המוסד לביטוח לאומי- סניף ראשי נ' שחף חברה לביטוח בע''מ-שירותי אבטחה וסיור ופיקוח ואח'

פסק דין

1.ביום 14.7.2010 הגיש התובע תביעה כספית על סך של 57,607 ש"ח, מכח סעיף 328(א) לחוק המוסד לביטוח לאומי, בגין גמלאות ששלם לאלמנת המנוח אבו שאח עבדאללה, עקב תאונה מיום 9.7.2003, במהלכה נהרג המנוח ז"ל.

2.הנתבעות 1 ו - 3 (להלן "הנתבעות") עתרו לסלק את התביעה על הסף, מחמת התיישנותה. לטענתן, בהתאם לסעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 (להלן "חוק ההתיישנות") נולדה עילת התביעה ביום 9.7.2003, מועד ארוע התאונה בגינה שולמו התגמולים לאלמנת המנוח ז"ל ובעת הגשת התביעה, חלפו למעלה משבע שנים ולכן, התביעה התיישנה.

3.בתגובתו לבקשה, טען התובע כי התאונה נשוא התביעה ארעה ביום 9.7.2003 והמועד האחרון להגשת התביעה אמור היה להיות ביום 8.7.2010. אלא, שהחל מיום 21.6.2010 ועד ליום 10.7.2010 חלה שביתה בבתי המשפט ובאותה תקופה לא היתה אפשרות להגיש את התובענה במזכירות בית המשפט. לטענתו, לאור תקנה 5 לתקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א - 1981 (להלן "תקנות השביתה"), הרי שתקופת השביתה אינה באה במניין הימים לצורך חישוב תקופת ההתיישנות ומשכך, במועד הגשתה ביום 14.7.2010 טרם התיישנה התביעה.

בנוסף, טען התובע כי ביום 11.7.2010, היום הראשון שלאחר סיום השביתה במזכירויות בית המשפט, הגיע ב"כ התובע באופן אישי לבית המשפט לצורך דיון ולאחר סיומו של הדיון פנה למזכירות בית המשפט על מנת להגיש את התביעה. עקב עומס עבודה אדיר שהצטבר במזכירות באותו יום, ולאור העובדה שאותו עו"ד היה תורן בבית משפט השלום בקריות מטעם הסנגוריה הציבורית, נבצר ממנו להמתין והיה עליו לעזוב את בית המשפט ולכן, השאיר את המסמכים במזכירות לאחר שהובטח לו כי התובענה תאושר ותפתח באותו יום. לטענתו, כנראה עקב תקלה טכנית לא נפתחה התביעה באותו יום ומשניגש אותו עו"ד ביום 14.7.2010 למזכירות על מנת לקבל את מסמכי התביעה, נמסר לו כי התביעה לא נפתחה.

4.בתשובתן לתגובת התובע, טענו הנתבעות כי תקנה 5 לתקנות השביתה ניגפת מפני הסדר ספציפי הקיים בסעיף 17 לחוק ההתיישנות, אשר אינו מקנה הגנה למאחר בהגשת תביעתו מפני התיישנות, הואיל ואין לראות בתקופת השביתה "סגירה של בית המשפט" כמשמעותה בסעיף הנ"ל ואין לראות במאחר מחמת שביתה כמי ש"נבצר" ממנו להגיש תביעתו. בנוסף, טענו הנתבעות כי לאור תקנה 7 לתקנות השביתה היה באפשרות התובע לשלוח את מסמכי התביעה בדואר רשום, באופן שמועד מסירת התביעה בדואר היה נחשב כיום הגשת התביעה ומשלא עשה כן, ההוא מושתק מלטעון להארכת תקופת ההתיישנות. עוד טענו הנתבעות כי פעולותיו של התובע לצורך הגשת התביעה לאחר סיום השביתה אינן עומדות בכל אמת מידה מינימאלית של שקידה סבירה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת התובע ובתשובת הנתבעות, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.

6.אין מחלוקת בין הצדדים כי התביעה הוגשה למעלה משבע שנים לאחר המועד בו נולדה עילת התביעה, קרי - מועד ארוע התאונה, בגינה שולמו הגמלאות לאלמנת המנוח. עילת התביעה נולדה ביום 9.7.2003 ולכן, המועד האחרון להגשת התביעה, על פי חוק ההתיישנות, היה ביום 9.7.2010.

בהתאם להודעת מנהל בתי המשפט מיום 12.7.2010, לפי תקנה 2(ג) לתקנות השביתה, הרי שהחל מיום 21.6.2010 ועד ליום 10.7.2010 שבתו עובדי מערכת בתי המשפט.

7.המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם יש לראות את תקופת השביתה כחלק ממניין הימים לצורך חישוב תקופת ההתיישנות של התביעה.

8.תקנה 5 לתקנות השביתה, עליה נסמך התובע בתגובתו, קובעת כי "תקופה שתקנות אלה חלות עליה לא תובא במניין הימים לגבי חישוב מועד הזמן לעשיית דבר שבסדר דין או שבנוהג שנקבע בחיקוק או בהחלטת בית המשפט...".

