|
תאריך פרסום : 31/05/2018
| גרסת הדפסה
ערר
ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים
|
119-3015
03/05/2018
|
בפני חברי הועדה:
1. עו"ד מנחם שח"ק- יו"ר הוועדה 2. גלעד ונגרובר 3. עו"ד יאיר לחן
|
- נגד - |
העורר:
אבי וייסמל
|
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ עו"ד עוה"ד ויקטור פישר ואח'
|
החלטה |
המשיבה אמנם לא הודיעה מאומה בהקשר זה, ברם היות שמצאנו שדין הערר להידחות על בסיס החומר הקיים בתיק, התייתר הצורך בקבלת עמדתה לגבי נחיצותו של דיון במעמד הצדדים.
- במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב XXX (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העורר באגרה בסך 97 ₪ בגין נסיעה בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") שבוצעה ביום 8.6.15 (להלן: "הנסיעה") וכן ב-28 ₪ כחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), מן הטעם שהשימוש בוצע מבלי שהעורר נקשר מראש בהסכם עם המשיבה ומבלי ששולם עבור הנסיעה במהלכה.
- קודם שיובא עיקר טענות הצדדים, להלן תיאור תמציתי של מאפייני הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסקי הדין בעניין סיוון חן, ערר 30/3011, ובעניין ניסים ולביאה צבי, ערר 164/3011). חלקו הראשון של הפרוייקט הוא קטע הדרך שתחילתו בכביש מס' 1 מערבה, באזור מחלף בן גוריון, וסופו בנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שם ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל אל החלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך "חנה וסע", נקודות ביקורת למתן פטורים, מתקן ביקורת להעלאה או הורדה של נוסעים, עמדות תשלום ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון"). החלק השלישי הוא קטע הדרך (למי שלא פונה לחניון מדובר למעשה בהמשכו הישיר של המקטע הראשון), שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב ("המקטע השני").
- בכתב הערר ביקש העורר שהחיוב כולו יבוטל היות שבתו, שנהגה ברכב, הייתה באותה עת "משוחררת 'טריה' מצה"ל ואינה בקיאה בדרכי ישראל ובשל כך משתמשת בתוכנת הניווט WAZE, תוכנה זו הדריכה אותה לנסיעה בנתיב המהיר ... לא הייתה מודעת לאפשרות הנסיעה בכביש זה כולל עלות ולא היה ביכולתה 'לברוח' מרגע שנכנסה ...".
במענה לבקשת המשיבה לסילוק הערר על הסף בהעדר עילה, הוסיף העורר - "טענתי מתבססת על העובדה שמרגע שנהג נכנס לנתיב בטעות ושלא במודע ... אין ביכולתו לחזור למסלול הנסיעה הרגיל ... הוא למעשה 'כלוא' בנתיב ... תוך כדי נהיגה יקשה על רובנו לקרוא את הכתוב בשלט הכניסה ... וגם להיות מרוכז בנהיגה של 110 קמ"ש ... התנועה הזורמת מאחור ובמיוחד בבוקר עמוס ... אין טענתי כלפי תוכנת הניווט כלל ועיקר אלא כלפי המשיבה אשר פעולותיה למען נראות נכונה וטובה כלפינו, האזרחים, היא שגויה ..." (ההדגשה במקור).
- המשיבה מצידה הפנתה לפסיקות קודמות של הוועדה שבהן נקבע כי הפניה של תוכנת ניווט לנתיב המהיר אינה מגבשת עילה במישור היחסים שבין המשתמש לבין המשיבה ואינה מבססת הצדקה להתערבות הוועדה. כן טענה המשיבה כי הנתיב המהיר נסלל בהתאם לתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר)(הוראת שעה) תשס"ד – 2004 ולא קיימות יציאות באמצע הנתיב למעט היציאה לחניון. במקרה דנן הרכב נכנס לנתיב המהיר מכיוון החניון ומכיוון זה קיימת אפשרות לנסוע לתל אביב דרך כביש מס' 1, או דרך הנתיב המהיר במקטע השני. היות שהנוהגת ברכב בחרה להיכנס לנתיב המהיר הרי שהחיוב באגרה ובפו"ה בוצע כדין. המשיבה הוסיפה כי שיעור החיובים נקבע בתוספת הראשונה והשלישית לתקנות והם אינם ניתנים לערעור. המשיבה צרפה לתגובתה את השילוט המוצב במתחם ה"חנה וסע" כתמיכה לטענותיה.
