וביום 14.6.10 הוגש בהסכמה חומר הראיות הנוגע לעד תביעה מס' 3, כל זאת בכפוף לצורך בתוספת ראייתית. בתאריך 9.08.10 הוגש בהסכמה חומר הראיות הנוגע לעד תביעה מס' 5 והתביעה הכריזה על סיום פרשת התביעה. התיק נקבע לפרשת הגנה ליום 19.10.10. לאחר מספר דחיות ומעבר התיק לטיפולו של עו"ד חאלד אלאערג', ביום 30.03.11, הודיע הסנגור על וויתורו של הנאשם לשמיעת פרשת ההגנה. ביום 15.06.11 עבר עניינו של הנאשם לטיפולו של עו"ד חביב לביב, וביום 18.07.11 התקיימה ישיבת הסיכומים. בשלב הסיכומים הודיע בית המשפט לצדדים כי הוא ישב בתיקו של מהראן איאד, עד תביעה מס' 2, אולם מאחר והצדדים לא התנגדו לכך שבית המשפט ימשיך לדון בעניינו של הנאשם ולאור נימוקים נוספים המפורטים בהחלטה, נקבע כי אין מניעה שבית המשפט ימשיך לדון בתיקו של הנאשם.

ראיות התביעה

בתאריך 23.03.10 הוגשו בהסכמה אמרותיו של עד תביעה מס' 2, מהראן עיאד.

באמרה מיום 29.07.09 הודה מהראן בביצוע פיגוע ירי על ציר העוקף ליד ביתין בתאריך 9.07.09. כן ציין העד כי הוא ביצע את הפיגוע יחד עם צאלח מוניר חאמד (להלן: צאלח), וכי הוא זה שירה לעבר הרכב הישראלי באמצעות רובה קלצ'ניקוב. העד הוסיף כי צאלח דאג להשגת הנשק, וכי הוא אינו יודע מהיכן השיגו.

באמרתו של העד מיום 3.8.09, שורות 27 ואילך, מתאר העד כי , כעשרה ימים עובר לפיגוע, רכש מג'מיל 300 כדורים התואמים לנשק מסוג קלאצ'ניקוב. העד ממשיך ומציין בשורה 29 כי הוא השתמש בכדורים במהלך הפיגוע. יצוין כי בפתח האמרה מזהה העד את גמיל חאמד תוך ציון גילו - 30.

בתאריך 15.05.10 הוגשו בהסכמה אמרותיו של עד תביעה מס' 4, ראמי דאר צאלח.

באמרה מיום 17.08.09 מסר ראמי כי לפני כחודשיים, נטל ללא אישור 600 כדורי אקדח של המוחבראת והעביר אותם לנאשם ולג'מיל, אשר העבירו אותם לחוסאם. חוסאם, איש הביטחון המסכל שילם בתמורה לכל כדור ששה שקלים, הנאשם וג'מיל קבלו בתמורה להעברת הכדורים 300 ש"ח.  בהמשך מציין העד כי כחודשים עובר למסירת הודעתו במשטרה, נפגש עם הנאשם וג'מיל  בסמוך לביתו של הנאשם. העד מסר לג'מיל 300 כדורים התואמים לנשק מסוג קלצ'ניקוב. הנאשם וג'מיל נסעו ברכבו של הנאשם ונעדרו למשך כשעתיים. לאחר מכן, חזרו השניים אל העד וג'מיל מסר לו 4,000 ש"ח בתמורה לכדורים. עוד מסר העד (בשורה 58 לאמרה) כי לפני כשנה יצא לצוד צבאים יחד עם ג'מיל ועם הנאשם, באמצעות רובה ציד שלקח ממשרד המוחאבראת, באזור שבין ראמון לדיר דבואן.

באמרתו מיום 24.8.09 משנה העד במעט מגרסתו הראשונה. ראשית הוא מציין כי מכר 1000 כדורי אקדח אותם גנב מהמודכ"ל הפלסטיני ולא 600 כפי שציין בהודעתו הקודמת. שינוי נוסף מתיחס למושא העסקה ולפעילותו של הנאשם. באמרה זו מתקן העד ומציין כי הוא מכר את אלף הכדורים לחסן שוחה וכי הנאשם וג'מיל היו יחד עימו ובלשונו: " אנחנו נתנו לחסן את הכדורים" בהמשך מציין העד כי שכרם של הנאשם וג'מיל על חלקם בעסקה עמד על 300 ש"ח.

ביום 9.08.10 הוגשו בהסכמה אמרותיו של עד תביעה מס' 5, צאלח חאמד.

באמרה מיום 30.07.09 הודה צאלח כי הוא שרכש את הרובה, ששימש לצורך הפיגוע. עם זאת, ציין כי מהראן קנה 250 כדורים, ממקור שאינו ידוע לו, והם ששימשו לביצוע הפיגוע.

ביום 14.6.10 הוגשו בהסכמה אמרותיו של עד תביעה מס' 3, ג'מיל חאמד.

באמרה מיום 9.08.09 מסר העד, החל משורות 81, כי לפני מעצרו של מהראן עיאד, הנאשם התקשר אליו, סיפר לו כי הוא מחזיק ב-300 כדורי קלצ'ניקוב אותם הוא חפץ למכור, וביקש ממנו לאתר קונים. העד זיהה את הנאשם בשמו המשולש, בלאל איוב חאמד וכן בגילו כבן 30, כאשר הנאשם כבן 28. כן ציין העד את מקום מגוריו של הנאשם בסילואד, כפי שזה האחרון מסר באמרתו. העד המשיך ותיאר כי באותו היום פגש בכפרו את מהראן עיאד ומוצטפא חאמד והציע להם לרכוש את הכדורים במחיר של 15 ש"ח לכדור. מהראן השיב כי הוא מוכן לרכשם, וזאת במטרה למכרם ולהרוויח מכך. העד תיאר כי הוא קיבל את הכדורים מהנאשם, ומכר אותם לשניים בתמורה ל- 1,100$. את הכסף העביר העד לנאשם, וקיבל עמלה בגין העסקה.

העד המשיך ותיאר כי בהמשך הנאשם נתן לו סכום כסף נוסף, וזאת לאחר שמכר כדורים נוספים, וציין בפני העד שהעסקה הנוספת יצאה אל הפועל מאחר והוא סייע לו למכור את הכדורים בפעם הראשונה.