הרשעה בתקיפה של נאשם שחילק חומר מסיונרי במרכז מסחרי בערד

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין").

2.         בהתאם לכתב האישום - ביום 27.2.08 בסמוך לשעה 17.40 במרכז המסחרי בערד, תקף הנאשם את מר מנחם בלובללו (להלן: "המתלונן"), בכך שחבט בפניו באמצעות אגרופן. כתוצאה מכך נפל המתלונן על הרצפה ומשקפיו הופלו ואף נבחל באוזנו חבלות בדמות אודם ורגישות בכניסה לאוזן שמאל, ואף נזקק לטיפול רפואי. 

3.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ומכאן נשמעו הראיות בפני.

סקירת הראיות

4.         במסגרת פרשת התביעה העידו 2 עדים מרכזיים, האחד הינו המתלונן והאחר הינו עד ראיה ששהה בעת האירוע במקום.

ע"ת 1 - המתלונן - מר מיכאל בלו - בחקירתו הראשונה סיפר המתלונן כי הגיע למקום אשר היה הומה ושאל לפשר המהומה, וכי הנאשם התחיל לפתע לצלם אותו, וכאשר שאל אותו מדוע הוא מצלם, בתגובה לכך הוא נתן לו בוקס באוזן והעיף את מכשיר השמיעה שלו תוך שהוא מקלל אותו. עוד ציין כי אדם נוסף היה עימו ואמר לנאשם לברוח מן המקום. המתלונן ניסה לעכב את הנאשם והתקשר למשטרה, אשר הגיעה לדבריו מיד לאחר מכן.

במסגרת עדותו הוגשה תעודה רפואית, ת/1.

בחקירתו הנגדית ציין המתלונן כי הוא עבר במקום אשר נקלע למהומה וכי לא היה פער זמנים בין השלב שבו הנאשם קילל אותו לבין השלב שבו החל להכות בו. במהלך עדותו אף התבקש לצייר סקיצה של המקום (ראה נ/1). בעדותו זו הכחיש המתלונן כי תקף את הנאשם וציין כי אכן מנע מן הנאשם מלברוח מהמקום, וכי בתגובה לכך שמנע מהם לעזוב את המקום, הם דחפו אותו כל הזמן (ראה עדות המתלונן מיום 13.7.09 בעמ' 4). בסיום חקירתו הנגדית הוגשו אמרת המתלונן מיום 27.2.08 , עדותו כאשר נחקר בחשד לתקיפת הנאשם מיום 27.2.08 המאוחרת בזמן ודו"ח העימות בין המתלונן לנאשם מיום 27.2.08 בסיום גביית עדות מהמתלונן. סומנו בהתאמה נ/2- נ/4.

ע"ת 2 - מר אברהם וואלאך - עד ראיה. העד ציין כי הגיע למקום וראה שני אנשים עם חולצות הנושאות כיתוב בנוסח "ישו, אני אוהב אותך" כאשר אחד מהם מחלק חומר מסיונרי. העד החל לעצור אנשים שלקחו חומר זה ולומר להם שמדובר בחומר מסיונרי, כאשר באותו זמן החל הנאשם לצלמו, כאשר אף המתלונן הגיע לאזור והחל לשאול לפשר מה שקורה במקום. כאשר העד מציין בפני המתלונן כי מחלקים חומר מסיונרי, התחיל הנאשם לדבריו לצלם אף את המתלונן, כאשר המתלונן מסרב לכך ומכאן שהתפתח לשיטתו ויכוח, כאשר הנאשם מקלל את המתלונן באותו עניין שהמתלונן כאמור מבקש שלא יצלמו אותו, וסיפר בהמשך כי הנאשם סטר למתלונן בפנים, המתלונן נפל. עוד ציין כי האדם הנוסף שהיה עם הנאשם אמר לנאשם "בוא נלך". בו בזמן מציין העד כי המתלונן הזמין משטרה בעוד הנאשם והאדם הנוסף עושים דרכם לרכבם, כאשר המתלונן מנסה למנוע בריחתם מהמקום ואז האדם ששהה עם הנאשם דחף את המתלונן על הרכב עת הגיעה המשטרה למקום.

