1. בתאריך 28/10/02, בסמוך לשעה 16.40, הגיעו מספר שוטרים לעיסקו של הנאשם, הנמצא במתחם התחנה המרכזית של אגד בעכו, לצורך עריכת חיפוש אחרי מכונות מזל אלקטרוניות וחשמליות ומחשבי הימורים. החיפוש נערך מתוקף צו חיפוש שהוצא כדין ע"י שופט של בימ"ש השלום עכו.
במהלך החיפוש נתפסו מספר מכונות משחק, כמפורט בדו"ח החיפוש (מוצג ת/4).
בעקבות מציאת המכונות בעיסקו של הנאשם הוגש כתב האישום שבפניי, בו מיוחס לנאשם ביצוע עבירה לפי סעיף 228 ריישא לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), שזו לשונו:
"המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים או מקום לעריכת הגרלות או הימורים... דינו מאסר שלש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61 (א) (4)".
2. בישיבת ההקראה, שהתקיימה לאחר שכתב האישום תוקן באופן שפורטו בו המכונות שלטענת המאשימה החזיק הנאשם בעיסקו (בכתב האישום המקורי לא היה כל פירוט או תיאור של המכונות, אלא רק נטען שבמועד הנ"ל "החזיק הנאשם וניהל מקום משחקים אסורים, הגרלות או הימורים במתחם תחנת אגד ברחוב דרך הארבעה בעכו"), הודה הנאשם, באמצעות סניגורו, בהחזקת המכונות שפורטו בכתב האישום המתוקן, אולם כפר בטענה שמדובר במכונות ששימשו למטרת הימורים או הגרלה. לטענתו, מדובר במכונות משחק אותן מותר להפעיל ולא במכונות מזל.
3. לאור כפירת הנאשם נקבע התיק להוכחות.
מטעם המאשימה העידו שני עדים. הצוערת פינקלשטיין הדס (להלן: "הדס"), שגבתה את הודעתו של הנאשם ורס"ל יוסי אטיאס (להלן: "יוסי"), שהיה אחד השוטרים שהשתתפו בעריכת החיפוש בעיסקו של הנאשם. כן הוצגו מספר מסמכים, כמפורט להלן: הודעת הנאשם (מוצג ת/1), טיוטת דו"ח פעולה שהכין יוסי בשטח (מוצג ת/2), דו"ח פעולה אותו כתב יוסי במשרדו (מוצג ת/3), דו"ח חיפוש שמילא יוסי (מוצג ת/4) ודו"ח עיכובו של הנאשם, שמילא יוסי (מוצג ת/5).
בישיבת יום 05/09/05, שהיתה קבועה לגמר עדויות התביעה ולשמיעת עדי ההגנה לא נשמעו עדים. מר נועם יונגמן, שאמור היה להעיד כעד מומחה מטעם התביעה לא הופיע. מכיוון שהיתה זו פעם שלישית ברציפות שמר יונגמן לא הופיע לישיבת הוכחות, דחיתי את בקשת ב"כ המאשימה לדחות את ישיבת ההוכחות פעם נוספת וקבעתי שהתביעה סיימה את הבאת ראיותיה.
לאחר סיום פרשת התביעה העלה הסניגור טענת NO CASE, אותה דחיתי בהחלטתי מיום 26/10/05. באותה החלטה הוריתי כי הסניגור יודיע תוך 20 יום אם בכוונת הנאשם להביא עדויות ו/או ראיות אחרות מטעמו, זאת עפ"י זכותו מכח הוראות סעיף 159 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982, אם לאו. בתגובה הודיע הסניגור כי אין בכוונת ההגנה להביא עדים ו/או ראיות מטעמה.
הכרעת הדין תתבסס, איפוא, כל כולה על העדויות ושאר הראיות שהביאה המאשימה.
4. כאמור, אין חולקין שהנאשם החזיק בעיסקו את המכונות שפורטו בסעיף 1 לכתב האישום המתוקן. גם אין חולקין שהמכונות הנ"ל הינן "מכונות משחק" וכי, לכן, הנאשם החזיק וניהל, במועד הנטען בכתב האישום, מקום לעריכת משחקים.
השאלה שבמחלוקת הינה האם עלה בידי המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר, כנדרש בהליך פלילי, שהמשחקים המשוחקים במכונות שנתפסו, או בחלקן, הינם משחקים אסורים, שכן סעיף 228 לחוק העונשין אוסר רק להחזיק או לנהל "מקום של משחקים אסורים". הוא אינו אוסר על החזקה או ניהול של מקום בו נערכים משחקים שאינם "משחקים אסורים".
5. "משחק אסור" מוגדר בסעיף 224 לחוק העונשין כ:
"משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף, או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת".
היינו, כדי שמשחק יהיה "משחק אסור", צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים והם:
א. על המשחק להיות משחק שהמשתתף בו עשוי לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, לפי תוצאות המשחק.
ב. על תוצאות המשחק להיות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת של המשתתף במשחק.
הבה נבדוק, להלן, האם עלה בידי המאשימה להוכיח כי במקרה שבפניי התקיימו שני התנאים המצטברים הנ"ל.
6. אשר לתנאי הראשון - סעיף 233 לחוק העונשין קובע מספר חזקות בהתייחס לעבירות לפי סימן יב' לפרק ח' לחוק העונשין (הוא הפרק הדן ב"משחקים אסורים, הגרלות והימורים"). אחת החזקות הינה זו המופיעה בסעיף 233 (2) לחוק העונשין, הקובע לאמור כי: