כתב האישום ותגובת הנאשם
1. ביום 8.11.2007 הוגש כתב אישום נגד הנאשם, סאמי בשארה, בו יוחסו לו עבירות של מעשה סדום, לפי סעיף 347(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
"חוק העונשין"); מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין; וכליאת שווא, לפי סעיף 377 רישא לחוק העונשין.
בכתב האישום נטען כי ביום 27.10.2007 סמוך לשעה 05:00, ישב המתלונן ב' ז', יליד 1985, על ספסל בתחנה המרכזית בפתח-תקוה. הנאשם ניגש אל המתלונן ושאל אותו
"אם יש לו אפשרות להגיע לביתו". המתלונן השיב בשלילה. או אז הציע לו הנאשם לעלות עימו לביתו המצוי ..... בפתח תקוה, על מנת ללון בדירתו. המתלונן הסכים להצעה זו. בכתב האישום תוארו ההתרחשויות מרגע הגעתם של המתלונן והנאשם לדירה. נטען כי הנאשם נעל את דלת הדירה והסתיר את המפתחות בין חפציו האישיים. כל אותה עת שתה הנאשם משקאות משכרים בכמות רבה. בהמשך, הסיר הנאשם את בגדיו ונותר עירום, ובאותה הזדמנות הציע למתלונן כי יספק לו פיג'מה, אם גם הלה יפשוט את בגדיו. המתלונן פשט את בגדיו אך הנאשם לא עמד בהבטחתו לגבי הפיג'מה, והמתלונן נאלץ לשכב לישון כשרק תחתוניו לגופו. בשלב זה, נשכב הנאשם לצד המתלונן והחל נוגע באיבר מינו, חרף בקשותיו של המתלונן כי יחדל מכך. הנאשם המשיך לגעת באיבר מינו של המתלונן ואף הסיר את תחתוניו. עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם החדיר את איבר מינו לפיו של המתלונן, חרף טענותיו של האחרון כי הוא גורם לו לכאב
"ותוך שהוא מנסה להזיז את ראשו של הנאשם הצידה באמצעות ידיו".
בהמשך, הורה הנאשם למתלונן למצוץ את איבר מינו אך הלה סירב לכך, והנאשם החדיר את אצבעו לפי הטבעת של המתלונן
"חרף התנגדות המתלונן ולמרות הפצרותיו כי יחדל". לאחר מכן, שב הנאשם והחדיר את אצבעו לפי הטבעת של המתלונן, מצץ את איבר מינו והורה למתלונן לעשות כן אף הוא, חרף התנגדותו של המתלונן לכך. עוד נטען כי הנאשם החדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן.
לאחר זאת, נרדם הנאשם על המיטה שהיתה בדירה, והמתלונן ניצל את ההזדמנות על מנת לנסות ולפתוח את דלת הדירה ולהסתלק מהמקום, אך הדבר לא עלה בידו משום שהדלת היתה נעולה. בניסיונותיו לפתוח את הדלת, נטל המתלונן סכין מטבח וניסה לפרק באמצעותה את ידית דלת הכניסה לדירה, אך ללא הצלחה.
בשלב כלשהו, התעורר הנאשם והורה למתלונן לבצע בו מין אוראלי, אך המתלונן סירב ובתגובה החדיר הנאשם את אצבעו לפי הטבעת של המתלונן ומצץ את איבר מינו, חרף התנגדותו. לאחר מכן שב הנאשם ונרדם על המיטה.
בסמוך לשעה 17:30, ולאחר שהמתלונן לא הצליח לפתוח את דלת הדירה, מצא המתלונן את מפתחות הדלת בין חפציו האישיים של הנאשם, פתח את דלת הדירה ונמלט מהמקום.
