התשבי נ' ש.י.א רפאל פרויקטים בע"מ ואח'

פסק דין

האם למרות היעדרו של מסמך בכתב, ניתן להכיר בהתחייבות לתשלום שכר בגין שירותים שניתנו עבור עסקת תיווך במקרקעין?

טענות התובע בתמצית:

התובע הינו מתווך במקרקעין.

הנתבעת הינה חברה קבלנית העוסקת בתחום הנדל"ן (להלן: "החברה"/"הנתבעת").

הנתבע הועסק ע"י החברה כנציג מכירות מטעמה.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, בסביבות חודש נובמבר 2009, פנה לתובע אדם בשם שלום כהן (להלן: "שלום" וביקש כי ימצא עבור אחיו משה (מוקי) כהן (להלן: "מוקי") עסקה פיננסית כדאית בתחום הנדל"ן, בסכום של קרוב ל- 6 מיליון שקלים.

בעקבות פניה זו, איתר התובע בנין בהליכי בנייה עליו הוצב שלט הנושא את שמה של הנתבעת ומס' טלפון להתקשרות.

ביוזמת התובע, נקבעה פגישה בינו לבין הנתבע, לאחר שהאחרון הציג את עצמו בטלפון כמייצג את הנתבעת. לאחר שקיבל את כל האינפורמציה הרלוונטית מהנתבע, יזם התובע פגישה בין "מוקי" לבין הנתבע ולאחר מו"מ, השתכלל ביניהם הסכם לפיו רכש מוקי שש יחידות דיור בסכום כולל של 5,790,000 ₪.

לטענתו ,הנתבעת-באמצעות הנתבע, סיכמה עמו עוד בטרם חתימת הצדדים על הסכם המכר כי יקבל אחוז אחד מסכום העסקה הכוללת.

עוד לטענתו, לדרישתו לחתום על הסכם תיווך סירב הנתבע בטענה כי החברה נוהגת לחתום אך ורק על הסכמי תיווך שהיא בעצמה עורכת.

על אף פניותיו החוזרות ונשנות, לא הומצא לו לטענתו הסכם שכזה, כשבכל פעם נדחה הוא ב"לך ושוב", בתואנות שונות ומשונות.

בתצהיר עדותו הראשית הוסיף התובע וטען כי לאור יחסיהם הטובים והאמון שנתן בנתבע, לא עמד הוא על דרישתו זו מתוך אמונה כי אכן ישולם לו שכרו כפי שהובטח לו ע"י הנתבע.

בשלב מסוים, כך נטען, הודיע לו הנתבע כי מיד לאחר שייחתם הסכם הרכישה, ימציא לידיו חשבונית והנתבע ידאג לתשלומה ע"י החברה, ואולם אף שזו שהומצאה לו כדרישתו, סירבה הנתבעת לעמוד בהתחייבותה כלפיו.

לטענתו, הוא זה אשר היה "הגורם היעיל" בעסקה והוא זה אשר הביא את הצדדים ל"עמק השווה". בסירובם לשלם לו את שכרו, מפרים הם את ההסכם ביניהם שלא בתום לב ותוך התעשרות שלא כדין.

אי לכך, עותר הוא לחייב את הנתבעים יחד ולחוד, במלוא סכום שכר הטרחה עליו סוכם.

טענות הנתבעת בתמצית:

בכתב ההגנה העלו הנתבעים טענה מקדמית, לפיה יש לסלק את התביעה על הסף, בהעדר מסמך בכתב,זאת בניגוד לדרישת חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו – 1960 (להלן: "חוק המתווכים" או "החוק") ושעה שהתובענה דנן הינה תובענה לתשלום דמי תיווך.

בהמשך הוגשה אף בקשה נפרדת לסילוק על הסף ובהחלטתי מיום 17.12.11 קבעתי כי הבקשה תוכרע לאחר שמיעת הראיות, הואיל והצדדים חלוקים בשאלות שבתובענה ובשאלות של פרשנות הפסיקה.

טוענים הנתבעים כי מעולם לא סוכם ביניהם על תשלום שכ"ט הואיל וחתומה הנתבעת על הסכמי תיווך עם מתווכים אחרים אשר נבחרו ע"י החברה לשיווק הפרויקטים שבנתה בעיר אילת וכי מעבר לאותם גורמים, לא התיימרה לקבל שירותי תיווך מגורמים אחרים/נוספים.