לפני תביעה על סך של 50,000 ש"ח, שהוגשה בסדר דין מהיר, על-ידי אביבית גלר ("
התובעת") ובנה תום גלר (שהיה במועד הרלבנטי לתביעה קטין) ("
התובע"), כנגד מדינת ישראל- משטרת ישראל, מרחב דן ("
הנתבעת"), וזאת בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לתובעים, במסגרת חיפוש משטרתי לסמים, שנעשה בדירתם, עקב מידע שהצביע על כך שדניאל גלר, בנה של התובעת ואחי התובע, מתגורר בדירה ומחזיק בה סמים, בכמות שאינה לצריכה עצמית.
התביעה
התובע, שהיה במועד נשוא התביעה, קטין בן שבע-עשרה, מתגורר יחד עם התובעת, אם חד-הורית, בתל-אביב. האירוע נשוא התביעה, התקיים ביום 14.5.07 בשעה 16:30 לערך, עת שהתה התובעת במקום עבודתה, וכאשר בדירת התובעים -("
הדירה"), שהו באותה העת, התובע, אחותו הקטינה (אליה), אחיו דניאל גלר ("
דניאל"), שאינו מתגורר בדירה וכפיר בן אבינועם (
"כפיר") חבר של התובע ואחיו.
השוטרים, שלבשו בגדים אזרחיים, נכנסו לדירה, הזדהו כשוטרים והצהירו על כוונתם לערוך חיפוש לסמים. התובע, שישן באותה העת בחדרו, התעורר לשמע ההמולה. השוטרים הורו לו לצאת ממיטתו ולהגיע אל הסלון, כשלטענתו נאלץ הוא לעשות כן בתחתוניו (שכן לא אפשרו לו להתלבש). בסלון, שאלו השוטרים לגילו והתובע הבהיר כי הוא בן 17.
במקרה דנן, לא הוצג ולא הומצא, אף לא בדיעבד, צו חיפוש חוקי מביהמ"ש המוסמך, כשגם אם היה מומצא צו שכזה, הרי שחיפוש צריך להתבצע כדין, ולא נועד לתת רישיון לשוטרים להרוס את חפצי התובעים ולהשפילם.
השוטרים החלו בחיפוש סמים בדירה, במהלכו קרעו הם מארזי קרטונים (שהכילו את מטלטלי התובעים, שעמדו בפני מעבר דירה), העיפו את תכולתם, השחיתו רהיטים (ארונות מטבח, כורסה, ספה) שברו זכוכיות, וכן שברו מסך טלוויזיה.
במסגרת החיפוש, נערך חיפוש גופני על התובע, על דניאל ועל כפיר, כשאלה הובלו, כל אחד בנפרד, לחדר בדירה, בו הורו להם להתפשט, לצורך עריכת חיפוש בגופם. התובע, שפחד שסירובו יוביל להכאתו ע"י השוטרים, נאלץ להתפשט ולטענתו בוצע בגופו חיפוש, הכולל: מישוש אבריו האינטימיים והעברה (ולא החדרה) של אצבעות לפי הטבעת שלו. התובע טוען כי הושפל ובוזה קשות לעיני אחיו ו"חבורת השוטרים".
התובעת, שכאמור לא הייתה בבית באותה העת, טוענת לפגיעה בשמה הטוב, לעיני שכניה, בין היתר נוכח הצעקות וכמות השוטרים שפשטו על הדירה. התובע לא הורשה, במשך שעתיים וחצי, לזוז מהדירה ו/או להתקשר לאימו ולמקום עבודתו כדי להודיע על היעדרותו, וזאת חרף תחנוניו שיתאפשר לו לעשות כן. לתובעת נודע על הפשיטה באיחור ניכר, ע"י התובע עצמו. למשמע ההודעה, עזבה מיידית התובעת את מקום עבודתה ורצה לדירתה. משהתבשרה על החיפוש, פרצה היא בבכי ומייד יצרה קשר עם המשטרה והלינה על מעשיהם.
לשיטת התובעים, לפחות עשרה מהשוטרים היו עסוקים, לא רק בשפיכת התכולה הארוזה של מיטלטליהם, אלא גם בפגיעה בקניין התובעים ובהשפלת התובע, אשר אין לבין אלה ובין "חיפוש סביר" דבר, באשר השוטרים עסקו בהרס רהיטים ומכשירי חשמל, ניפוץ זכוכיות וכד', אל מול הקטינים (התובע ואחותו) והבגיר, ובהעדר נוכחות התובעת בדירה.
