הרפז נ' ששון ואח'

פסק דין

רקע וצדדים

1.השאלה העומדת לדיון בתיק זה הינה, אם זכאי התובע לפיצוי בגין ירידת ערך, מקום שהרכב לא תוקן.

2.רכבו של התובע נפגע בתאונת דרכים, פגיעה קלה יחסית, ומבטחת הנתבעים (להלן: "המבטחת") שילמה לתובע - לאחר הגשת התביעה - את עלות התיקון (כולל מע"מ) וכן החזר עלות שכר השמאי. התובע לא תיקן את הרכב, ועותר לתשלום ירידת הערך בהתאם לקביעת השמאי מטעמו, בשיעור של 1.5% מערך הרכב – 1% בגין צבע לא מקורי, ו- 0.5% בגין תיקון דלת ימין.

בהתאם לחוות דעת שמאי נגדי מטעם המבטחת, ירידת הערך נקבעה בשיעור של 1% מערך הרכב.

3.יש לשקול במקרה דנן את העובדות המיוחדות למקרה זה:

א. עלות התיקון בהתאם לחוות דעת השמאי הינה 1,720 ₪, ומשום ערכו הגבוה של הרכב (452,144 ₪ ביום עריכת חוות דעת שני השמאים) הדרישה לפיצוי בגין ירידת ערך היא בסכום של 6,782 ₪.

ב.קשה להבחין בשריטה בדלת הימנית של הרכב – אם כי אין חולק שיש שריטה כזו, אף בהתאם לחוות דעת שמאי המבטחת.

ג.התובע אינו יודע אם ירצה לתקן בעתיד את הנזק, בין השאר בשל החשש שהתיקון יחמיר את המצב ולא ישפר אותו.

4.הנתבע (בהתאם לעמדת המבטחת) טען כי אין מקום לפיצוי התובע בגין ירידת הערך, מקום שלא תוקן הרכב. בהתאם לחוות דעת שמאי המבטחת, לא ניתן לקבוע את ירידת הערך בהעדר תיקון בפועל. בנוסף טען הנתבע כי אין בידי התובע להוכיח את ירידת הערך – וגם אם ימכור את רכבו ותתממש ירידת הערך, לא ניתן לקבוע מהי שיעורה המדוייק של הפחתת מחיר הרכב הנובעת בגין הנזק שנגרם בתאונה בין הצדדים.

דיון והכרעה

5.    לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם ומכלול נסיבות העניין, אני מעדיפה את עמדתו של התובע, ולפיכך יש לדעתי לקבל את התביעה ברובה, הכל כפי שיפורט להלן.

6. אציין כי למרות טיעוני הנתבע, הוא בחר שלא להביא ראיה כלשהי להוכחת ירידת הערך הקיימת ברכב כעת, במצב שהוא נמצא ללא תיקונו. אינני מקבלת את העמדה המשתמעת מטיעוני הנתבע, כי בהעדר תיקון אין כל ירידת ערך ברכב התובע. לגישתי אין זה סביר שרכב שניזוק, ונותרה בו שריטה באורך של 20 ס"מ (כך בהתאם לקביעת שמאי המבטחת) יהיה שוויו זהה לרכב דומה שלא קיימת בו שריטה.

שמאי התובע נתן את חוות דעתו בשלב מוקדם יחסית בסמוך לאחר התאונה, וייתכן וסבר כי התובע יתקן את הרכב במועד קרוב. להבדיל מכך, שמאי הנתבעת בדק את הרכב במועד מאוחר – למעלה מששה חודשים לאחר התאונה – ובכל זאת לא מצא לנכון לקבוע את ירידת הערך הקיימת בשל הפגיעה והנזק שמצא בבדיקתו. שמאי המבטחת ציין כי "לפי המוסכמות ולפי חוברת מנחה איגוד השמאים מהדורה חדשה, ירידת ערך לרכב היא תוצאה של תיקון תאונה מאחר ונשארים סימני תיקון וצביעה ככל שהתיקון יהיה מקצועי טוב. במקרה הנדון מאחר והרכב לא תוקן לא נגרמה ירידת ערך כתוצאה מתיקונו." למרות דברים אלה, בחר שמאי המבטחת שלא לקבוע את ירידת הערך שנגרמה לרכב במצבו הניזוק, קרי, בהעדר תיקון.

7.בפסק דינו של כב' הנשיא בדימוס ברק בע"א 9474/03 יורם גדיש תשתית ובנייה (1992) בע"מ נ. בהג'את מוסא [21.11.06], נקבע בפסקה 19 כי נפגע זכאי לקבל פיצוי בגין הפגיעה ברכושו, בהתאם לשני מבחני משנה אשר נועדו להשיג את עקרון השבת המצב לקדמותו: פיצוי בגין ירידת ערך במקרה של נזק לנכס, או פיצוי "כדי סכום ההוצאות שיש להוציא כדי להביא את הנכס למצבו לפני ביצוע העוולה. לכל אחד."

בענייננו, לא ניתן לקבוע כי התובע זכאי רק לאחד מבין שני מסלולי פיצוי אלה, שכן תיקון הנזק לא יביא להחזרת הרכב למצבו הקודם: אין חולק כי לאחר התיקון ישאר נזק בשל ירידת ערך.

8.לגישתי זכאי התובע לפיצוי בגין ירידת הערך גם בהעדר תיקון בפועל של הרכב. למרות שהתיקון יביא לירידת ערך (כאמור, ירידת הערך נגרמת בפועל יוצא מביצוע התיקון וגם כאשר התיקון ברמה מעולה) – יש לצפות שהוא ישפר את המראה האסטתי של הרכב, שכיום מפריע מאד לתובע (כדבריו: "כל שבוע שאני שוטף את הרכב אני רואה את השריטה ונחמץ לי הלב"). בנסיבות אלה, לא ניתן לשלול את האפשרות כי יבחר בעתיד לתקן את הרכב.

בענייננו, התובע קיבל פיצוי בסכום עלות התיקון ולאור האמור לעיל, הוא זכאי גם לפיצוי בגין ירידת הערך שתישאר לאחר תיקון הרכב.

עמדה דומה נקבע גם על ידי כב' השופט דפדי בתיק תא"מ (שלום תל אביב) 25389-11-11, פלד נ. יצחקי [09.12.12] ("השמאי קבע כי לרכב נגרמה ירידת ערך. אני סבור כי ניתן להכיר בראש נזק זה גם כאשר הרכב לא תוקן. ")

9.שני השמאים – בהפרש של 6 חודשים ביניהם – קבעו את הערכותיהם על בסיס ערך רכב של 452,144 ₪. אין בידי נתון מדוייק של ערך הרכב להיום, ואני מקבלת את הנתון שציין התובע בעדותו, לפיה לפני חודשיים היה הרכב שווה כ- 420,000 ₪ וקובעת כי זהו ערך הרכב הרלבנטי לצורך קביעת הפיצוי.