במענה לכתב האישום נטען, כי הנאשם לא הסתיר את מפתחות דירתו וצויין כי הלה היה שתוי, כבר כשהגיע לדירה. אשר לטענה כי הנאשם הציע למתלונן פיג'מה, נאמר כי הנאשם נכנס למקלחת וכשיצא ממנה היה המתלונן עירום. לגבי יחסי המין שהתקיימו בדירה, נטען כי אלה נעשו בהסכמה ולא היתה כל התנגדות מצד המתלונן ואף היה שיתוף פעולה מלא מצידו. המתלונן לא טען בפני הנאשם כי הוא חש כאב במהלך כל שלב שהוא של יחסי המין. גם לגבי המין האוראלי והחדרת איבר מינו של הנאשם לפי הטבעת של המתלונן נאמר כי כל הנגיעות ויחסי המין נעשו בהסכמה. לנאשם לא היתה כל ידיעה על נסיונו של המתלונן לפתוח את דלת הדירה ולפרק את הידית, כיוון שישן אותה עת. גם בשלב השני לאחר שהנאשם נעור משנתו, קיימו השניים יחסי מין בהסכמה וברצון, וללא כל התנגדות מצידו של המתלונן. אין מדובר בכליאת שווא מבחינתו של הנאשם, כיוון שמפתחות הדירה היו מונחים ליד המיטה, מבלי שהוסתרו מהמתלונן והלה יכול היה לעזוב את המקום, בכל עת שרצה בכך. מאחר שהמתלונן לוקה בתסמונת אספרגר, כשחלק מהסימפטומים של תסמונת זו כוללים נטייה לרצות את הסובבים, אפשר שהמתלונן אכן לא רצה בקיום יחסי מין עם הנאשם, אך הוא לא הפגין כל התנגדות לכך ולנאשם לא היתה סיבה לחשוב כי הלה אינו מסכים לקשר המיני עימו.
ההגנה לא חולקת על כי הנאשם הכחיש בחקירתו הראשונה במשטרה כל מגע מיני עם המתלונן, אך לטענתה עשה זאת בשל היותו ערבי במוצאו, כאשר יחסים מעין אלה מהווים "כתם" מבחינתו, וזו הסיבה לגרסתו הכבושה.
נוכח כפירתו של הנאשם באשמות שיוחסו לו, נוהל משפט הוכחות במסגרתו העיד המתלונן כשהנאשם צופה בעדותו באמצעות טלויזיה במעגל סגור.
עדות המתלונן
2. המתלונן, כבן 22, ........ ביום שישי ה- 26.10.2007, יצא המתלונן לבילוי עם חבריו בתל אביב ובסמוך לשעה 04:30 נסע עם חבר לאזור מגדלי עזריאלי ומשם נסע במונית שירות לפתח תקוה, כאשר כוונתו היתה להגיע לביתו בתחבורה ציבורית או באמצעות מונית. המתלונן הגיע לאזור התחנה המרכזית בפתח תקוה בסמוך לשעה 05:00, ולדבריו, שכח כי מדובר ביום שבת וסבר כי בשעה זו יוכל לנסוע באוטובוס לכפר סבא. משהבין המתלונן כי אין בעיתוי זה תחבורה ציבורית, הלך לכיוון תחנת מוניות סמוכה, שם נתקל בנאשם. יצויין, כי מוקדם יותר שוחח הנאשם עם אמו אשר מסרה לו כי הגיעה לביתה לפנות בוקר והיא עייפה והציעה לו לנסוע הביתה באמצעות מונית. האם הוסיפה כי אם יתקל המתלונן בקשיים, הרי שהיא תגיע לאוספו מפתח תקוה, .....
