התקבלה תביעת אמישרגז נגד חברה מתחרה ומחלקי גז בגין עוולה של גניבת עין

כללי

1.         סכסוך בין חברות גז, האחת ותיקה והשניה מתחרה, בו מעורבים קבלני חלוקה של הותיקה, שעשו יד אחת עם המתחרה תוך ניצול הציוד והמערך השיווקי של הראשונה. המחלוקת בין בעלי הדין נעוצה בשאלה האם בוצעו המעשים המיוחסים להם ואם כן האם אלה מהווים עוולות מסחריות.

הנפשות הפועלות

2.         התובעת (להלן: אמישראגז) הנה אחת החברות הוותיקות העוסקות בשיווק גז לצרכנים בכל שטח המדינה, אשר הוקמה סמוך לקום המדינה. רשומים על שמה סימני מסחר שונים וביניהם: השם אמישראגז ו-AMISRAGAS, לוגו מעוצב של השם אמישראגז בעברית ובאנגלית בצירוף סמל להבה, לוגו מעוצב של השם אמישראגז בעברית ובאנגלית על מפת ישראל וכן מכל גז בן 12 ק"ג שצורתו ייחודית לה.

3.         הנתבעת 1 (להלן: חברת עבדו גז) הנה חברה מוגבלת במניות אשר נוסדה בשנת 1998 עם פתיחת משק הגז לתחרות ועוסקת אף היא בשיווק גז לצרכנים בצפון הארץ, בעיקר במגזר הדרוזי והערבי. מענה ביישוב טמרה שבגליל ופועלת תחת השם "עבדו גז" או "עבדו גז טמרה".

4.         במועד הרלוונטי היו הנתבעים 2 ו-3 (להלן: עבדו וכמלה בהתאמה) בעלי המניות של חברת עבדו גז. (עם חקיקת חוק החברות, התשנ"ט-1999 [להלן: חוק החברות] הועברו כל מניותיה לידי הנתבע 2). הנתבע 5 היה במועד הרלוונטי מנכ"ל חברת עבדו גז והיה מעורב בכל עסקיה. הנתבע 6, שלפי עדותו משמש כיום כמנכ"ל החברה, היה במועד הרלוונטי מי שהיה המבצע של המעשים המפרים עליהם ידובר בהמשך (להלן: זידאן ופארוק בהתאמה).

5.         אמישרגאז ניהלה את מערכת שיווק מכלי הגז באמצעות קבלני חלוקה. במועד הרלוונטי נמנו עליהם הנתבע 4 (טוביה סלע), יעקב תדמור, שביצע את העבודה באמצעות אחיו עופר, ויאיר שרעבי (כולם יחד ייקראו להלן: קבלני החלוקה או המחלקים). המחלקים ייקראו להלן: טוביה סלע, תדמור או האחים תדמור ושרעבי. בנו של טוביה סלע, ערן, עליו ידובר בהמשך, ייכלל אף הוא בין קבלני החלוקה, אלא אם ייאמר אחרת.

6.         טוביה סלע, שהתובענה נגדו תלויה ועומדת, התקשר ביום 22.11.84 בחוזה קבלנות עם אמישראגז להפעלת שני קווי חלוקה, האחד בשכונת נווה שאנן בחיפה והשני באזור נהריה והמושבים והקיבוצים בסביבה. במועד מאוחר יותר התקשר בחוזה נוסף להפעלת קו חלוקה באזור עכו-כרמיאל בשותפות עם שרעבי.

מסיבות בריאותיות נבצר מטוביה סלע להפעיל את קווי החלוקה בעצמו. קו החלוקה בחיפה הופעל באמצעות עובד שהועסק על ידו ולהפעלת שני הקווים בגליל נעזר בבנו ערן סלע (להלן גם: ערן). על מעמדו של ערן יורחב בהמשך.

7.         חברת עבדו גז מחזיקה במשאיות לחלוקת גז, עליהן מתנוסס שלט "עבדו גז טמרה". במהלך האירועים נשוא התובענה היו מעורבות משאיות  מספר רישוי 60-928-15, מספר רישוי 44-525-00,  מספר רישוי  48-790-15 ומספר רישוי 83-198-15 (להלן: משאיות עבדו גז).   

8.         כל אחד מקבלני החלוקה של אמישראגז החזיק משאית אחת לפחות. בין היתר החזיקו במשאיות שהיו מעורבות בפעילות המפרה, כפי שיפורט להלן. ערן סלע היה הבעלים של משאית מספר רישוי 72-094-15 (להלן: משאית סלע). האחים תדמור החזיקו משאית מספר רישוי 25-981-00 (להלן: משאית תדמור) ושרעבי החזיק משאית מספר רישוי 51-227-00 (להלן: משאית שרעבי).

טענות אמישראגז

9.         בתקופה שבין חודש אוקטובר 2002 ועד חודש מאי 2003 תועדו מעשים שונים בהם היו מעורבים חברת עבדו גז ו/או גם קבלני חלוקה של אמישראגז (בהווה ובעבר). מעשים אלה מהווים לדעתה עוולות מסחריות של גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת (בהתאם ל חוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999 [להלן: חוק עוולות מסחריות]), עוולה של הטעיה כלפי עוסק לפי חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן) ואף מקימים עילה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט.

10.        חברת עבדו גז חבה בהיותה מבצעת העוולות באמצעות האורגנים שלה. עבדו, כמלה וזידאן חייבים בהיותם מנהלי החברה או בעלי מניותיה אשר ידעו על הפעילות המפרה ואף אישרו אותה. פארוק אחראי בהיותו המבצע בפועל של העוולות.

11.        טוביה סלע ידע על מעשי ערן ואישר אותם ולכן נושא באחריות ישירה ושילוחית.

טענות חברת עבדו גז, עבדו, כמלה, זידאן ופארוק

12.        בסיכומיהם העלו טענה לפיה דין התובענה להדחות לאחר שהושג הסכם פשרה עם חלק מהמעורבים בפרשה. לא ניתן אפוא לפסוק לטובת אמישראגז פיצוי נוסף על זה שכבר נפסק לטובתה. לגוף העניין טוענים, כי אמישראגז לא הוכיחה את ביצוע הפעולות המפרות ובכללן כי עסקו בפעולות זיוף, כי מלאו את מכלי אמישראגז בגז במתקן המילוי שלהם, כי פרקו מכלי גז כשהם מלאים או כמעט מלאים.

עוד טענו כי סברו שהמחלקים מוכרים את הגז חזרה לאמישראגז כך שאם בוצעו פעולות מפרות על ידי המחלקים לא היה הדבר בידיעתם. כן טענו כי מכלי הגז שנמצאו במתקן המילוי של חברת עבדו גז או אצל סוכן לשעבר של אמישראגז רק אוחסנו שם.

13.        עוד לחלופין טענו, כי פעולותיהם היוו תגובה לגיטימית להתנהגות אמישראגז, העושה בשיטתיות כל אשר לאל ידה על מנת להכשיל תחרות הוגנת ולמנוע דריסת רגל מהחברות הקטנות. בתוך כך, מסרבת אמישראגז להחזיר לידיה את מכלי הגז שלה (של חברת עבדו גז) ואף מסרבת להחזיר לצרכנים את הפקדון שגבתה מהם לאחר שאלה היו מעונינים להחליפה בחברת עבדו גז כספק. נוכח מעשי אמישראגז לא נותרה בידיה ברירה אלא לנקוט בצעדים שיחזירו לה את כספה.