לפני בקשה להגדלת קרן החוב בסכום של 358 ₪, נכון ליום 02 יוני 2020.
סיבת ההגדלה: "חוג".
להלן בקשת הזוכה:
|
מס"ד
|
תאריך הקבלה/תאריך החשבונית
|
מס' חשבונית/
קבלה
|
מוציא הקבלה
(מהות ההוצאה)
|
אחוז ההחזר של החייב מההוצאה
|
הסעיף בפס"ד בו אושרה ההוצאה
|
סכום הקבלה
|
סכום להחזר במועד פתיחת התיק
|
|
1
|
12.2.20
|
54839
|
איגרא פייט בע"מ
|
50%
|
5.3.1
|
-2148
|
-358 ₪
|
|
2 עבור חודשים 3,4,5,6/2020 – מחצית התשלום
|
|
3 (התשלום שולם בתשלומים חודשיים עפ"י הפירוט בקבלה הרצ"ב)
|
להלן הוראות ההחלטה במזונות:
"בנוסף לדמי המזונות ישלם המשיב מחצית הוצאות חינוך, לרבות יום לימודים ארוך וקייטנות, ולרבות חוגים ברמה שהיתה קיימת ערב פרוץ הסכסוך, בכפוף להמצאת קבלות וכן מחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, בכפוף להמצאת קבלות ולהסכמה מראש, למעט במקרים דחופים. בהעדר הסכמה יכריע הגורם הרפואי או החינוכי הרלוונטי בדבר נחיצות הטיפול".
מעיון במסמכי פתיחת התיק עולה כי בתיק ישנה החלטה בדבר מזונות זמניים משנת 2010.
יש להניח כי התקבל פס"ד.
לפיכך מורה לזוכה לעדכן פס"ד עדכני /הסכם בתיק ככל וניתן בתוך 7 ימים.
אחרת אשקול עיכוב הליכים בתיק/סגירתו.
תזפ מזכירות לרשם – 7 ימים.
לענייננו, להלן תגובת החייב:
"בהתאם להחלטת כבוד רשם ההוצל"פ, מתכבד החייב להתנגד לבקשה להגדלת קרן החוב ע"ס 358 בגין "חוגי ספורט" של הקטין עבור חודשים 3,4,5,6/2020 ולבקש לדחות את בקשת הזוכה, מהנימוקים שיפורטו להלן:
- הזוכה מבקשת להגדיל את קרן החוב בגין "חוג ספורט" ע"ס של 358 ₪.
- מבירור שערך החייב עולה כי לא מדובר על תשלום "לחוג ספורט" אלא לחדר כושר.
- יצוין בעניין זה כי ביום 23.12.19 קיבל החייב הודעת דוא"ל מהזוכה אליה צורפה חשבונית עבור חדר כושר לבנו הקטין נוה כשתיאור "וי ש תי חדר כושר מ- 29.11.2019 עד 28.11.2020".
- יובהר כי על החשבונית צוין בכתב יד "עבור חוג ספורט ל- X".
העתק החשבונית מצ"ב ומסומן כנספח א' לתגובה זו.
- בהמשך לכך, החייב התייצב בחדר הכושר ומבירור שערך עם מנהל המקום, התברר כי:
- הקטין מתאמן בחדר כושר ואיננו משתתף בכל חוג.
- עוד מסר מנהל המקום כי הקטין מגיע לחדר הכושר בזמנו החופשי.
- עוד נמסר לחייב כי נרשם בחשבונית "חוג ספורט" על ידי הפקידה לבקשת הזוכה.
העתק הקבלה מצ"ב ומסומן כנספח ב' לתגובה זו.
- יודגש כי הקטין אשר מתגורר עם החייב אינו משתתף בחוג ספורט, אלא הולך לחדר כושר.
- כידוע בחוג ספורט יש ימים קבועים, שעות קבועות, ומדריך להבדיל מחדר כושר אליו מגיעים בכל שעה ובהתאם לשעות הפתיחה, ללא מדריך ולא מבוצע כל מעקב ו/או רישום עבור נוכחות.
- יוזכר בעניין זה, כי בהחלטת כבוד רשם ההוצל"פ (בקשה מספר 49) מיום 15.11.2015, נקבע ש"אין כל הוראה כי החייב חב במחצית הוצאות לחדר כושר".
העתק ההחלטה מצ"ב ומסומן כנספח ג' לתגובה זו.
