1.בקשת החייב למתן הפטר מחוב מזונות.
רקע:
2.צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 20.2.18.
3.החייב יליד 1939, גרוש ואב לארבעה. כיום מתפרנס מקצבת אזרח ותיק בסכום של 3,140 ₪. כמו כן, מדי פעם מקבל סיוע מבתו.
4.לחייב נושה אחד בלבד, הוא המשיב 3. הוגשה תביעת חוב בסכום של כ- 133,000 ₪ בדין קדימה, בגין חוב מזונות לשנים 1997 – 2014. הנשייה היא בגין מזונות שהמוסד לביטוח לאומי שילם עבור ילדו של החייב, שהוא יליד 1996. החבות היא בגין פסק דין מוסכם למזונות, שהעמיד את מזונות הילד על סכום חודשי של 1,000 ₪ עד הגיעו לגיל 18.
לפי תסקיר הנאמן, החייב אף צבר חוב לגרושתו, אך חוב זה סולק והתיק נסגר.
5.לא דווח על בעיות רפואיות משמעותיות לחייב, למעט פגיעה בתאונת דרכים בשנת 2000, בגינה נקבעו 24% נכות.
6.על פי תסקיר הנאמן, נסיבות ההסתבכות נעוצות בקריסת מסעדה שהחייב ניהל בין השנים 2002 – 2003. בתקופת הפיגועים המסעדה נקלעה לחובות כבדים, ועקב כך החייב לא יכול היה לעמוד בתשלום המזונות.
7.ביום 6.10.19 התקיים דיון בתיק, במסגרתו הוסכם שהחייב ינסה להגיע להסדר מול המוסד לביטוח לאומי (שכן מדובר בנושה יחיד) ואם לא, תוגש בקשת הפטר.
הבקשה והתגובות:
8.החייב ציין את גילו, והציע להגיע מול המשיב להסדר לפיו ישולם סכום של 5,000 ₪ (באמצעות בני משפחה). החייב הפנה לדו"ח המנהל המיוחד שהוגש לפני הדיון, ולכך שאין לו די לקיום והוא נאלץ להסתייע באחרים, ואין לו יכולת השתכרות. החייב ציין שהוא מתקיים מקצבת זקנה בסכום של כ- 3,200 ₪, מתוכה סכום של 2,600 ₪ שכר דירה, והיתרה, כ- 600 ₪, היא לצרכי קיום. בנו כיום הוא בגיר, כבן 24, ומאז לידתו נמנע ממנו הקשר עמו. החייב הוסיף כי לאורך כל חייב שילם מסים, גם למוסד לביטוח לאומי, וכן שילם את חלקו במזונות לזכאית, מעבר לתקרת הגבייה. החייב הוסיף כי תיק ההוצאה לפועל נפתח לפני למעלה מ- 20 שנים, ובמשך כ- 17 שנים לא בוצעה כל פעולת גבייה. לאורך השנים, החייב שילם סכומים על חשבון החוב ככל יכולתו.
9.המוסד לביטוח לאומי התנגד לבקשה ולהצעת ההסדר, שאינה ראויה לטעמו. המוסד לביטוח לאומי ציין כי אף אם יכולת הפירעון של החייב מוגבלת, נוכח גילו, אין מדובר בפרמטר היחיד שיש לבחון. המוסד הפנה לפסיקה לפיה מתן הפטר מחוב מזונות הוא הליך השמור למקרים חריגים ולנסיבות קשות במיוחד, כגון נכות ודרגת אי כושר בשיעור 100%, מצב רפואי קשה במיוחד, הוצאות רפואיות רבות וכדומה.
לעומת זאת, לחייב כאן לא קבועה דרגת נכות, ובמהלך השנים היה לו כושר השתכרות שהעמיד לו אפשרות לעמוד בתשלום החוב, ולמצער בחלקו של החוב. עמדת המוסד לביטוח לאומי הייתה שגיל זקנה לבדו, אינו יכול להוות עילה למתן הפטר מחוב מזונות, וקביעה מעין זו היא בעייתית ובעלת השלכות רוחב מרחיקות לכת. לא כל שכן, שעה שהחייב לא עשה מאמץ להפחית את החוב במהלך השנים, אף כאשר הייתה לו יכולת השתכרות.
10.המנהל המיוחד הציע לתת הפטר כנגד תשלום סכום של 20,000 ₪. המנהל המיוחד ציין שהחייב אמנם בן 81, חסר תעסוקה, והחוב הוא חוב עבר ישן. מנגד, לחייב תרומה להתמשכות ההליכים בעניינו וליצירת החוב, והחייב לא המציא את כל המסמכים הדרושים כדי לעמוד על הכנסותיו והוצאותיו, ולא המציא מסמכים מלאים בנושא עיזבון הוריו. המנהל המיוחד הפנה לכך שהגבייה שביצע המוסד לביטוח לאומי לא הייתה ממצה.
