מבוא
1. בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, מלכה כהן (להלן: "
התובעת"), ילידת 1955, בגין תאונה שארעה לה ביום 23.1.05 (להלן: "
התאונה"), בחדר המדרגות בבית המשותף שברחוב מתתיהו מנדל 5 ברמת גן (להלן: "
הבניין" או "
הבית המשותף").
2. התובעת עבדה כעוזרת בית בביתה של משפחת צוקרמן המתגוררת בבית המשותף.
התובעת טוענת כי בצאתה מבית משפחת צוקרמן, בסיום יום העבודה, החליקה על רצפת חדר המדרגות שהיתה רטובה מאוד ועליה שאריות חומר סבוני. כתוצאה מהתאונה, סבלה התובעת משבר ביד ימין.
3. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "
המל"ל"), כתאונת עבודה.
4. התביעה הוגשה נגד נציגות הבית המשותף (להלן: "
הנתבעת" או "
נציגות הבית המשותף"), אשר מצדה הגישה הודעת צד ג' כנגד החברה לאיכות הדיור בע"מ, אשר סיפקה שרותי נקיון לבית המשותף, ביחד עם שני בתים נוספים במתחם שברחוב מתתיהו מנדל מס' 1, 3 ו- 5.
5. הצדדים חלוקים בשאלת נסיבות ארוע התאונה, בשאלת האחריות ובשאלת גובה הנזק.
נסיבות ארוע התאונה ושאלת האחריות
6. התובעת תארה בתצהירה את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן:
"יצאתי מדירת משפחת צוקרמן לחדר המדרגות, החלקתי לפתע על הרצפה שהיתה רטובה ונפגעתי בידי הימנית... לאחר שגב' צוקרמן סייעה לי להתיישב הבחנתי כי על גופי חומר סבוני והרצפה היתה רטובה מאוד... צוות האמבולנס הגיע עד אלי... ובצאתי מהבניין הבחנתי במנקה הבניין, מסיים את עבודת נקיון הבניין וחדר המדרגות" (סעיפים 12-8 לתצהיר,
ת/2).
בחקירתה הנגדית ציינה התובעת כי התאונה ארעה לאחר שסיימה את עבודתה בין השעות 12:00 ל- 14:00 בצהריים (עמ' 18 לפרוטוקול) וכשעומתה עם טענת הנתבעת וצד ג' כי עבודות הנקיון, בוצעו בשעות הבוקר המוקדמות, העידה:
"לא אדוני, היה רטוב ועוד עם חומר כי ניסיתי ליישר את היד והחליק. זה היה עוד עם חומר. הרצפה היתה עוד רטובה. עוד שטפו בשעות כאלה, בצהריים, קמתי עם מכנסיים רטוב... לא ראיתי כלום. היה מבריק ואת לא יכולה להרגיש אם יש מים. הכל מבריק. יש שם שיש. עד שהגעתי לכיוון המעלית. עפתי... כולי הייתי מים, המכנסיים, הנעליים. נגעתי ביד וניסיתי להחזיר אותה ומחליק" (עמ' 19 לפרוטוקול).
התובעת הכחישה את הטענה, כי נפלה עקב סחרחורת וכשנתבקשה להסביר את הרישום מיום 14.12.05 בכרטיסה הרפואי אצל רופא המשפחה בקופת החולים מיום 14.12.05 (נספח ג' לתיק המוצגים של הנתבעת מסמך מס' 19), שם נרשם: "
... לדבריה לפני שנה נפלה עקב סחרחורות ושברה את רגלה, לפני כחודש עוד פעם נפלה עקב סחרחורות ושברה את יד ימין...". הכחישה כי הדברים נאמרו על ידה לרופא המשפחה (עמ' 15 לפרוטוקול).
7. מעבידתה של התובעת, גב' הילה צוקרמן, ציינה בתצהירה,
ת/1, כי לאחר שהתובעת סיימה עבודתה ויצאה מדירתה, שמעה אותה צועקת וכשפתחה את דלת הדירה ראתה את התובעת שרועה על הרצפה בסמוך למעלית. גב' צוקרמן הוסיפה וציינה:
"הבחנתי כי הרצפה בחדר המדרגות לחה ובאוויר היה ריח של נקיון והסקתי כי המדרגות נשטפו על ידי המנקה של הבניין בסמוך לנפילתה של מלי כהן" (סעיף 6 לתצהיר,
ת/1).
בחקירתה הנגדית ציינה גב' צוקרמן, כי ראתה שהרצפה היתה לחה אך לא ראתה שלוליות של מים או הרבה מים (עמ' 11 לפרוטוקול) וכן:
"לא ראיתי שלוליות של מים ולא קצף וסבון" (עמ' 13 לפרוטוקול), ובהמשך:
"... זה לא היה במצב שראיתי שלוליות מים על הרצפה. השטיפה היתה כמו כל מנקה רגיל לדעתי. שטיפה היתה לדעתי נורמלית אלא אם כן צריך לחייב אדם לנגב בצורה משמעותית ביותר את הרצפה... היתה לחות על הרצפה, אבל אני לא יכולה לקבוע אם זה מזה או לא מזה. לא יודעת. עד עכשיו אף אחד לא החליק וזאת לא היתה שטיפה שונה משטיפות אחרות" (עמ' 14 לפרוטוקול).
8. מטעם הנתבעת העידה גב' מלכה סלע אשר שימשה בתפקיד יו"ר נציגות הבית המשותף וציינה בתצהירה,
נ/1, כי נקיון הבניין מבוצע על ידי צד ג', בדרך כלל בשעות הבוקר, עד לשעות 12:00 או 13:00, וזאת לאור דרישה לסיים את העבודות, בטרם חזרת הילדים מבתי הספר והגנים (סעיף 4 לתצהיר,
נ/1 ועמ' 24 לפרוטוקול). גב' סלע העידה כי הרצפה מתייבשת מהר מאוד שכן הנקיון מבוצע באמצעות סחבה לחה בלבד, וכדבריה:
"הדלי והסחבה נמצאים שם, סוחט, מעביר חדר מדרגות והטענה שלי לארז (מנהל צד ג' - ב.ט.)
היא שיש מעט מים במסדרונות משום שהמסדרונות לא מספיק נקיים", בהמשך ציינה גב' סלע כי הרצפה מתייבשת מהר מאוד שכן:
"העובד שלו מעביר סחבה לחה שבקושי מנגבת את הרצפה" (עמ' 25 לפרוטוקול).
9. מנהל צד ג', ארז קמינסקי (להלן: "
ארז"), העיד כי ביום התאונה, הוא זה שביצע את עבודות הנקיון בבית המשותף שכן העובד שלו שהה בחופשה וכי עבודות הנקיון מסתיימות בדר"כ, בשעות הבוקר. ארז העיד, כי הרצפה מתייבשת מהר מאוד שכן כאשר הדלת הפנימית בחדר המדרגות נשארת פתוחה על מנת לאפשר איוורור מהחלון הנמצא במחצית הקומה וייבוש מהיר של הרצפה. ארז הוסיף והעיד, כי עבודות הנקיון כוללות טיטוא חדר המדרגות ושטיפתו על ידי סמרטוט לח וסחוט באופן שהרצפה הלחה מתייבשת תוך דקות (עמ' 30 לפרוטוקול).
10. עוד העיד מטעם צד ג' מר גבי זיידמן, חבר נציגות הבית המשותף, ברחוב מתתיהו מנדל 3 (הבית השכן במתחם), אשר ציין בתצהירו ובעדותו כי עבודות הנקיון, מבוצעות בשעות הבוקר לפני חזרת התלמידים מבית הספר וכי הנקיון מבוצע על דרך של שטיפת הרצפה באמצעות מטלית לחה וחומר ריחני ולא על דרך של שפיכת מים על הרצפה.