הוראת תקנה 5 אין בה כדי להתגבר על טענת ההתיישנות והיא אינה מועילה לתובע. עניינה של תקנה 5, כחקיקת משנה, הוא בהארכת מועדים לגבי חישוב מועד או זמן לעשיית דבר שבסדר דין, בעוד ששאלת ההתיישנות מוסדרת בחקיקה ספציפית ראשית שיוחדה לכך ועניינה נפרד מסדרי הדין הרגילים. בפרט, תקנה 5 ניגפת מפני ההסדר הספציפי הקבוע בסעיף 17 לחוק ההתיישנות. גם אם טענת ההתיישנות מהווה מחסום דיוני ולא מהותי מפני התביעה (דבר שאינו נטול ספק), הרי שלא מדובר בעניין שבסדר דין, המוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, כמשמעות מונח זה בתקנה 5 הנ"ל (ראה בעניין זה ע"א (מחוזי - ת"א) 2774/04 חבר עובד נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (23.9.2007) וכן, בר"ע (מחוזי - חיפה) 1555/04 המועצה המקומית כפר ורדים נגד לואיזה מוראני ח'ורי (14.9.2004).

9.סעיף 17 לחוק ההתיישנות, המהווה הסדר ספציפי, קובע כי במדה ונבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות להגיש את התובענה מפני שנסגר בית - המשפט המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה מן היום שבו חזר ונפתח בית המשפט.

סעיף זה בא למנוע המשך מרוץ ההתיישנות, כאשר מדובר בשנת ההתיישנות האחרונה, שעה שהתובע היה מנוע בעל כורחו מלהגיש את התביעה. פסיקת בתי המשפט קבעה באופן עקבי כי שביתה של מזכירויות בתי המשפט אינה מהווה "סגירה" של בית המשפט המוסמך, כמשמעותה בסעיף 17 לחוק ההתיישנות (ראה בר"ע (חיפה) 1555/04, לעיל, ת"א 481/99 אברהים קפאח נגד מדינת ישראל ואח' (23.6.2003), ע"א 2774/04 (ת"א), לעיל), בש"א (מחוזי - חיפה) 4024/00 הועדה המקומית לתכנון ובניה ק. ביאליק נגד הסנה חברה לביטוח בע"מ, בש"א (כ"ס) 3550/04 אבנר איגוד לביטוח נפגעי תאונות דרכים בע"מ נגד היקרי גיל (5.9.2004)).

10.יתירה מזאת, תקנה 7(א) לתקנות השביתה קובעת כי יראו מסמך שהוגש כהלכה, אם נמסר בדואר רשום ממוען כדבעי אל אותו בית המשפט ורואים את מועד מסירתו לדואר כאמור כמועד הגשתו לבית המשפט.

במהלך ימי השביתה עמדה בפני התובע האפשרות לשלוח את מסמכי התביעה בדואר רשום, בהתאם להוראות תקנה 7(א) לתקנות השביתה. לכן, לא ניתן לקבוע כי "נבצר" מן התובע להגיש את התביעה באותה תקופה ומשלא פעל התובע בהתאם להוראות סעיף 7(א), הוא אינו יכול להבנות מהוראות תקנה 5 לתקנות השביתה (ראה ת"א (מחוזי - חיפה) 481/99, לעיל, בר"ע (חיפה) 1555/04, לעיל ובש"א (חיפה) 12744/03 יחזקאל חרל"ף נגד שמעון גנון (17.2.2004)).

11.גם אם נקבל את הפרשנות המקלה עם התובע, לפיה תביעה שהמועד להתיישנותה חל בתקופת השביתה, יש להגישה יום לאחר שהסתיימה השביתה (ראה בעניין זה ע"ע (ארצי) 432/07 פלוני נגד אלמונית (22.8.2010), רע"א (חיפה) 22095-06-09 הדר חברה לביטוח בע"מ נגד פולינה סולומין (5.8.2009)), אין בכך כדי להועיל לתובע. בהתאם לפרשנות זו היה על התובע להגיש את תביעתו, לכל המאוחר, ביום 11.7.2010, עם סיום השביתה. אולם, התביעה לא הוגשה מיד עם סיום השביתה, אלא, רק שלושה ימים לאחר מכן, ביום 14.7.2010. אינני מקבל את טענותיו של התובע לפיהן, נבצר מעורך דינו להגיד את מסמכי התביעה עת התייצב בבית המשפט ביום 11.7.2010. בעניין זה, אני מקבל את טענתן של הנתבעות לפיה, אין בפעולותיו של ב"כ התובע משום שקידה סבירה וראויה לצורך הגשת התביעה, שעה שהתובע מודע לחשיבות הגשת התביעה באופן מיידי. מעבר לכך שב"כ התובע לא ציין בתצהירו מיהו הפקיד, אשר הבטיח לו, כביכול, כי מסמכי התביעה יפתחו ביום 11.7.2010, אין זה מתקבל על הדעת שעורך הדין ישאיר את מסמכי התביעה מבלי לוודא כי התביעה הוגשה בפועל ורק שלושה ימים לאחר מכן, יבדוק התובע, באמצעות שלוחיו, מה עלה בגורל תביעתו. עצם העובדה שב"כ התובע שמש כסניגור תורן, אינה מהווה נימוק רלבנטי למחדל שבאי הגשת התביעה במועד ולא מצאתי בבקשה נימוק אחר שירפא את הפגם באיחור בהגשת התביעה.

12.סיכומו של דבר, התביעה נדחית, מחמת התיישנותה.

13.התובע ישלם לנתבעות את הוצאות ההליך, בסך של 3,000 ₪ ומע"מ. הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 ימים, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.