- מאחר ולא מדובר בתשלום עבור חוג, אזי אין לאשר את הגדלת הקרן המבוקשת.
- לא יעלה על הדעת כי הזוכה תחליט לרשום את הקטין למנוי למועדון ספורט, ללא קבלת הסכמת החייב ותטעה את כבוד רשם ההוצל"פ ותטען כי מדובר ב"חוג ספורט".
- יצוין כי במסגרת תשלומי המזונות השוטפים, כפי שנקבע בסעיף 5.2 להסכם הגירושין, משלם החייב עבור "כל צרכיו של הילד מכל מן וסוג שהם" ועל כן אין לאשר את התשלום הנדרש.
- בנסיבות העניין, החייב מתנגד לבקשת הזוכה להגדלת קרן החוב בגין הוצאות חדר כושר.
לאחר שעיינתי בתיק, בבקשה ובתגובה – להלן החלטתי:
החוב בתיק מאופס.
אין שפעול מזונות בתיק.
טענות החייב:
לטענת החייב, מבירור שערך עם מכון הכושר עולה כי הקטין מתאמן בחדר כושר ואינו מתאמן בכל חוג ספורט.
לטענת החייב, פקידת מכון הכושר רשמה ידנית על החשבונית "חוג ספורט" לבקשת הזוכה.
לטענת החייב, משלא מדובר בתשלום עבור חוג, אין לאשר את הגדלת הקרן המבוקשת.
בענייננו, עפ"י הוראות פס"ד, על החייב לשאת בעלות חוג אחד לילד.
אולם ככלל, חדר כושר אינו חוג – וראה והשווה ע"ר 3089-10-15 מיום 22.10.15 (כבוד השופט ארז שני), אשר קבע כי חדר כושר אינו חוג, גם בהינתן אישור רפואי לנחיצות כושר מטעמים רפואיים. ובענייננו – על פניו – מדובר בקל וחומר.
יתרה מכך, בקשת זוכה קודמת להגדלה בגין חדר כושר נדחתה בהתאם להחלטה מיום 12.12.15 בתהליך 49.
לנוכח חשיבות ההחלטה הרי היא כלשונה:
|
הוצאה לפועל, לשכת נתניה
תיק 16-00144-10-7
פסק דין מזונות
|
|
|
|
|
|
בפני כב' הרשמת גילה גדות
|
|
|
בקשה מספר: 49 מתאריך 03 דצמבר 2015
|
|
סוג הבקשה: 988 בקשה כללית
|
החלטה
התייחסותי המורחבת לבקשת הזוכה ניתנה ביום 16.11.15, תהליך זה:
"בתמ"ש 12880-12-09 מיום 11.07.2010 אין כל הוראה כי החייב חב במחצית הוצאות לחדר כושר.
מעיון בבקשת הזוכה לא ברור אם מדובר בפעילות שהיא חוגית ולא ברור אם עלויותיה הינם שוות בתמחורן לחוג ספורט (במתנ"ס למשל).
ככלל, נקודת המוצא הינה כי "על רשם ההוצאה לפועל לפעול על פי האמור בפסק הדין כפשוטו , והוא איננו רשאי למלא את החסר בפסק הדין על דעת עצמו" (עש"א (עפ) 7546-10-10 קיבוץ עין חרוד מאוחד נ' גניה רוזנטל ). כמו כן, ההלכה הכללית קובעת, כי רשם ההוצל"פ, אינו מוסמך להוסיף על פסה"ד המבוצע ולקרוא לתוכו את מה שלא נכתב בו. (ע"א 429/71 שושן נ' גורביץ, פ"ד כו (1) 14, 16-17 (1972); המ' 218/69 איזנברג נ' איזנברג, פ"ד כג (2) 746,747-748 (1969); בר-אופיר, בעמ' 4-5)".
עם זאת בהחלטתי מיום 14.11.2015 תהליך 49 ניתן לראות כי אפשר שישנו פס"ד מעודכן שלא צורף לתיק.
ככל שהזוכה תגיש בקשה בצירוף פס"ד מעודכן ובו הוראה מפורשת כי החייב חב במחצית תשלום למנוי בחדר כושר אדרש לבקשה".
כעת שבה הזוכה ומעוררת הבקשה, מבלי לפעול ע"פ לשון ההחלטה ורוח הדברים בה ועותרת כדלקמן:
אין בידי לקבל טענת הזוכה.
לא כל פעילות העשרה מחוץ לביהמ"ש הינה חוג (למשל - תנועת נוער; למשל סקי מים). וישנו גם מבחן הסבירות.
ככלל, אין בידי לקבל הטענה כי חדר כושר דינו כחוג.
הזוכה אינה מצרפת החלטת בימ"ש המדברת בחדר כושר;
הזוכה אינה מנסה אף לטעון כי עלותה של הפעילות זהה לעלותו של חוג ספורט מתנ"סי/ציבורי, כפי שהוריתי לה בהחלטתי המצוטטת מעלה.
הזוכה עומדת בדווקנות על טענתה כי חדר כושר כמוהו כחוג.
משעיינתי בבקשה מורה כדלקמן:
בפני בקשה, שהיא, למעשה, ניסיון לתקוף החלטה קודמת שלי.
הבקשה נדחית.
אינני יושבת כערכאת ערעור על החלטותי, כאשר הדרך החוקית להשיג על החלטות רשם ההוצל"פ קבועה בדין (סעיף 80 לחוק ההוצל"פ ותקנות 119 ו-120 לתקנות ההוצל"פ), ויש ללכת בה.
בנוסף אציין, כי לא מצאתי שמתקיימת בבקשה עילה ל"עיון חוזר" בהחלטתי הקודמת.
ככל שעותרת הזוכה לחיוב זה, תעתור לערכאה המוסמכת.
בקשה נוספת בעניין החוג לא תידון בהעדר הוראה מפורשת של כב' ביהמ"ש.
אין עילה לחיוב החייב בהוצאות.
לפנים מהנדרש איני מחייבת הזוכה בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
|
ל' כסלו תשע"ו
12 דצמבר 2015
|
|
|
|
|
|
גילה גדות, רשמת
|
בכפוף לחובת הצגת מסמכי ערעור ע"פ תקנה 119 לתקנות ההוצל"פ בתיק, עולה מעיון בתיק ובמסמכי הביצוע, כי הזוכה לא ערערה על ההחלטה, למרות שזכותה לעשות כן הובהרה לה.
הוצאות משפט לא נפסקו בהחלטה הקודמת, לפנים מהנדרש כך מסתבר (שאחרת בקשה זו כלל לא הייתה מוגשת).
בעצם הגשת הבקשה יש התנהלות לא תקינה של הזוכה/ב"כ (וזאת אומר בלשון רפה) – שלולא הייתי בוחנת בחינה מעמיקה וארוכה את התיק – 5 שנים אחורה – היה בבקשה הטעייה שהיה בה כדי לגרום טעות חמרה לרעת החייב.
ויוער כי התנהלות בתום לב חלה גם בערכאת ההוצל"פ.
נחה דעתי לקבוע כי זה המקרה בענייננו, וודאי נוכח החלטתי הקודמת.
סיכום:
- על הזוכה לנמק בתוך 7 ימים מדוע לא יושתו הוצאות משפט.
- על הזוכה לנמק בתוך 7 ימים מדוע לא ייסגר התיק (בין היתר, לנוכח החלטה זו, ההחלטה משנת 2015, יתרת התיק המאופסת, בקשה קודמת של החייב לסגור התיק – ובעיקר לנוכח והתנהלותו התקינה של החייב (אל מול זו של הזוכה).
ככל שייסגר התיק אשקול עניין הוצאות המשפט – אם לטובת החייב אם לטובת אוצר המדינה לקולא.
- ב"כ הזוכה י/תבהיר – תוך 7 ימים – אם ייצג/ה בתיק ב- 12.12.15 (וככל שכן, מדוע הגישה בקשה בעניין שכבר הוכרע)
ככל ולא תפעל הזוכה ע"פ החלטתי בתוך 7 ימים החלטתי תינתן ע"פ הר"מ.
תזפ לרשם – 7 ימים.
הבקשה להגדלה נדחית.
הצדדים מיוצגים.
ברוח תקנות סד"א החדשות העומדות להיכנס לתוקפן, ועל מנת לייתר פסיקת הוצאות עתידית למי המצדדים ו/או לטובת אוצר המדינה, מוצע לב"כ הצדדים להידבר ביניהם, בין היתר לשם תיאום המשך התנהלות מחוץ לכתליי ההוצל"פ.
המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הזוכה.
תעדכן בהודעה בתיק מועד המצאה, שם הנמסר, ותפקידו במשרד ב"כ הזוכה.