ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
3826-09
07/01/2010
|
בפני השופט:
אברהם הימן
|
- נגד - |
התובע:
המשרד להגנת הסביבה - תב'/ת"א
|
הנתבע:
1. י.נ.פרץ שירותי ביוב בע"מ 2. יצחק פרץ 3. אדוארד אידלמן 4. סרגיי לטיפוב 5. אלמוג פרץ 6. יוסף קצפ 7. משה יעקובי
|
הכרעת-דין,גזר-דין,החלטה (נאשם 7 בלבד) |
הכרעת דין – נאשמים 1-6
אני מרשיע הנאשמים על פי הודייתם על פי כתב האישום כמפורט בפרוטוקול בעבירות כדלקמן:
באשר לכל הנאשמים: עבירה של זיהום מים לפי סעיפים 20 כ"א ו-20ב' (א) ו- 20 ב' (ב) לחוק המים.
באשר לנאשם 2 – הרי הרשעתו מתייחסת גם לחבותו לפי סעיף 20 כ"ב לחוק הנ"ל.
אי השלכת תכולה ביובית למתקן טיפול בשפכים עבירה לפי תקנות 3 (ג) ו- תקנה 5 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ורקב) ביחד עם סעיף 20 כ"א לחוק המים.
באשר לנאשם 2 – גם לפי סעיף 20 כ"ב לחוק הנ"ל.
ביחס לנאשמים 1,2 ו-6 – הפרת תקנות המים עבירה לפי תקנות 3 (ה) ותקנה 16 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), יחד עם סעיף 20כ"א לחוק המים.
באשר לנאשם 2 – עבירה לפי סעיף 20 כ"ב לחוק הנ"ל.
ביחס לנאשמים 1 ו-2 בלבד – הפרת תנאים ברישיון עסק, עבירה לפי סעיפים 4, 14, 15 לחוק רישוי עסקים אליו מתייחס פריט 5.3 לצו רישוי עסקים (עסקים טיעוני רישוי).
בשולי הכרעת הדין, הרי שככל בעובדות כתב האישום מיוחסות מספר עבירות ביחס לסעיפי האישום הרי ההרשעה מתייחסת אל מספר העבירות.
ניתנה והודעה היום כ"א טבת תש"ע, 07/01/2010 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיא
גזר דין (נאשמים 1 – 6)
אפתח ואומר שככל הנוגע להסדרי טיעון הולכים אנו אחר הלכת בית המשפט העליון בעניין פלוני ע"פ 1958/98, הלכה היא שבמקרים חריגים ונדירים לא יקבל בית המשפט הסדר טיעון. אותם מקרים חריגים ונדירים נקבעים על פי הנוסחה שנקבעה בפסק הדין הנ"ל. המקרה שלפני על פי עובדותיו חמור הוא ביותר.
לא בכדי נקבעה שיטה וטכניקה של הפרדת פסולת לרבות ובמיוחד הפרדת מזהמים המסכנים את הציבור.
בין יתר פעילותה של הנאשמת 1 ביחד עם אחרים, היה סילוק פסולת דלק, אין צורך להכביר מילים ונראה לי שהדברים ברורים וידועים שדלק לעצמו מכיל גורמי סיכון רבים יותר וחמורים לבריאות הציבור. משום כך יש להקפיד הקפדה יתרה אחר הכללים שנקבעו בחוק, כללים שהולכים אחר הגיון הדברים.
אינני נוהג לומר את אשר אומר כאן אך לא אוכל להמנע מכך, ספק רב בעיני אם גזר הדין בסופו של יום אילו הייתי שומע ראיות בתיק זה, והיתה נשמעת כפירה דומה היה לזה שבה בהסדר הטיעון.
גזר הדין היה חמור יותר.
יחד עם זאת, כפי שקבעתי בפתח הדברים אינני חורג מהסדר הטיעון ובמיוחד אכוון דברי לדברי עו"ד משגב, כמו גם לדברי התובע בבואם להסביר את הסדר הטיעון. מדובר בחלוף זמן רב, במחדלים שתוקנו, בחסכון זמן שיפוטי יקר, וכיוצא באלה עניינים הנמצאים בבסיסו של מוסד הסדר הטיעון.
אשר על כן כאמור אני מקבל את הסדר הטיעון ואלה העונשים שאני קובע:
נאשמת 1: