השאלות והתשובות בקליפת אגוז
1. התובע רכש מכשיר אלקטרוני שהתקלקל מהנתבעת. הנתבעת הודיעה לו כי בהתאם לתעודת האחריות, לא חלה עליה האחריות לתיקון המכשיר.
שתי שאלות לפנינו.
- - הראשונה משפטית , והיא האם כדין סייגה המוכרת את אחריותה?
- - השנייה היא עובדתית והיא האם מסרה המוכרת לרוכש תעודת אחריות?
כפי שנפרט, התשובה שלילית לשתי השאלות וממילא חייבת הנתבעת לשלם לתובע.
העובדות
2. בתאריך 23.3.2007 רכש התובע באמצעות בנו, נגן חסין מים לשחיינים, מדגם MB256 SWIMP3 של חברת FINIS (להלן: "הנגן" או "המכשיר"). הנגן נרכש מהנתבעת, חברת באג מולטיסיסטם בע"מ (להלן: "הנתבעת") בסניף רמת אביב, בתמורה לסכום של 999 ש"ח.
3. לאחר מספר פעמים בהן השתמש התובע בנגן, לא ניתן היה לשמוע באוזנית הימנית. התובע הבחין כי בשני מקומות בחוט החשמלי, המחבר את האוזנית הימנית לנגן נגלו חוטי הנחושת הפנימיים. התובע פנה לסניף הנתבעת בקניין הדר בירושלים, שם נאמר לו כי על פי תעודת האחריות של המכשיר לא חלה אחריות על קרע בחוט. התנהלו שיחות ביניהם, אך הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה ומכאן הגיע התיק להכרעתו של בית המשפט.
המסגרת הנורמטיבית - לא ניתן להתנות על תקנות הגנת הצרכן
4. תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו - 2006 (להלן: "התקנות"), קובעות הוראות שונות בדבר האחריות ושירות התיקונים, שעל יצרן מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגז לספק לצרכניו (ובלבד שעלותם גבוהה ממאה וחמישים ש"ח).
5. בין ההוראות, קובעת תקנה 2 לתקנות את חובתו של יצרן לתקן כל קלקול או פגם שנתגלה במוצר או להחליפו במידת הצורך, ללא תמורה, למשך תקופה של שנה מיום מסירת המוצר לצרכן. תקנה 6(ג) לתקנות קובעת כי על יצרן שלא יתקן או יחליף מוצר בהתאם להוראות התקנות, מוטלת החובה לספק לצרכן מוצר חדש או להשיב לו את התמורה ששילם בעדו, בהתאם לבחירת הצרכן. בהתאם להוראות תקנה 8, רשאי יצרן לדרוש תמורה בעד תיקון שביצע, הובלתו ו/או החלפתו במקרים מסוימים.
6. פרק ג' לתקנות קובע את חובתו של יצרן לצרף לטובין הנמכרים על ידו תעודת אחריות בה יצוינו, בין היתר, פרטי המוצר, פרטי היצרן, חיוביו של היצרן והסייגים לחיובים אלה. עוד קובעות הוראות התקנות בתקנה 14(ג), כי "בתעודת אחריות לא יתנה יצרן על זכויות הצרכן לפי כל דין" וכך גם בתקנה 21 הקובעת כי "אין להתנות על הוראות תקנות אלו, אלא לטובת הצרכן".
7. נכון, הוא שניתן לסייג מס' סייגים. ובלשון תקנה 8:
"8. על אף האמור בתקנות 2 ו-6(ג), רשאי יצרן לדרוש תמורה בעד תיקון שביצע בטובין לפי דרישת הצרכן, או בעד הובלתם או החלפתם, לפי הענין, אם הוכיח, לפני ביצוע התיקון, שהקלקול בהם נגרם כתוצאה מאחת הסיבות שלהלן:
(1) כוח עליון שהתרחש במועד מאוחר ממועד מסירת הטובין לצרכן;
(2) זדון או רשלנות של הצרכן, לרבות שימוש בטובין בניגוד להוראות השימוש ובלבד שהוראות השימוש סבירות בנסיבות הענין, והכל בכפוף להוראות כל דין;
(3) תיקון שנעשה בטובין בידי מי שלא הורשה לכך מטעם היצרן, בנסיבות שאינן נובעות מהפרת חיובי היצרן לפי תקנות אלה."