כאמור, הבחין הנאשם במתלונן ושאל אותו "מה קרה", ובתגובה אמר המתלונן כי חזר מבילוי והוא נתקל בבעיה להגיע לביתו. הנאשם הציע למתלונן לעלות לדירתו הסמוכה על מנת לישון אצלו, והוסיף כי לאחר מכן יסיע אותו לביתו. המתלונן שהיה מאוד עייף לא היה מעוניין להטריח את אמו, נענה להצעה זו מתוך מחשבה כי הנאשם
"פשוט נחמד אלי והוא רוצה באמת לתת לי לישון" (עמ' 12, ש' 13-14). השיחה התנהלה בשפה העברית והמתלונן לא ידע, בשלב זה, כי מדובר בערבי, כיוון שלא היה לו מבטא מיוחד. המתלונן והנאשם עלו לדירה בקומה השניה, אשר היתה נעולה בשתי דלתות. מעבר לדלת הראשונה, מסוג רב בריח, קיים פיצול של מספר דירות קטנות, כאשר דלת דירתו של הנאשם נעולה בנפרד. הנאשם נכנס לדירה, לאחר שנעל את שתי הדלתות. המדובר בדירה קטנה הכוללת חדר שינה המשמש גם כסלון ולידה מטבח ושירותים. המתלונן "צנח", לדבריו, על המיטה כיוון שהיה מאוד עייף ואז הציע לו הנאשם להסיר את בגדיו. המתלונן סירב לכך והנאשם הציע כי ילבש פיג'מה. המתלונן הסיר את בגדיו העליונים מתוך מחשבה כי הנאשם מתכוון לספק לו פיג'מה, ונותר עם תחתוניו. בשלב זה, הגיע הנאשם אל המיטה כשהוא עירום לחלוטין וציין כי הוא אוהב לישון בדרך זו. הנאשם נשכב ליד המתלונן, ולאחר זמן קצר החל לגעת בו בחזה ולמצוץ את פטמותיו. לדברי המתלונן, הוא ניסה לדחוף אותו, אך הדבר לא עלה בידו כיוון שהנאשם חזק ממנו. המתלונן העיד כי אמר לנאשם
"שיעזוב אותי וככה אמרתי לו, למה דווקא אני? מה אתה רוצה ממני?" (עמ' 15, ש' 24). בתגובה אמר הנאשם למתלונן כי הוא לא היה מעולם עם גבר וכי הוא
"נדלק עלי". עוד סיפר הנאשם כי שכב, באותו לילה, עם שלוש נשים. לאחר שלב הנשיקות באזור החזה, הסיר הנאשם את תחתוניו של המתלונן ונגע באיבר מינו. בהמשך, החדיר הנאשם את אצבעו לפי הטבעת של המתלונן ומצץ את איבר מינו. המתלונן חש כאב והבהיר לנאשם כי הדבר כואב לו והנאשם אמר בתגובה כי ישתדל שלא להכאיב. בהמשך, קירב הנאשם את ראשו של המתלונן לאיבר מינו והחדירו לפיו. המתלונן טוען כי נאלץ למצוץ את איבר מינו של הנאשם ולאחר מכן הלך לשירותים כדי להקיא. כל אותה עת שתה הנאשם כמות גדולה של בירה ובסופו של דבר נרדם במיטתו. המתלונן ניצל הזדמנות זו על מנת לנסות להמלט מהמקום ולצורך כך חיפש את מפתחות הדירה, אך ללא הועיל. בצר לו, ניסה המתלונן לפרק את הברגים מידית דלת הדירה באמצעות סכין מטבח. הוא הצליח להוציא מספר ברגים מהידית, אך גם כך לא עלה בידו לפתוח את הדלת. המתלונן הבחין בחלון פתוח בדירה ולאחר שלבש את בגדיו, הוא בחן את האפשרות להסתלק מהמקום בקפיצה, אך הבין, עד מהרה, כי הדבר מסוכן שכן מדובר בדירה המצויה בקומה שניה. לאחר שהבין כי אינו יכול לעזוב את המקום, הוא חזר אל המיטה על מנת לנוח אך לא הצליח לישון. המתלונן שהיה מאוד נסער הלך מידי פעם לכיוון הדלת, על מנת לנסות ולפותחה. לאחר מספר שעות, התעורר הנאשם והסיר פעם נוספת את בגדיו של המתלונן, למרות שהלה אמר לו כי
"יעזוב אותו". הנאשם הורה לו לשכב על הבטן כשהוא עירום ואו אז החדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן. המתלונן טען כי הדבר כואב לו, אך הלה המשיך במעשיו
"ולא עניין אותו שזה כאב לי ואני חושב שהוא גם גמר בסוף" (עמ' 19, ש' 22). המתלונן ציין כי עד לאותה עת לא קיים יחסי מין כלשהם, והוסיף כי אין לו נטיות הומוסקסואליות.