בחקירתו הנגדית של העד, ציין העד כי הוא מניח כי הנאשם הינו דמות מוכרת בקהילה הדתית בערד. כמו כן ציין שהוא חושב כי יש לו התנגדות ביחס להפצת חומר נוצרי אצל יהודים בערד והבהיר כי הוא חסיד גור.  (ראה פרוטוקול מיום 13.7.09 בעמ' 6). ביחס לחבלות באירוע, הבהיר העד כי הינו בטוח במה שראה וכי משקפיו של המתלונן נפלו. כמו כן ציין כי המתלונן לא תקף את הנאשם כאשר חסם דרכו לרכב, אלא שהנאשם הוא שדחף את המתלונן על מנת להיכנס לרכב.

במסגרת עדותו הוגשו אמרתו מיום 27.2.08 (נ/5), דו"ח העיכוב שערך השוטר ארקדי אהרונוב  (ת/2), אמרת הנאשם מיום 27.2.08 (ת/3) ודו"ח הפעולה שערך השוטר ארקדי אהרונוב מיום 27.2.08 (ת/4).

במסגרת פרשת ההגנה העידו הנאשם ,מר סטיבן קפן שבעת האירוע חילק פליירים עם חומרים מיסיונרים והגב' לורה מימון אשר העתיקה את הדיסק שהוגש למחשב שלה.

במסגרת עדות הנאשם, הנאשם ציין כי הוא נוצרי וכי ביום האירוע חבר שלו רצה לחלק חומר מיסיונרי והוא יודע כי בעבר גם גרם לכל מיני בעיות. הנאשם הסביר כי השימוש במצלמה נעשה לצורך הגנה עצמית מאחר ובעת חלוקת אותם עלונים אנשים יורקים בפנים, וכי צילם תמונות אף ביום האירוע, כאשר ברגע שהמתלונן החל להתקרב אליו, הכניס הנאשם את המצלמה לכיסו והמתלונן הכניס ידו לתוך כיסו והוא הדף אותו באמצעות ידו, כאשר עשה כן מאחר והמתלונן הכניס ידו לכיסו. בהמשך סיפר הנאשם כי הוא וסטיב שהיה עימו ניסו לחזור לרכבם וכאשר היו קרובים, מנע מהם המתלונן להיכנס לרכבם. עוד ציין הנאשם בעדותו, כי כל אירוע זה כאמור מצולם ומתועד במצלמה אותה נשא.

במהלך עדותו כאמור, צפיתי בקלטות הוידאו, במהלכן הנאשם ציין בפני כי משקפיו של המתלונן לא נפלו אלא התעקמו. הדיסק סומן נ/6.

במהלך חקירתו הנגדית של הנאשם, הנאשם מציין כי הוא הגיע למרכז בערד במקום בו מחלקים את אותו חומר מיסיונרי, כאשר הוא עצמו לא עוסק בחלוקה, אלא רק נוכח שם עם המצלמה. עוד ציין כי החל לצלם כאשר האדם התקרב אליו ודבר זה יכול היה להתפרש כעלבון, כאשר אינו חולק על העובדה כי צילם את המתלונן, והעובדה כי המתלונן שאל אותו מדוע הוא מצלם והוא השיב כי הדבר חוקי עוד בטרם שאל (ראה פרוטוקול מיום 22.10.09 עמ' 8 שורה 4). כמו כן הסביר כי המתלונן שלח ידו לעבר כיסו מאחר ורצה לקחת את המצלמה, מאחר והוא כאמור צילם אותו.

ביחס לחבלות אשר נגרמו למתלונן, הנאשם משיב בחקירתו הנגדית לשאלה האם המתלונן גרם לו חבלה או כאב תוך הפנייה לדוח העימות שנערך בינהם במשטרה, משיב הנאשם שלא, ובהמשך הדברים מוסיף, כהאי לישנא:

" הוא גרם לי להגיב כמו שהגבתי. הוא ניסה לגנוב לי את המצלמה שלי ואני הגבתי." (ראה פרוטוקול מיום 22.10.09 עמ' 8 שורות 18-19).

ובהמשך:

" לשאלתך האם נגעתי לו בפנים, אני משיב שכן, אני דחפתי אותו בפנים". (ראה באותו העמ' שורה 20).

כמו כן בהמשך הוא מוסיף כי מבחינת מימדי גופו, גובהו ומשקלו, הוא חזק ממנו וכי מאחר וכך הוא מבהיר כי דחף את המתלונן ולא נתן לו אגרוף, משמע עשה שימוש בכוח דל משיכול היה. (ראה באותו עמ' שורות 21-22).