הקשר בין עיקרון תוה"ל לבין הבחירה במסלולים שונים לפי הפלת"ד

1.                  הקשר בין עקרון תום הלב לבין הבחירה במסלולים על פי סעיף 6א וסעיף 6ב לחוק הפלת"ד, עומד לדיון בבקשה זו. המבקש עותר להרשות לו לערער על החלטת בית משפט השלום לפיה בוטל מינויו של מומחה בתחום האורטופדיה לאחר שכבר בדק אותו מהטעם שעליו למצות הליכי קביעת נכות במל"ל מכוח סעיף 6 (ב) לחוק הפלת"ד - קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר. ביסוד החלטה זו עומדת קביעת בית משפט קמא, לפיה עקרון תום הלב גובר בנסיבות העניין על כלל הבחירה של תובע במסלולים על פי סעיף 6א וסעיף 6ב לחוק הפלת"ד.

ברקע תביעת המבקש נגד המשיבות לפיצוי עפ"י חוק הפלת"ד. נפסק שיש להורות על ביטול מינוי המומחה שמונה ע"י בית משפט קמא לאחר שנקבעה למבקש נכות זמנית בשיעור של 50% לתקופה של 8 חודשים ולאחר מכן נקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 30%. המל"ל קבע כי דרגת נכותו של המבקש עומדת על 0% עקב תום תקופת הנכויות הזמניות מבלי שהמבקש התייצב לבדיקה נוספת. בית משפט השלום ציין כי זכותו של המבקש לבחור במסלול סעיף 6א או סעיף 6ב לחוק. עם זאת, כך נקבע, עקרון תום הלב מחייב את המבקש להמשיך במסלול של המל"ל בו נקט. על פי גישה זו, החלטת המבקש להזניח את ההליך במל"ל לאחר שפנה אליו לקביעת הנכות הזמנית, אינה אלא חוסר תום לב שכנראה נובעת מחששו באשר לתוצאה משום ששיעור הנכות הזמנית היא במגמת ירידה - מ- 50% ל- 30%.

2.                  לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

חוק הפלת"ד מתווה דרך מיוחדת בכל הקשור למינוי מומחים רפואיים במטרה לקבוע נכותו של תובע בכך שהוא אינו רשאי לפנות למומחה מטעמו. רק מומחה שמונה ע"י בית משפט רשאי להכנס לטרקלין המשפטי. זהו החידוש בסעיף 6א לחוק הפלת"ד. החידוש בסעיף 6ב הוא שמצב בו נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לתובע בגין פגיעתו לפני שמיעת הראיות, קביעה זו תחייב למעט החריג המתיר הבאת ראיות לסתור, שאינו רלוונטי למקרה. המסלול של סעיף 6ב קובע ככלל, כי לא ימונה מומחה אף ע"י בית משפט לנוכח הקביעה הקודמת על פי דין.

במקרה דנא, סבור בית משפט קמא, כי משבחר המבקש לצעוד במסלול של סעיף 6ב לצורך קביעת נכות זמנית, אין הוא רשאי לעבור למסלול האחר של סעיף 6א ולבקש מבית משפט למנות מומחה.

3.                  דעתי אינה כדעת בית משפט, הן מבחינת לשון החוק והן מבחינת הרציונל שבדין. סעיפים 6א ו- 6ב, מציבים בחירה לתובע מכח חוק הפלת"ד. ליתר דיוק, אין חובה על התובע לפנות לדין אחר. בעניין בדראנה נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (רע"א 11462/05) נקבעה נכות זמנית לתובע שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה. לקראת תום התקופה של הנכות הזמנית הוא סירב להתייצב בפני הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי אליה זומן. כב' השופט ריבלין קבע: "לפיכך, בנסיבות רגילות, אם בחר הנפגע שלא לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי, ואף אם בחר לנטוש תביעה כזו שכבר פתח בה, אין בבחירתו זו כדי לחסום בפניו את המסלול של מינוי מומחה לפי סעיף 6א לחוק הפיצויים...לכן, קיים קושי לחייב את המבקש להתמיד בהליך שזנח, אף אם הזניחה מעוררת אי-נוחות בנסיבות העניין...".

אף אם נוצרה תחושה של אי נוחות, כל עוד אין חובה שמוטלת על תובע לפי חוק הפלת"ד לפנות לדין האחר, לא יהא צודק ולו מטעמי שיוויון, לחייב תובע אחר בחיוב כזה טרם נקבעה לו קביעת נכות צמיתה על פי דין. המשטר המעניק בחירה לתובע דורש כי חופש פעולה זה יהא נחלתו של כל תובע אלא אם נקבעה נכות צמיתה על פי דין. בעניין ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית נ' נחמיה (רע"א 10489/08) שניתן לאחרונה, חזר והדגיש כב' השופט ריבלין: "התנאי לכך שתביעה תתנהל במסגרת המסלול הקבוע בסעיף 6ב לחוק הפיצויים, הוא שהנכות היציבה תקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי עובר למתן חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי בית המשפט".

בראייה זו של הדברים, המבקש לא פעל בחוסר תום לב אלא מימש את זכותו שלא למצות את הליכי הדין האחר, כל עוד לא נקבעה נכות יציבה. תובע רשאי לכלכל צעדיו, לרבות שיקולים טקטיים, כל זמן שהדין האחר לא אמר את דברו. מתן בחירה משמעותו מתן הזדמנות לשקול. על כן פנייה למל"ל שמובילה לקביעת נכות זמנית אינה כובלת את בחירת התובע בדבר הדרך בה ינסה להוכיח נכות יציבה.

4.                  הערעור מתקבל. הנני מורה על ביטול החלטת בית משפט השלום בדבר ביטול מינוי המומחה שמונה על ידו.

המשיבות תשאנה יחד בהוצאות המבקש בבקשה זו ולשכ"ט עורך דין בסך - 1,500 ש"ח להיום.

ניתן היום כ"ג בסיון, תשס"ט (15 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

000538/08ברע055 ציונה נסירי