לשאלה אם השתמש במכשירים סלולריים שהיו ברשותו, השיב המתלונן כי בשלב ראשון ניסה לצאת מהדירה בכוחות עצמו. לאחר מספר שעות התקשרה אמו אל אחד מהמכשירים שהיו ברשותו, אך לרוע המזל עמד הנאשם לידו אותה עת ונגע באיבר מינו, ומאחר שכך הוא חשש לספר לאמו את הקורות אותו כדי שהנאשם
"לא יתעצבן או משהו" (עמ' 20, ש' 1). במצב דברים זה הוא אמר לאמו כי הוא נמצא אצל חברו, .... תשובתו זו של המתלונן הרגיעה את האם, מאחר שסברה כי בנה החליט לישון אצל חברו.
לשאלה אם לא חשב להתקשר למשטרה, השיב המתלונן כי לא ידע את כתובת הדירה ובהמשך משהזעיק את המשטרה, לא עלה בידי השוטרים לאתר את מקומו.
המתלונן הוסיף וטען כי אמר מספר פעמים לנאשם שהוא מבקש ללכת לביתו וכי
"אני רוצה לאמא". בתגובה לכך, אמר הנאשם למתלונן כי תוך זמן קצר הכל יסתיים
"אני אגמור, אתה תגמור ונסיים עם זה" (עמ' 20, ש' 23) ולאחר מכן יסיעו לביתו. הנאשם לא שאל אותו אם הוא מסכים לקיים עימו מגע מיני ולדברי המתלונן חשב הנאשם כי הדבר מובן מאליו, שהוא מעוניין בו למרות שהוא לא רצה בקיום יחסים אלה. בשלב מסויים אמר המתלונן לנאשם
"אתה יודע שזה בכפייה?" והלה הגיב באומרו
"מה פתאום בכפיה". במהלך השעות בהן שהה המתלונן בדירה, החדיר הנאשם את אצבעו לפי הטבעת של המתלונן כ-3 פעמים, המתלונן מצץ את איבר מינו של הנאשם בשתי הזדמנויות כאשר אחת הפעמים הסתיימה בהקאה. בשלב כלשהו, הציע הנאשם למתלונן סכום של 200 ש"ח
"בשביל שאני ארד לו" (עמ' 21, ש' 13), וכן הציע לצלם את האירוע באמצעות מכשיר סלולרי אך המתלונן סירב לכך. לגבי החדרת איבר מינו של הנאשם לפי הטבעת של המתלונן, ציין האחרון כי לאחר שנאלץ למצוץ את איבר מינו של הנאשם היה איבר המין בזיקפה, שעה שהחדירו לפי הטבעת שלו. לגבי שאלת ההתנגדות אמר המתלונן
"פשוט ראיתי שהוא יותר חזק ואני לא יכול להתגבר עליו, פשוט ניסיתי להתנתק מזה מבחינה רגשית, לא להסתכל עליו וזה לחשוב שזה חלום או משהו כזה" (עמ' 21" ש' 26-28).
משהגיע המתלונן למסקנה כי לא יוכל למלט עצמו מהדירה הוא החליט, בסמוך לשעה 17:00, להתקשר לחבריו ..... וכן לאמו. בשיחה עם אמו סיפר המתלונן בקצרה את הקורות אותו והוסיף כי הנאשם אנס אותו. האם ביקשה ממנו להתקשר למשטרה ובסופו של דבר היא עצמה התלוננה במשטרה, ובהמשך התקשרו אליו ממוקד 100 וניסו לברר עימו היכן הוא נמצא, אך ללא הצלחה. בשלב זה ישן הנאשם שינה עמוקה במיטתו, והמתלונן ערך חיפוש בערימת הבגדים שהיתה במקום ומצא את צרור המפתחות. באמצעות המפתחות הוא פתח דלתות הדירה, יצא החוצה ורק אז נתקל באנשי המשטרה אשר ניסו לאתרו.