התובעים טוענים לרשלנות בביצוע מעשה, ע"פ סעיף 35-36
לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ("
פקודת הנזיקין") ועל פי סעיף 3
לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 ("
חוק הנזיקים האזרחיים"), לפגיעה וחדירה לפרטיות האישית מעבר ל"צורך", להפרת חובה חקוקה, עפ"י סעיף 63
לפקודת הנזיקין (הפרת החיקוקים הנוגעים לרשלנות, הסגת גבול במיטלטלין, חריגה מנוהלי פקודת המשטרה, והנחיות ספציפיות לביצוע חיפוש, ופגיעה בפרטיות בניגוד לסעיפים 2-5, ו-7(ג)
לחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו).
התובעים עותרים לחייב את הנתבעת בנזקי מיטלטלין בדירה ונזקים הנובעים מהם בסך של 13,077 ש"ח, בעוגמת נפש בסך של 27,000 ש"ח בגין השפלתו של התובע ופגיעה בכבודו וכן עגמת נפש בסך 9,923 ש"ח בגין אופן וטיב החיפוש הפוגע בקניינה ובילדיה של התובעת, ובסה"כ 50,000 ש"ח.
ההגנה
הנתבעת טוענת כי באירוע נשוא התביעה, פעלה היא כדין, בסבירות וללא התרשלות, עת ביצעה חיפוש אחר סמים מסוכנים בדירת התובעים. הנתבעת ושלוחיה, פעלו בתחום סמכותם, כדין, מתוך תום-לב ולאחר שיקול דעת ראוי לגוף ציבורי-ממשלתי. כמו כן, נטל הראיה לסתירת חזקת התקינות המנהלית, רובץ על התובעים.
פעולות הנתבעת נעשו בהרשאה חוקית ובתום לב, בין היתר מכוח
פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 ("
פקודת הסמים"),
פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט-
1969 (
"פקודת החיפוש"), חוק הנזיקים האזרחיים
ופקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971.
החיפוש התבצע בהסכמת הנוכחים בדירה, ללא צו חיפוש, ובהתאם למידע מודיעיני חסוי, אודות הימצאות סמים בדירה, בכמות שאינה לשימוש עצמי. לפי המידע שהתקבל, הסתבר כי דניאל מתגורר בדירה, הינו סוחר סמים והחזיק בעת הרלבנטית סמים בדירה ובסביבתה. בחיפוש, נמצאו 1.3 גרם קוקאין ו-104 גרם חשיש (כמות שאינה ל"שימוש עצמי").
כשהגיעו השוטרים לדירה, הבחינו כי דלת הכניסה פתוחה. השוטרים נכנסו פנימה, הציגו תעודת שוטר בפני דניאל והודיעו לו כי נוכח חשד כי בדירה יש סמים, הם מבקשים לערוך בה חיפוש. למיטב ידיעת הנתבעת, אחותו הקטינה של התובע, לא נכחה בדירה בעת החיפוש. החיפוש התבצע בהסכמתו המלאה של דניאל, שאף חתם ואישר את הסכמתו לביצוע החיפוש על גבי דו"ח חיפוש.
החיפוש התבצע באווירה טובה ועניינית (ללא צעקות או איומים), כאשר במהלכו, לא נעשה שימוש בכוח בלתי סביר, לא נקרעו קרטונים, ולא הושחת כל רכוש, מרכוש התובעים ולראיה:
סעיף ו' לדו"ח החיפוש, בו אישר דניאל בחתימתו, כי בעת החיפוש, לא נגרם כל נזק לדירה או לרכוש וכי לא נלקח דבר מהדירה, פרט לסמים שנמצאו בה.
בחיפוש אחר סמים, לעיתים מדובר בכמויות סמים בגודל מזערי ולכן, היה על השוטרים לערוך אותו באופן יסודי. מכל מקום, לכל היותר, היה בדירה אי-סדר לאחר החיפוש, היינו תוצאה בלתי נמנעת מחיפוש כגון דא. הנתבעת מכחישה את הנזקים הנטענים ואת אחריותה להם, ככל שקיימים. הנתבעת לא פגעה בכבוד התובעים, בפרטיותם, בגופם, נפשם או רכושם.
החיפוש הגופני, נערך בהסכמת הנוכחים בדירה, מרצונם הטוב, וללא כל איום מצד השוטרים. השוטרים לא מיששו את אבריהם האינטימיים של הנוכחים ובוודאי שלא העבירו את אצבעותיהם בפי הטבעת של התובע.