זייף אישור מס ניכוי במקור וירצה שישה חודשי עבודות שירות

1.הנאשם, תושב גבעת זאב יליד 1955, הורשע על פי הודאתו בהכרעת דין מיום 31.12.13 ב- 4 עבירות של זיוף אישור ניכוי מס במקור לפי סעיף 418 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), 4 עבירות של הצגת מסמך כוזב למשלם ההכנסה לפי סעיף 220(6) לפקודת מס הכנסה(נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), 4 עבירות של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה וכן 4 עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח לפי סעיף 220(1) לפקודה.

על פי כתב האישום, בין השנים 1996 ועד 2007 עסק הנאשם כעצמאי בענף ההסעות עבור חברות הסעות ולקוחות פרטיים.

בכל אחת משנות המס 2003-2006, סיפק הנאשם שירותי הסעות ללקוחותיו השונים והפיק הכנסות מעיסוקו זה בסכום שלא פחת מסך של 742,997 ₪.

בתקופה זו, השתמש הנאשם במרמה ערמה ותחבולה על מנת להסתיר את מלוא הכנסותיו מפקיד השומה בכך שלא הודיע למנהל מס ערך מוסף שבמקום מגוריו על עיסוקו, לא ניהל פנקסי חשבונות על פי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)(מס' 2) התשל"ג-1973, ומחק בעזרת נוזל מחיקה את התאריך המופיע על גבי אישור ניכוי מס במקור שניתן לו על ידי רשויות המס. הנאשם שינה את התאריך המופיע על גבי האישור לשנות המס 2003-2006, ובכך עשה מסמכים בכוונה לרמות וללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין.

הנאשם הציג את המסמכים ביודעו כי הם מזויפים, בפני הלקוחות ובכך קיבל הכנסת עבודה ביודעו שלא נוכה ממנה מס כדין.

בדוחות שהגיש לפקיד השומה בכל אחת משנות המס 2003-2006, השמיט הנאשם הכנסות בסכום כולל של לפחות 211,028 ₪.

על פי כתב האישום, כל זאת עשה הנאשם במזיד ובכוונה להתחמק ממס.

2.בטרם טענו ב"כ הצדדים טיעוניהם לעונש, הוריתי לממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר לערוך חוות דעת בעניינו של הנאשם. כמו כן התבקש שירות המבחן להכין תסקיר בעניינו.

הממונה על עבודות השירות קבע בחוות דעתו מיום 20.7.14, כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.

3.מתסקיר שירות המבחן מיום 13.7.14 עולה, כי הנאשם בן 59 שנה, נשוי ואב ל-4 ילדים בגילאי 17-34. בחודשים האחרונים אינו עובד בשל שלילת רישיון נהיגה, לאחר שבשנים האחרונות עבד כנהג הסעות.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד, התגייס לצבא ושירת שירות צבאי מלא כקשר נ"מ. עם שחרורו מהצבא החל לעבוד כעצמאי כנהג הסעות, בעל מרכל וחנות מתנות. בנו השלישי, בן 28 סובל מגידול סרטני החל מאוגוסט 2013 ונזקק לטיפול וסיעוד צמוד, ומקבל בשל כך תשלומים מיוחדים.

לנאשם אין עבר פלילי, אך לחובתו כ-75 הרשעות תעבורה. בשנת 2013 נידון לביצוע 100 שעות שירות לתועלת הציבור ושלילה על תנאי בגין אי נתינת זכות קדימה. הנאשם לא לקח אחריות על אותה עבירה, עם זאת בחוות דעת של מנהל מקום ביצוע השל"צ, נכתב כי הוא ביצע את עבודתו ללא דופי והשרה אוירה נינוחה ונעימה. באפריל 2014 נידון ל-4 חודשי פסילה, פרט לנהיגה לשם הסעת בנו לטיפולים רפואיים.

אשר לעבירה הנוכחית התרשמה קצינת המבחן, כי הנאשם לוקח אחריות חלקית ושולל כוונה פלילית. לדבריו ניסה לחסוך בהוצאות על הנהלת חשבונות וניהל את הספרים בעצמו והדיווחים הושמטו. אישור המס המזויף לא זויף על ידו אלא ניתן לו על ידי גורם שלישי ולאחר שהבין את משמעות המסמך הפסיק להשתמש בו. לטענתו, הסכומים עליהם נשפט מופרזים וגבוהים בהרבה ממה שבאמת הרוויח.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו, ומסר כי בדיעבד היה צריך לשכור מנהל חשבונות באופן מסודר והביע חששו מתוצאות ההליך המשפטי.

עוד התרשמה קצינת המבחן, כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על מעשיו ונוטה להשליכם על סביבתו וניכר כי ניסיונו לחסוך כספים הביאו לפעול תוך עיגול פינות והתעלמות מחוקים.

לבסוף, המליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם עונש מוחשי ומציב גבולות של מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות ומאסר על תנאי כעונש מרתיע.

4.ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש טענה, כי לנאשם ניתנה הזדמנות לסגור את התיק נגדו בשנת 2008, אולם הוא בחר שלא לעשות כן. רק לאחר שהוגש נגדו כתב אישום והוגשו מספר בקשות לדחיות מועד, הודה במיוחס לו. לשיטת המאשימה, על בית המשפט לתת לכך ביטוי בגזר הדין, למען ידעו נאשמים כי בחירתם לנהל הליך היא בעלת השלכות.