8. הנתבעת טענה לפני כי בתעודת האחריות ישנם סייגים מותרים, ובלשון התעודה: "האחריות לא תחול על האביזרים הנלווים כגון: אוזניות, נרתיקים, מתלים, חוטים, כבלים וכדו'...".
9. אלא שהנתבעת איננה רשאית להתנות זאת. תקנה 8 קובעת רשימה סגורה של מקרים בהם יצרן רשאי לסייג את אחריותו כלפי הצרכן ולדרוש תמורה בגין תיקון, הובלת או החלפת מוצר. החלטת הנתבעת כי אחריותה כלפי הצרכנים לא תחול על אביזרים נלווים, חורגת מרשימת המקרים המנויה בתקנה, ומשכך נעשתה שלא כדין.
10. למותר לציין כי הנתבעת לא טענה ולא הוכיחה כי הקלקול בנגן נגרם כתוצאה מכוח עליון, זדון, רשלנותו של התובע, שימוש בניגוד להוראות או בשל אחת הסיבות האחרות המנויות בתקנות, ומשכך אין היא יכולה לחסות בצילן של טענות ההגנה הקבועות בתקנות ולהתנות על אחריותה לתיקונו.
ממילא ברור כי הנתבעת איננה יכולה לסייג את התקנות בדבר אחריותה.
האם ניתנה תעודת אחריות לתובע?
11. הדיון הקודם מייתר למעשה את טענות הנתבעת. אך בכל מקרה, אפילו אם הייתה הנתבעת יכולה לסייג את אחריותה, הרי במקרה שלפנינו לא הוכח כלל כי ניתנה תעודת אחריות לתובע. טענתו המרכזית של התובע היא כי לא סופקה לו תעודת אחריות במועד הרכישה, ומשכך אין חל הסייג המפורט התובע הוסיף בעניין זה כי חשבונית הקנייה שנמסרה לו, המציינת אף היא את הסייג הנ"ל, אינה מהווה תעודת אחריות הואיל ואינה כוללת את כל הפרטים כנדרש בתקנות.
12. לטענת התובע במצב דברים זה ולאחר שלא צירפה לנגן תעודת אחריות במועד הרכישה, היה על הנתבעת לתקן או להחליף את הנגן, כמפורט בתקנה 2 לתקנות, וככל שהדבר אינו אפשרי, לספק לו מוצר חלופי חדש או להשיב לו את התמורה ששילם בגינו, בהתאם לבחירתו.
13. לא שוכנעתי כי צורפה לנגן תעודת אחריות במועד רכישתו, ולא נראה לי כי התובע שיקר במצח נחושה בעניין זה. אשר לכן, חלים התקנות וממילא הנתבעת אחראית לכל חלקי הנגן.
גובה הפיצוי
14. על פי התקנות, זכאי התובע למחירו של הנגן שהוא 999 ש"ח. התובע ביקש הוצאות למופת אך אינני משוכנע שזה המקום לפסוק הוצאות כאלו. אחרי ככלות הכל, בנו של התובע קנה את הנגן. לאור העדויות והטענות שנשמעו בפניי נותר ספק בדבר הכובע אותו חבש התובע בהגיעו לבית משפט זה, ולא נוסיף בכך.
15. לכך יש להוסיף כי התובע הזמין שלושה עדים שהם עובדי הנתבעת והתחייב בהוצאותיהם. אולם משום שהם עובדי הנתבעת, לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעת בפיצויים ולקזז את הוצאות עובדיה.
אשר לכן, לאחר ששקלתי, הנתבעת תשלם לתובע סכום של 999 ש"ח שישולם תוך 45 יום מהיום. לא ישולם, ישא ריבית והצמדה כחום מהיום ועד לתשלום בפועל.
זכות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.
ניתנה בלשכתי בהעדר היום יום חמישי 03 אפריל 2008.
אברהם נ. טננבוים
שופט