הרשעתו של טל מור בעבירות של הריגה, הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול ועוד- חלק א'

האישומים ומעשי הנאשם

בכתב האישום מפרטת התביעה את השתלשלות האירועים, שהסתיימו במותו של שניאור חשין ז"ל.

ביום 17.6.10, בשעה 23:00 לערך, יצא הנאשם ברכבו מסוג פיאט פונטו לליל בילויים בתל- אביב, אותו החל במועד זה בעישון סיגרית חשיש. הנאשם נהג ברכב כשתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע בחודש אוקטובר 2008 ומבלי שהחזיק פוליסת ביטוח בתוקף.

במסגרת הבילוי, שהה הנאשם בין השעות 23:00 ועד 23:40  בפאב ה"אילקה" בתל- אביב, שם שתה  כשלוש כוסות בירה, חצי ליטר כל אחת וחמש כוסיות ערק.

בהמשך נסע הנאשם ברכבו לפאב "הטירה" בתל- אביב, שם שהה בין השעות 01:28 ועד 01:44 ושתה שם בקבוק בירה גולדסטאר 330 מ"מ וכוסית ערק.

לאחר מכן, נהג הנאשם לפאב נוסף בשם "סקס קלאב בוטיק" בתל- אביב, שם שהה בין השעות 02:19 ועד 03:48, כאשר הוא מוסיף ושותה חצי ליטר בירה סטלה, בקבוק בירה בקס 330 מ"מ, כוסית ערק וכוסית ויסקי ג'יימסון.

בשעה 04:40 לערך, הגיע הנאשם לכביש מס' 5 בקילומטר ה-13, בכיוון מערב למזרח, בירידה לכיוון כביש מס' 444, כשריכוז האלכוהול בדמו לפחות mg% 165 ובדמו חומר פעיל של קנבוס THC בריכוז ng/ml 1.9 לפחות, וכן חומצת חשיש שהינה תוצר חילוף חומרים של THC בריכוז ng/ml 18 לפחות.

הנאשם נסע במהירות של כ- 80 קמ"ש בכביש בינעירוני בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש. בתנאי הכביש המתוארים, כביש האספלט היה תקין ויבש עם מקדם חיכוך 0.7. בכיוון נסיעתו של הנאשם שני נתיבי נסיעה לכיוון מזרח, בימין הכביש שול אספלט ומימינו מעקה בטיחות. מזג האוויר היה בהיר ונאה בשעת בוקר מוקדמת בתחילת הזריחה. הראות טובה ושדה ראייה פתוח לפנים ללא מגבלה, כאשר תאורת הכביש פועלת.

אותה עת, רכב כמנהגו, שניאור חשין (להלן: " המנוח") על גבי השול,  כשהוא לובש חולצה זוהרת ובאופניו פועלים פנס אחוריים לבן ואדום ופנסי צד מהבהבים.

הנאשם סטה עם רכבו אל עבר השול, התחכך עם הדופן הימנית של רכבו במעקה הבטיחות ובהמשך פגע עם הפינה הימנית של חזית הרכב באחורי האופניים. כתוצאה מהתאונה, הוטח המנוח על מכסה רכבו של הנאשם ומשם אל השמשה הקדמית ונשמט אל עבר השול. בשל הפגיעות שספג בעקבות התאונה, נפטר במקום.

כתוצאה מהתאונה ניזוק רכבו של הנאשם, כך שנוצר שבר בפגוש הקדמי-ימני בפלסטיק תחתון, שבר בגריל התחתון מתחת לפנס הקדמי ימני, כיפוף בפח ומעיכה של מכסה המנוע וניפוץ שימשה קדמית-ימנית בצורת שקע אל תוך חלל הרכב. כמו כן נוצרה מעיכה על הגג בקצה הקדמי וצלחת קישוט ימנית קדמית סדוקה, כולל עיוות של שפתי החישוק.

הנאשם, אשר ידע, כי נפגע אדם בתאונה, לא עצר כדי לברר את מצבו והמשיך בנסיעה רצופה אל עבר ביתו שבכפר ברוך. הוא לא הגיש עזרה, לרבות הסעתו של הנפגע לטיפול רפואי.

בהגיעו לביתו, כיסה הנאשם את השמשה הקדמית של הרכב באמצעות בד. באותו יום בשעת צהריים, התקשר הנאשם אל סוכן הביטוח שלו והודיע לו, בכזב, כי החליק עם רכבו ופגע בעץ, כל זאת על מנת להכשיל את חקירת המשטרה בעקבות התאונה.

במהלך כל שתואר לעיל, החזיק הנאשם במאפרת רכבו, סם מסוג חשיש במשקל 0.58 גרם, לצריכתו העצמית.

על פי אלה האשימה המדינה את הנאשם בעבירות של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק"), ב הפקרה אחרי פגיעה, בניגוד לסעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: " הפקודה"). ב נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וסמים, בניגוד לסעיף 62(3) + 64ב(א)(3)+(4) לפקודה, החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, ב שיבוש מהלכי משפט, בניגוד לסעיף 244 לחוק, ב נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודה וב נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף, בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש],
תש"ל-1970. 

הערות מקדימות

אבהיר, עתה, את מבנה הכרעת הדין. לאחר שאעמוד על נקודות ההסכמה והמחלוקת שבין הצדדים, אביא את התשתית הראייתית שהציג כל אחד מהם בבית-המשפט. כדי שניתן יהיה להבין מהי התשתית הראייתית הזו, החלטתי לפרט אותה, באופן נרחב, יחסית, וכפי הנחוץ לצורך ענייננו. על כן הבאתי תמצית מדבריו של כל עד, בין אם המדובר בעד ראיה (לתאונה עצמה לא היו עדי ראיה, מלבד הנאשם), באיש משטרה, שנטל חלק בחקירה או בעד אחר היכול לתרום להבהרת הנקודות השנויות במחלוקת, ובין אם המדובר בעדים מומחים. באופן הזה ייקל לראות, בסופו של דבר, את התמונה השלמה המצטיירת בענייננו, ועל בסיסה, בשילוב עם קביעות מהימנות ואמינות או מומחיות מקצועית, אוכל לקבוע את הממצאים, שעל פיהם אחליט האם יש מקום להרשעת הנאשם בדינו, במי מבין ההאשמות שיוחסו לו. בראשונה אביא דברים על מהימנותו של הנאשם.

קביעת הממצאים תיעשה על-פי נושאים. כדי שלא להאריך, יתר על המידה הראויה, לא אביא את טענות הצדדים בסיכומיהם. עיקרי טענותיהם מפורטים, במהלך הכתוב עצמו, והתייחסות עניינית שלי אל טיעונים אלה, תובא בעת קביעת הממצאים עצמם.