לשאלת הסנגורית בחקירה הנגדית אם נכון הדבר שכבר בשיחה שהתקיימה ברחוב רמז אמר לו הנאשם כי בכוונתו לקיים עימו יחסי מין, השיב המתלונן כי לא נרמז לו דבר על כך ידי הנאשם. הוא עצמו לא חשב כלל על האפשרות כי מאחורי הצעתו הנדיבה של הנאשם מסתתרת כוונה לקיים עימו יחסי מין.
לשאלה מדוע הסכים לישון בדירתו של אדם זר המבוגר ממנו בהרבה ושאותו פגש לראשונה באישון לילה, השיב המתלונן כי היה מאוד עייף
"וגם אני תמים מאוד". לדבריו, הוא חושב כי אנשים מבקשים את טובתו ואינם מתכוונים להרע לו. המתלונן התייחס לתסמונת אספרגר שבה הוא לוקה ואישר כי הדבר מתבטא בכך שאינו מפרש כראוי סיטואציות חברתיות ועשוי לטעות בכוונתם של אנשים. הוא אישר כי סבל מהתעללות מצד אביו שנהג לצעוק עליו ולהפעיל לחץ נפשי. במקרה אחד כלא אותו אביו בדירתו והוא נאלץ לקפוץ מהקומה הראשונה, על מנת להמלט מהמקום. המתלונן ציין כי אינו נוהג לגעת באנשים
"אפילו לא טפיחה על השכם, אני גם לא אבוא לאף אחד, לאמא שלי מרצוני לחבק אותה וככה, אני טיפוס בקטע הזה מאוד סגור" (עמ' 33, ש' 11-13). כחלק מהסימפטומים של התסמונת משתדל המתלונן
"להיות בסדר עם כולם... ופשוט להיות נחמד" (עמ' 33, ש' 17-21). לשאלת הסנגורית אם הנאשם אמר לו כי הוא מעוניין שגם המתלונן יהנה, השיב הלה
"לא. הוא לא אמר שהוא רוצה שאני יהנה, אבל הוא רצה שפחות יכאב לי והוא רצה שגם אני אגמור, גם אגיע לעוררות מינית מזה, כשהוא ראה שלא הלך" (עמ' 40, ש' 14-15). המתלונן חזר וטען כי אמר לנאשם כי הוא מבקש לחזור לביתו, והלה הבטיח לו
"שעוד חצי שעה זה יגמר והוא יסיע אותו" (עמ' 40, ש' 24-25). לשאלה מדוע לא ניסה לרמוז לאמו, בשיחה שהתקיימה ביום שבת בבוקר, כי הוא נמצא בדירתו של הנאשם שלא מרצונו, השיב המתלונן
"כי באותו הזמן הוא נגע לי באיבר מין, אז החלטתי להגיד שאני אצל מישהו". בהמשך אמר המתלונן
"חשבתי שאם אני יגיד שאני אצל מישהו ואתחיל לפרט וככה, אז הוא יתעצבן או משהו והוא ינסה להכות אותי או משהו, כי לא ידעתי מה הוא מסוגל לעשות ועוד עם כל הבירה שהוא שתה" (עמ' 43, ש' 29-31). לשאלת הסנגורית, אם הנאשם עשה שימוש באלימות או איים עליו השיב המתלונן כי באחת הפעמים כשהיה ליד הדלת ולא ליד הנאשם
" ... הוא צעק עלי, לך למיטה ואמרתי לא רוצה ואז יצא לו ככה, נפלט לו, אני יהרוג אותך, משהו כזה, זה אני זוכר שהוא אמר" (עמ' 44, ש' 5-7). המתלונן אישר כי יתכן שהוא לא סבר, אותה עת, כי מדובר באיום אלא שהדברים נאמרו מתוך כעס, משום שהנאשם חזר פעמים רבות ואמר לו
"בוא למיטה".