11.כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדת המנהל המיוחד.
דיון והכרעה:
12.בהתאם לסעיף 69 (א) (3) לפקודת פשיטת הרגל, אין בצו ההפטר כדי לפטור את פושט הרגל מחבות לפי פסק דין בתביעת מזונות. עם זאת, ניתן לבית המשפט שיקול דעת להורות על הפטר כאמור.
בהתאם לפסיקה, יש ליישם את שיקול הדעת האמור במשורה ובמקרים חריגים (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (29.9.16) – סעיף 15 לפסק הדין). הפסיקה ראתה באי תשלום חוב מזונות, כשלעצמו, משום כשל מוסרי שדבק בהתנהלות החייב, ומנגד, הצורך להתחשב בנושה, שמחזיק בחוב אישי בעל מאפיינים חברתיים – סוציאליים (עניין סלימאן, שם).
בין השיקולים שיילקחו בחשבון בבואו של בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ביחס להפטר מחוב מזונות, יילקחו בחשבון השיקולים הבאים: גילו של החייב, מצבו מבחינת יכולת השתכרות, מצב כלכלי או מצב בריאותי וצפי לשינוי המצב בעתיד, מניעת תוצאה שתפגע בזכותו של החייב לקיום מינימאלי בכבוד, נכסים שבבעלות החייב, נסיבות היווצרות החוב, הזמן שחלף מאז יצירתו של החוב, האם מדובר בחוב מהעבר הרחוק, המאבד מאופיו המקורי ומקבל צביון של חוב כספי רגיל, או מצב שבו החייב עצמו תרם להימשכות הליכי גביית החוב ולתפיחתו, עמדת בעל התפקיד וכמובן תום ליבו של החייב (רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14), ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.15), ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. (12.10.15) ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן (26.9.16)).
13.בענייננו, מדובר בחייב כבן 81, ואף אם אין בגיל לבדו כדי להצדיק מתן הפטר, מובן כי הגיל מהווה שיקול, שכן יש להתחשב ביכולת הגבייה העתידית, גם בדרך של קיזוז קצבאות. לא הוכח שלחייב מקורות הכנסה אחרים, למעט קצבת זקנה בסכום של כ- 3,000 ₪. לחייב אין כושר השתכרות. אשר לנכסים, לא הוכח קיומם, ובהתאם להחלטה מיום 6.4.20, בהתחשב במועד פטירת הוריו של החייב, די בהמצאת תצהיר פרטת עיזבון. מנגד, החייב יצר חוב מזונות כמעט לכל אורך חייו של הילד, תוך שהעמיס על הקופה הציבורית את החובה האישית שלו לזון את ילדו. החייב לא הציג מסמכים התומכים בטענותיו העובדתיות ביחס לתשלום חובותיו האחרים, ולגופן, אין בטענות אלו כדי להסביר, מדוע החייב נמנע מלשלם מזונות לאורך כל השנים. זאת ועוד, מצבו הרפואי של החייב אינו תואם את הנתונים של חייבים שבעניינם ניתן הפטר, כגון נכות גבוהה, מחלה או לקות המצריכה טיפולים ממושכים או עזרה. אשר להיותו של הילד בגיר, אף שמדובר בשיקול, יש להימנע ממצב שבו חייב יחמוק מתשלום מזונות לאורך השנים, ואז יטען להפטר בשל חלוף השנים.
14.בנסיבות אלו, אני סבורה כי הצעת הנאמן, שאף קיבלה את תמיכת כנ"ר, היא הצעה ראויה. הצעה זו מגלמת את האינטרס הציבורי ואת השיקולים שצוינו בפסיקה, והיא אף נותנת מענה הולם כלשהו בהתייחס לגובה החוב.
15.בהתחשב בכך שהחוב של החייב הוא חוב יחיד בהליך זה, מובן כי אין טעם בהמשכו של הליך זה לאחר שבקשת ההפטר נדונה ונדחתה בחלקה.
16.לאור האמור, אני קובעת שהחייב יקבל הפטר מחוב המזונות כפוף לתשלום סכום של 20,000 ₪ למשיב בתום הליך זה וכפוף להשלמת בדיקת מצבת הנכסים של החייב.
17.הנאמן ישלים בדיקת נכסים בתוך 60 ימים ויגיש בקשה מתאימה לפסיקת הוצאות הליך זה בתוך 90 ימים מהיום. כן יגיש צו הפטר לחתימה המציין את התנאים המנויים בסעיף זה.
ככל שהחייב לא ישתף פעולה בהשלמת בדיקת הנכסים, ההליך יבוטל ועמו ההפטר המותנה מחוב המזונות כאמור בהחלטה זו, שכן החלטה זו כפופה לבדיקת נכסים כאמור.
ניתנה היום, כ"ט סיוון תש"פ, 21 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