דיון
- השימוש בנתיב המהיר מותר רק למי שפועל בהתאם לאחת החלופות במוצעות בסעיף 3ב לחוק, שזו לשונו:
"3ב(א) לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1) ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;
(2) האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה;
..."
סעיף 3ג קובע –
"3ג. (א) המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון."
אין חולק שהעורר לא פעל בהתאם לאמור בחוק - לא נרשם קודם לשימוש בנתיב המהיר והנוהגת ברכב לא שילמה עבור הנסיעה במהלכה. משכך, לכאורה, זכאית הייתה המשיבה לחייב אותו הן בחיוב אגרה עבור הנסיעות והן בפו"ה בשל ההימנעות מרישום, ובהתאם לתקנה 11 לתקנות הקובעת כי "חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה ... נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף".
- חיוב האגרה הוא דינאמי ומשתנה בין היתר בהתאם לגודש התנועה בנתיב המהיר [ראה סעיף 3(ג) לחוק ותקנה 3(ב) לתקנות] ושיעורו נקבע בתוספת השלישית לתקנות. לגבי חיוב הפו"ה – שיעורו נקבע בתוספת השלישית לתקנות ולא הונח בפנינו כל יסוד למסקנה שבמקרה של העורר הוטל חיוב לא תקין. הנסיעה בוצעה שלא בהתאם לחוק ולתקנות – בלי שהוסדר רישום מראש ומבלי ששולם עבור הנסיעה במהלכה וממילא חל חיוב בפו"ה.
- כפי שציינה המשיבה, הוועדה קבעה בעבר לא פעם כי לעובדה שהנסיעה בוצעה עקב הפניה של תוכנת ניווט, אין כל רלוונטיות במישור היחסים שבין המשתמש לבין המשיבה ואין בה לכשעצמה כדי להצדיק או לאפשר מצד הדין התערבות של הוועדה בחיובים (ראה למשל ערר 45/3013 בעניין ענת גור, ערר 223/3014 בעניין הדס גוברין). מקרה זה אינו חריג ואין בטענה שהועלתה בערר בהקשר זה כדי להועיל לעורר.
- גם בטענות שנוספו בתגובת העורר לבקשה לסילוק על הסף, אין כדי להועיל לו. הטענה כאילו אין אפשרות להפנים את המסר שבשילוט בעת נסיעה מהירה ובשעת עומס, גם אם היה בה ממש אינה רלוונטית כלל ועיקר לערר דנן, שכן אין מחלוקת שהנסיעה החלה בחניון ובוצעה רק במקטע השני. היציאה מן החניון אינה בכביש מהיר ואין כל בסיס עובדתי – למצער לא הונח כל בסיס – לקביעה שדובר בנסיעה מהירה ו/או שיש קושי להבחין או לקרוא את השלטים המוצבים קודם ליציאה מן החניון לכיוון כביש מס' 1, או לכיוון הנתיב המהיר. המשיבה צירפה את צילומי השלטים המדוברים, בהם נתקל מי שנכנס לחניון מכיוון מערב, כפי שקרה בנסיעה הרלוונטית ומדובר בשלטים גדולים וברורים הכוללים הן הבהרה שהשימוש בנתיב המהיר הוא "לרשומים בלבד" והן הכוונה "לרישום". בהמשך, עבור מי שמבקש לצאת מן החניון לכיוון תל אביב, כדוגמת בתו של העוררת, מוצבים שלטים גדולים וברורים המורים את כיוון הנסיעה למי שחפץ לנסוע לתל אביב בכביש מס' 1 ללא אגרה (הנתיב הימני) ובמקביל למי שחפץ לנסוע בתשלום בנתיב המהיר (הנתיב השמאלי). על השלט האחרון מופיע סימול תמרור של כביש אגרה ומעליו שלט צהוב ברור לא פחות הקובע (שוב) "לרשומים בלבד".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|