לשאלה אם האמין לנאשם כי הלה יסיעו לביתו ולכן שיתף פעולה עימו, השיב המתלונן
"לא הסכמתי לזה, אבל חשבתי, אני אוכל להתנגד עוד חצי שעה ואז הוא אולי יפסיק ויסיע אותי, שזה יספיק לו, או משהו כזה, לא חשבתי שכל כך הרבה שעות הוא ירצה לעשות לי דברים כאלה" (עמ' 46, ש' 4-6). מאחר שהגיע למסקנה כי אינו מצליח להתנגד למעשיו של הנאשם, הוא הסתפק באמירה כי
"כואב לי וככה ... חשבתי שזה יסתיים" (עמ' 46, ש' 12-13). בהמשך העיד המתלונן
"... הוא היה נוגע בי, והמשיך לגעת בי גם כשאמרתי שזה כואב לי ואני רוצה ללכת וככה" (עמ' 47, ש' 19-20). לשאלת בית המשפט, אם הנאשם יכול היה להבין כי טוב לו וכי הוא נהנה, השיב המתלונן
"יכל להבין ... אבל הרבה פעמים, גם כשהוא ניסה ואמרתי כן, אז זה קצת משהו כזה. אני חושב שיכול להיות שהוא הבין שאני נהניתי מזה. לא שנהניתי, אלא זה שהוא מצליח לפעמים לעשות שזה פחות כואב, יכול להיות סימן שאני נהניתי מזה... " (עמ' 48, ש' 7-10). המתלונן חזר ותיאר כיצד החדיר הנאשם את איבר מינו לפי הטבעת שלו, כאשר הוא שכב על בטנו כאשר הוא התלונן על כאבים הביא הנאשם חומר סיכה ו
"כשהוא המשיך, בכל זאת זה כאב לי מאוד והוא אמר, לא אתה תאהב את זה והוא גמר בסוף" (עמ' 48, ש' 25-27). לשאלת הסנגורית מדוע הגיע המתלונן למסקנה כי הנאשם כלא אותו, השיב המתלונן
"כי הוא נעל את כל הדלתות עם שלושה מנעולים כשביקשתי לצאת הוא אמר שהוא יסיע אותי והוא לא עשה את זה בסוף ואמרתי שאני רוצה ללכת, אז הוא לא התחשב בזה" (עמ' 51, ש' 11-13). לשאלת בית המשפט באיזה אופן הבהיר המתלונן לנאשם כי אינו מעוניין בקיום יחסי מין עימו, השיב המתלונן
"גם בזה שאני אמרתי שזה כואב לי ושאני רוצה ללכת הבית ושאני לא נמשך אליו, בגלל זה גם לא עומד לי, לא עמד לי בכלל, בכל הזמן הזה. אמרתי לו זה לא מגרה אותי" (עמ' 55, ש' 6-8). לשאלה מדוע ביקש להעיד באמצעות טלויזיה במעגל סגור מבלי שהנאשם יהיה נוכח באולם בית המשפט, השיב המתלונן
"לא רציתי, גם זה היה יותר קשה גם לראות אותו פנים מול פנים, יותר טראומתי בשבילי ... לעלות את הפרטים וגם להסתכל עליו כשזה קורה, קשה לראות את הרגע בעיניים ושהוא יעשה פרצופים וככה ..." (עמ' 59, ש' 27-30).
למתלונן נערכה בדיקה רפואית בבית החולים "וולפסון" ונתגלו מספר ממצאים כדלקמן: דימומים תת-עוריים בחזה משני הצדדים, פצע שפשוף באמה השמאלית, אדמומיות במעבר בפתח פי-הטבעת כולל פצע קרע שטחי בפי-הטבעת ללא דימום פעיל. כמו כן נתגלתה אדמומיות בפתח השופכה. מחוות דעתו של ד"ר ריקרדו נחמן (
ת/5) עולה כי הדימומים התת-עוריים בחזה יכולים להתיישב עם נשיכה או מציצה, הגם שלא ניתן לשלול אפשרות של חבלה קהה. לגבי האדמומיות ופצע הקרע בפי-הטבעת נאמר כי הדבר
"יכול להתיישב עם החדרת גוף נוקשה כגון פין בזיקפה". האדמומיות בפתח השופכה יכולה להתיישב עם תהליך דלקתי כלשהו.