התמצית בקליפת אגוז
1. השאלה העקרונית פשוטה היא. נעלו של התובע (מסוג
CROCS) נתפסה בדרגנוע במרכז קניות המנוהל ע"י נתבעת 2 ונתבע מס' 1 הוא מנהלו. האם ישנה אחריות כלשהי לחברת הניהול של מרכז הקניות על הנזקים שנגרמו לנעל? והאם שונה נעל מסוג Crocs משאר נעליים? ועל כך הדיון שלפנינו.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
2. עובדות התביעה שבפני פשוטות המה. התובע עבד בחנות, הנמצאת בקומה הראשונה בקניון האחים ישראל (להלן:
"הקניון"), שבבעלות הנתבעת. ביום 4/10/2006 ביקש התובע לעלות לשירותים, הנמצאים בקומה השניה, ולצורך כך עשה שימוש בדרגנוע ("מדרגות עולות") המותקן בקניון.
3. ביום האמור, נעל התובע לרגליו נעלי
CROCS(להלן:
"הנעליים" או "הנעל"), השכיחה ופופולרית בקרב רבים מהציבור. באופן כללי יצוין כי מדובר בנעל קלה העשויה חומר גמיש, אשר סגורה מלפנים ופתוחה באזור הקרסול. בחלקה האחורי מחוברת רצועה ניידת, המאפשרת לנעול את הנעל גם כ"כפכף". ביום האמור בחר התובע לעשות בה שימוש כ"כפכף" וכנראה למרבה מזלו, כפי שיבואר להלן.
4. לטענת התובע, לקראת סיום העליה בדרגנוע, "נבלעה" הנעל השמאלית בין שתי מדרגות, ולמזלו, הצליח לחלץ רגלו ממנה, רגע לפני שזו "
הלכה אחרי הנעל". כאמור, לרגלו של התובע שלום, אולם לנעל נגרם נזק בחלקה הקדמי, בו מונחות אצבעות הרגליים. חלק זה נקטם, כפי שניתן לראות מן התמונה שצרף התובע לתביעתו ומשרידי הנעל אותם הראה במהלך הדיון.
טענות הצדדים
5. לטענת התובע, משעה שפנה להנהלת הקניון זכה ליחס מזלזל, ובפרט מצד מנהלה, אשר התייחס לתלונתו בשיווין נפש והאשימו בגרימת נזק לדרגנוע. עוד התלונן על כך שמנהל הנתבעת אף הגדיל לעשות כשהטיל את כל האחריות על התובע. לטענת התובע, המנהל אף מסר לו כי הוא יחוייב בהוצאות הבדיקה של הדרגנוע שנעשתה בעקבות האירוע.
7. הנתבעת טענה, כי הדרגנוע נמצא תקין בבדיקה שערכה החברה האחראית לאחזקתו וכי התרשלותו של התובע גרמה לקרות הנזק ואין בהתנהגותה כל רשלנות, אשר בגינה תחוב. עוד טענה כי אין כל דרישה או חובה להציב שלטי אזהרה בדבר האיסור לעלות על הדרגנוע עם נעלי קרוקס, אולם, יחד עם זאת, ידוע לה על מקומות בהם הוצבו שלטים, כאמור.
הצד המשפטי - אחריות חברת הניהול לדרגנוע בכלל ולאירועים מסוג זה בפרט
8. הכלל הוא כי משעה שהדרגנוע הותקן על ידי הנתבעת ו/או מצוי בחזקתה, רובצת האחריות לקרות מקרי נזק צפויים לפתחה של הנתבעת. עניין זה ברור הוא בפסיקה. כך למשל נקבע ב
ע"א (חיפה) 2030/04 אגיאשוילי רחל קטנה נגד חברת מרגניות פרוייקטים בע"מ (פורסם באתר "נבו") שם נקבע על ידי שופטי הרוב:
"סבורים אנו כי התקנת מדרגות נעות בלב קניון יוצרת סיכון בלתי סביר. מי שאחראי להתקנת המדרגות הנעות בקניון, כאמור לעיל , כמו גם מי שמנהל את הקניון בו מופעלות מדרגות אלה, ומי שאחראי להפעלה השוטפת ולתחזוקה של המקום, [דהיינו: המשיבות מס' 1 ומס' 2], נושאים בחובת זהירות קונקרטית כלפי מי שעלול להיפגע מן הסיכון הבלתי סביר הנובע מהתקנתן של מדרגות נעות בלב קניון."
9. אין חולק כי הנתבעת מעוניינת כי מספר רב של קונים ויוצאים ובאים בכלל יבואו בשעריה. ומשעה שהנתבעת פועלת ועושה על מנת להרחיב ולהגדיל את מעגל באי הקניון חובה עליה לדאוג, במלוא האחריות המתחייבת, לביטחונם. אלא שלא כל נזק חריג יכולה לצפות הנהלת הקניות והשאלה היא אם יכלה לצפות תקלה מעין זו שלפנינו.
10. בקצרה, השאלה היא האם השימוש בנעלי Crocs מהווה סיכון כלשהו שהנהגלת הקניון הייתה מודעת לו או לפחות הייתה צריכה להיות מודעת לו. במידה וכן, ברור שהייתה הנהלת הקניון יכולה לנקוט באמצעים וביניהם:
א. הצבת שילוט מתאים וברור בסמוך לדרגנועים, באופן מיידי, המזהירים מפני השימוש בדרגנוע, בנעליים מהסוג המתואר.
ב. עריכת בדיקה מקיפה של טענות התובע, והסתברות התרחשותם של מקרים דומים בעתיד, תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות המתחייבים למניעת הישנות התופעה.
11. מהדברים שלפני עולה כי הסיכון שבשימוש בנעליים מסוג זה ידוע ולפחות באופן חלקי כדברי נתבע 1 מנהל נתבעת 2
"לגבי שלטי אזהרה הם אמרו שרק בהתנדבות של המקום. לא מחייבים לשים שלט כזה לגבי הקרוקס. שמעתי על מקום אחד ששם שלט אזהרה לגבי הקרוקס, לא יודע איפה" (פרוטוקול עמ' 1 שורות 22-19).
12. גם התובע שהעיד לפני תחת אזהרה העיד כי שמע לפחות על שני מרכזי קניות בהם ישנם שלטי אזהרה על השימוש בנעלי crocs בדרגנועים. אלו היו באילת וברמת - גן ועדותו זו לא נסתרה. אכן, זאת שמע רק אחרי האירוע לאחר שסיפר לחבריו וידידיו על שאירע לו. אולם עצם העובדה שהוא שמע על כך, מביאה למסקנה שבוודאי הייתה הנהלת הקניון צריכה לשמוע על כך.
13. מעבר לכך, חיפוש מקרי באינטרנט הראה כי ישנם שלטי אזהרה על שימוש בקרוקס בדרגנועים כולל כנראה בקניון עזריאלי בתל-אביב. מה שמראה בבירור כי אין זו בעייה ייחודית של התובע.
14. התוצאה הסופית היא שניתן לקבוע שהנהלת הקניון התרשלה בכך שלא צפתה את הנזק העשוי לקרות ללקוחות הנועלים נעליים מסוג זה ולא נקטה באמצעים להגנה עליהם. בראש ובראשונה, בתליית שלטי אזהרה.
חלוקת האחריות וגובה הנזק