11. לאחר ששבתי ובחנתי העדויות, ראיתי לקבוע כי התובעת החליקה על רצפת חדר המדרגות, בצאתה מבית משפחת צוקרמן וכי אותה עת, הרצפה היתה לחה, כעדותה של גב' צוקרמן, אשר חשה אל התובעת מיד לאחר ארוע התאונה. יחד עם זאת, לא ראיתי לקבל עדותה של התובעת כי הרצפה היתה רטובה מאוד ועם סבון, כתאורה של התובעת:
"כולי הייתי מים. המכנסים, הנעליים. נגעתי ביד וניסיתי להחזיר אותה ומחליק". סבורה אני, כי עדותה של התובעת בעניין זה, נגועה בהגזמה והפרזה. מעבר לכך שעדותה של התובעת בכללותה, אינה מעוררת אמינות שכן התובעת טענה בעדותה כי השתכרה מעבודות משק בית כ- 6,000 ש"ח בחודש, מה שאינו תואם את הדיווחים למל"ל ואת עצם העובדה שהתובעת הוכרה כנכה בשיעור 74%, במסגרת נכות כללית ומקבלת קצבת נכות כללית. התובעת נשאלה בעניין זה והעידה על עצמה:
"רציתי לקבל נכות כי מגיע לי נכות. אני לא זוכרת מה אמרתי. אני עשיתי הכל בכדי לקבל נכות. אמרו לי מה להגיד. רציתי לקבל נכות בכל דרך כי מגיעה לי נכות..." (עמ' 16 לפרוטוקול).
עוד יצויין, כי התובעת ציינה בתצהיר תשובות לשאלון כי עבדה אצל גב' צוקרמן, מספר חודשים, שלוש-ארבע פעמים בשבוע (תשובות לשאלות 5-4 לשאלון), בעוד שגב' צוקרמן ציינה כי התובעת עבדה אצלה במשך כחודשיים בלבד, בתדירות של יומיים בשבוע (ראה טופס הודעה על פגיעה בעבודה). התובעת הוסיפה וטענה כי עובר לתאונה, עבדה אצל משפחות נוספות, מעבר למשפחת צוקרמן אך לא היה בידה ליתן פרטים או שמות של מעבידים נוספים. ההפרזה וחוסר האמינות בשאלת היקף העבודה וגובה ההשתכרות, משליכים כאמור על אמינות העדות בכללותה.
12. בנסיבות העניין, כאשר עדותה של התובעת בדבר היות הרצפה רטובה ועם שאריות סבון, באופן שלאחר הנפילה
"כולי הייתי מים. המכנסיים הנעליים...", לא נתמכה בעדותה של גב' צוקרמן שהינה עדת ראיה אובייקטיבית וחסרת עניין בתוצאות הדיון, לא ראיתי לקבל הטענה כי הרצפה היתה רטובה ועם שאריות סבון. נוכח עדותה של גב' צוקרמן, כמו גם העדויות בדבר שיטת הנקיון, באמצעות סחבה לחה בלבד, ראיתי לקבוע כי הרצפה היתה לחה בלבד להבדיל מרצפה רטובה מאוד עם שאריות מים וסבון כגרסת התובעת. עוד יצויין, כי ראיתי להעדיף את עדותה של גב' צוקרמן, כי בעת ארוע התאונה, הרצפה היתה לחה ובאוויר היה ריח של ניקיון, על פני העדויות מטעם הנתבעת וצד ג', כי עבודות הניקיון מבוצעות, בדרך כלל, בשעות הבוקר המוקדמות שכן עדותה של גב' צוקרמן הינה עדות קונקרטית של עדת ראייה חסרת עניין בתוצאות המשפט להבדיל מעדותם של נציגי הנתבעת וצד ג', אשר בידם להעיד על הנעשה בדרך כלל אך לא על ארועי יום התאונה, באופן ספציפי.